לאחר פירסום המאמר הזוהר הנעלם שנמצא בגניזה
הקהירית לפני חודש[1],
מתעורר הרצון לגלות עוד, ולשם כך יש צורך למפות את כתבי היד, כלומר למצוא את מקומם
במקביל בזוהר שבדפוסים, וכך נוכל למקד על החריגים.
ההיקף העצום של ספרות הזוהר גרם לסופרי
כתבי היד להתייחס אליו כמאגר ממנו יש ללקט מאמרים לפי טעמם וצרכם. גם התלמוד בבלי,
גוף ספרותי בסדר גודל דומה, העתיקו את כולו רק פעם אחת בהסטוריה (עד כמה שידוע לנו
ממה ששרד לימינו). וכן בזוהר אף המדפיסים לא הוציאו לאור את מלוא היקף החומר, שהרי
בין הדפוסים הראשונים חורגים ה"השמטות", ועוד מאמרים רבים שנלקטו ב'זהר
חדש' ועוד[2].
לכן, רוב כתבי היד שנעתקו לפני הדפוסים
הראשונים בשנת שי"ח, רשומים בקטלוג
הספרייה הלאומית כ"ליקוטים", כלומר אוספים של מאמרים שונים. לכן יש לגשת
לכל כל כתב יד כיצירה ייחודית, והשוואה סינופטית ביניהם היא פחות מעשית. קדמוני
במכון לתצלומי כתבי היד, בהעדר טקסט אלקטרוני של הזוהר כדי להעזר בו להתמקם, נאלצו
להסתפק בכותר "זוהר (ליקוטים)"[3]. מבין כתבי
היד הקודמים לדפוס, דווקא אלה שבכתיבה ספרדית, נוטים להיות ליקוטים[4].
לשם כך פתחנו את המסע בכ"י
הספרייה הבריטית Or.
10527. כתב היד נרכש לאוסף הספרייה הבריטית מאוסף
כתבי היד וקטעי גניזה העשיר של ר' משה
גסטר, מספרו שם כ"י 747, ואין בידינו ידיעות על מקורו או תאריך מדוייק כתיבתו,
אך ברור שכתוב בסגנון ספרדי לקראת סוף המאה ה-טו[5], כלומר סמוך
לגירוש ספרד. 'מפעל הזוהר' שהוקם בסביבות שנת תש"נ במטרה
להוציא מהדורה ביקורתית[6] צילמו עותק
נייר של כתב היד מהמקירופילם. העותק שנמצא כעת בספריית שלום. עובדי המפעל רשמו את
דפי הזוהר שבדפוס בחלק קטן מהדפים. מתוך 103 מעברים (כלומר שינויי סדר לעומת
הדפוס) שמצאנו, צוינו רק שבע. בהיותם מסתמכים
על בקיאותם בלבד, ואולי ספרי מפתחות לזוהר
שהיו אז, בטרם המצאותו של טקסט אלקטרוני, נאלצו להשאיר את רוב ה'ליקוטים' ללא מיפוי[7]. כך נותר כתב
היד בלתי שימושי להשוואת נוסח[8].
בכתב היד נמצאים כותרים של מאמרים באות מוגדלת וגם חלק מהפרשיות מתחילות
בכותרת. אך ישנם מעברים, ואף פרשיות שנכתבות ברצף, ללא כל ציון או כותר.
לאור המיפוי אנו מגלים שני חלקים של
כתב היד. מדף 4 עד 183 צד א' שורה 5 (צולם למעלה), המכיל מאמרים מפרשות בראשית- נח- לך לך; בא-
בשלח; ויקרא (כולל חלק מספרא דצניעותא); שמיני- אחרי מות; בהר-בחוקותי; ואתחנן;
וילך;האזינו (כולל כל האדרא זוטא).
ללא כל ציון, מתחיל מיד אחריו חלק ב', דהיינו
סיבוב נוסף בפרשות אלה ואחרות. בחלק זה, בעיקר בפרשת נח, החופף וחוזר על מה שכבר
נעתק בחלק הראשון. וכן בפרשת לך לך שהפעם נעתק במלואו כסדר שבדפוסים. מכאן ואילך
משלים את החסר בחלק א. החל בפרשת וירא, בא, 'ויסע' היינו מאמארים מהחלק השני של
בשלח; ויקרא (כולל כל ספרא דצניעותא); שמיני; אחרי מות; בהר- בחוקותי.
הסופר, או שמא המלקט שלפניו, מצרף גם
מאמרים הנמצאים בדפוס ב'סתרי תורה', ו'תוספתא', לרוב דומה למקומם במקביל בדפוס,
וגם מאמרים הנמצאים בזהר חדש, ומאמרים לא מוכרים מדף מקביל. לעיתים מציין מאמרים
אלה בציון "נ"א... עד כאן" המגלה מודעות להבחנה בן 'ספר הזוהר'
לספרות הלווינית, אך לא תמיד. אין אף מאמר מתוך המדרש נעלם\רעיא מהימנא.
י ש לציין ששני העתקות של ספרא
דצניעותא, החלקי שבחלק א' והשלם שבחלק ב, מופיעים בפרשת ויקרא ולא בפרשת תרומה כפי
שנדפס.
נותר רק לשאול מדוע חזר הסופר ללקט מחדש ולהשלים במחזור חוזר ולא לשלב את
הפרשות כסדרם? שמא היה לפניו מקור שלקט
מאמרים, ואחריו גילה מסורה הדומה יותר לספר 'זוהר על התורה' שנדפס, וללא כל ציון
השלים מהמקור השני. או שמא העתיק בנאמנות משני מקורות, כולל החפיפה ביניהם, עד
שגילה אחרי לך לך שאין טעם להעתיק פעמיים ויש צורך רק להשלים את החסר. תופעה דומה בכ"י קמברידג' טריניטי 104 שבדפים 40- 52
מעתיק זוהר פרשת וירא עד, במקביל בדפוס,
קיט ע"א, וב'סיבוב שני', בדפים 152- 155 משלים את ההמשך. ולאחר שהעתיק
את פרשת חיי שרה - ויצא בדפים 53- 90, סיבוב ההשלמות של מאמרים מפרשות
אלה בדפים 156- 159, וכן בזוהר ספר שמות
שם סיבוב ראשון דפים 163- 178, וסיבוב השלמות בדפים 220- 239[9].
התמונה שתארנו של נזילות תוכן המאמרים
וסדרם, מתחדדת עוד יותר כשמשווים בין נוסח המאמרים בכתב היד לנוסח שבדפוסים וב'אור
יקר' לרמ"ק. לרוב אנו מוצאים חילופים בסדר המשפט, חילופי לשון, אפילו במילים
טעונות כגון "נשמתא\ נפשתא", וחילופים בין עברית וארמית. לעיתים ההשוואה
למאמרים מקבילים נותנת את הרושם כאילו נמסרו הדברים מחדש מתוך הזכרון. אם היינו בתלמוד היינו מתארים אותם "לישנא
אחרינא".
רק אחר שנערוך מיפוי של יתר
ה"ליקוטים" נדע אם אכן כך היתה
מסורת ליקוט דומה במקום אחר.
גם
כשנעזרנו 'בבקיאות אלקטרונית', עבודת ההתמקמות אינה פשוטה, שכן ישנם גם חילופים
במילים מרכזיות במפשט שהיינו מצפים להעזר בהם בחיפוש מילולי. המילים היציבות ביותר
בין הנוסחאות הם לשונות המקרא הנדרשות, וגם אלו נתונות לשינוי באורך החלק המצוטט
של הפסוק.
לא מן הנמנע שהמצב דומה בכתבי יד אחרים
של "זהר ליקוטים". ולכן מי שציפה להשוואות נוסח כדומגת מפעלי התלמוד,
עשוי לגלות שאין כאן 'שינויי נוסח' בלבד, ואפילו לא ביקורת גבוהה של חילופי מילים,
אלא 'לישנא אחרינא' של מאמרים שלמים. וניתן לומר, שלאחר שרואים מגוון רחב של
לשונות הזוהר בין כתבי היד, מעריכים אנו כמה התלמוד נמסר בשינון מדוייק ואחיד. יתכן שהתלמוד, הנועד לקיים מצוות
"ושננת" ונהיה הטקסט הלאומי של תורה שבעל פה, נשתמר ברגולציה קפדנית
(יחסית). מה שלא ניתן לומר על הזהר, הנמסר בידי יחידי סגולה.
בדפים הראשונים של כתב היד, מעשה
בראשית נדרש על סדר הפסוקים, כסדר הנמצא בפירוש אור יקר לרמ"ק, סדר המאמרים, בהשוואה
לדפוס, מדלג 17 פעם מקובץ מאמרים בדפים טו ע"א-כ, עם קובץ המאמרים שבדפים כט
ע"א- לז, ובחזרה. מצאנו באופן עקבי שה"דילוגים" האלה' מתאימים לסדר
שבאור יקר. אין להסיק שלפנינו 'נוסח צפת' של הזוהר, שהרי המעברים אחרי פרשת נח
אינם תואמים לרמ"ק, וגם חילופי הלשון שונים לגמרי ממה שהעתיק רמ"ק באור
יקר, שבחריגות הנוסח שכתב יד, רמ"ק נוטה להדמות לנוסח שבדפוס.
דפים 4- זהר בראשית טו ע"א-ב. 6א שורה 15 -
כט ע"א- ל סוף ע"א [כסדר רמ"ק שער ג:סימן ה]. 8ב 20 טז ע"א [רמ"ק-
ג:ט]. 9ב 11 ל סוף ע"א -ע"ב [ג:י]. 10א 11 טז ע"ב [ג:יא] . 10ב 21
ל ע"ב [ג:יא] . 11א 11 טז סוף ע"ב -יז ע"א [ג:יב]. 11ב 18 ל
ע"ב - לג ע"ב [ג:יג]. (13א 20 עובר למאמר לא סוף ע"ב
"א"ר יצחק אור דברא קב"ה.." שנמצא במקום אחר בקרימונה
שי"ט עמ' פג, וגם באור יקר לרמ"ק להלן ג:יו). 15א 19 יז ע"א-יח
ע"ב [ד:א].(17א 18- 17ב6 לג ע"א [ד:א-ב]). 18א 22 לג ע"א-ב [ד:ג].
19א 17 יח ע"ב-כ ע"א [ד:ה]. 22א 9 לד ע"א [ד:ז]. 23א 8 כ
ע"א-ב [ד:ח]. 24ב 20 לד ע"א [ד:ט]. 25א 7 כ ע"ב-כב ע"א[ד:ט].
28א 4 לד ע"א-לז ע"ב [ד:יא]. 32ב 16 מאמר שבהשמטות סימן ט (דף רנג
ע"א, שם משוייך למקום אחר), כסדר זה באור יקר לרמ"ק [ד:יד]. 34א 19 לז
ע"ב [ד:טו].
גם החלק הראשון של פרשת נח כסדר שבאור
יקר לרמ"ק.
64ב פרשת נח. 67א
4 -24 (סא ע"א) 'נ"א ... ע"כ נ"א' מאמר לא מוכר. 70א 9 -
'תוספתא'(סב ע"א) [א:ז]. 71א 11 זהר חדש לד ע"ב [א:ח]. 71ב 14 סב
ע"ב -סו סוף ע"א [שם]. (75א 24- 75ב3 שלא כדפוס (סד אמצע ע"ב) [גם
'דילוגים' אלה כסדר זוהר שברמ"ק א:י. מכאן ואילך הרמ"ק דומה יותר לסדר
שבדפוס, והמלקט שלנו ממשיך בדרכו.
79א 13. סא ע"ב- סא ע"ב.
80א3 סו ע"ב-עא ע"ב. 86א 18- 25 'נ"א' מאמר לא מוכר (השווה שמות ט
ע"ב). 86א 25 מדלג ל-עב ע"ב.
86ב 25 פרשת לך לך מתחיל במאמר שבסתרי
תורה (עח ע"א-ב). 87א 21 זהר עח ע"א. 88א 10 פז ע"ב-פח ע"א.
88א 22 בדפוס "חסר",סתרי תורה פתח ר' חייא (בדפוס לקמן צ ע"א)
בסופו "עד כאן נ"א". 88ב 20 צג ע"א- צד ע"ב.
92א 10 'פרשת ויהי בחצי הלילה' זהר בא
לו ע"ב-לז ע"א. 93א 13 לח סוף ע"ב-לט ע"א.
93ב 13 'פרשת בשלח פרעה' מד
ע"א-מה ע"א. 96א 6 מה ע"ב. 96א 14 מז ע"א-מח ע"א. 97א 19
מט סוף ע"א-ע"ב. 98א 2 נה ע"ב-נו ע"ב. 98ב 23 נז ע"ב.
99א 12 נח ע"ב- נט ע"א. 100ב (11- 15 לא מוכר). 100ב 16 ס ע"ב-סג
ע"ב (101א 3- 5, 8- 101ב 1 ע"פ ויקרא רבא אמור כו). 107א 6 סה
ע"א-ב.
108א 1 'ספר ויקרא' ג ע"ב-ד
ע"א. 109ב 3 ד ע"ב. שם 11 ז ע"ב-ח ע"א. 110ב 2 ט ע"א- י
ע"א. 112א 14 יא סוף ע"ב- יג ע"א. [115א 2 סוף פרשת תרומה קעז
ע"ב-קעח ע"ב. 115ב 14 ספרא דצניעותא ספ"ג, כבדפוס שם ע"א].
116א4 מאמר לא מוכר, מעין הקדמה לאדרא. שם 15 ויקרא טו סוף ע"א-טז ע"א.
117א 7- לא מוכר. שם 11 כה ע"א-ב.
118א 12 שמיני לו ע"א. שם ב 5 אחרי
מות נז ע"א-ב. 120ב 8 סט ע"א- עא ע"ב. 126ב 9 עב סע"ב-עג
ע"א. 127ב 7 עה ע"א-עו ע"א. 129ב 10 עח ע"ב (18- 19 שונה).
129ב 20 פרשת בהר קי ע"ב-קיא
ע"א (130ב 17 משלים המאמר החסר במקומו בדפוס בסוף בהר, נספח שם בתוספת סימן ז
שא ע"ב, ובזהר חדש פב ע"א).
131ב מפרשת בחוקותי קיג ע"ב- קטו
ע"ב.
136א 10 "פרשת ואתחנן".
ר"ס ע"א-רסג סע"ב. 142ב 1 רסה ע"א-רע ע"ב (סוף הפרשה).
154ב 8 "פרשת וילך" כולו (רפג-רפו). 160ב 1 "פרשת האזינו"
כולל כל האדרא זוטא (163א- 182א), עד רצז
סוף ע"א.
חלק ב'
183א 6 פרשת נח סט ע"ב- עא
ע"א (חוזר על חלק א). 186א 1עא ע"ב - סוף הפרשה עו ע"ב (186א24- 25
שונה; 187א 16 -187ב6 נ"א; 190ב 13 -191א 10 סתרי תורה, בדפוס עד ע"ב;
193ב 19- 194א9 סתרי תורה שם עה ע"א;).
195ב 22 -229א 'פרשת ויאמר יי אל אברם'
[לך לך] כל הפרשה כבדפוס עו ע"ב- צו ע"ב. (198א 1 "מצאתי ... כתובה
בקונדרסים על דרך אחר ..." סתרי תורה עו ע"ב; 199א5 - 199ב
18'נ"א'- סתרי תורה עט ע"א, פ ע"א-ב; 206ב 20- 207א 19 סתרי תורה פ
ע"ב; 211ב 22- 213ב1 פ ע"ב אלא מאמר רוח-נשמתא 212ב 15 ואילך שונה מאוד
מנוסחאות שם; 217א 12- 220א 21 סתרי תורה פח ע"א-פט ע"ב).
229א 'פרשת וירא' בהשמטות סימן ב דף
רנא 229ב 21 סתרי תורה צז ע"א-צח ע"ב. 230ב 1 זהר וירא מתחילתה, צז
ע"א -קג ע"ב (233ב 9 - 234ב 24 סתרי תורה צח ע"ב -קא ע"ב).
237א 4 זהר בא לז ע"א-לט ע"ב.
241ב 16 זהר בשלח מה ע"א- נה
ע"ב. (244א 25 244ב 4 כסדר שברמ"ק שער ב סוף סימן ד).
250א 10 כותרת "פרשת צ"ט
ויסע מלאך"- כסדר שבדפוס, נ ע"א 'תוספתא'). 260ב 13 נו סע"ב -ס
ע"ב בדילוגים. 264ב 14 סד ע"ב. 266א (1- 5, 8- 10 לא מוכר) 5 סה
ע"ב -סז רע"א.
268א 7 זהר פרשת ויקרא (משלים את החסר
בחלק א) ד ע"ב- ז ע"ב. 273ב 3 ח ע"א- ט ע"א. 275ב 10 י
ע"א- יא ע"ב. 278ב 15 יג ע"א- טו ע"א. [280א 24 -285ב 9 זהר
תרומה קעו ע"א-ב, 280 ב 'דא הוא ספרא דצניעותא' (כמקומו בדפוס) עד סופו
(קעט)]. 288א 9 כה ע"ב- כו ע"א סוף הפרשה.
289ב 20 'פרשת ויהי ביום השמיני'
כולה לה ע"ב- מב ע"א. 302ב 'פרשת אחרי מות' משלים את החסר בחלק א
מתחילתה נו ע"א-ב. 303ב 19 נז ע"ב- סח סע"ב. 324א 7 עא ע"ב-עב
ע"ב. 326א 11 עג ע"א - עה ע"א. 329ב 10 עו ע"א-עח ע"ב.
334ב 24 'פרשת בהר סיני' מתחילת קז ע"ב- קי ע"ב. 337א 9 'פרשת ואם
בחקתי' משלים, מתחילתה, קיב ע"א-קיג ע"ב.
מלאכי בית אריה, פרוטוקול מפעל הזוהר
15.5.90 דף 2 ארכיון רבקה ש"ץ-אופנהיימיר.
תשבי מביא שם רשימה של 14- 15 כתבי יד
שקודמים לדפוס ואני בדקתי אותם. שמתי לב לעובדה -מאלפת אחת. שלא שרדו כמעט העתקים
מספר הזוהר מספרד. נותרו בידינו קטעים בודדים בלבד. לדוגמא כ"י וטיקן 202
שנכתב באמצע המאה ה-14. כתב יד גסטר 807[10] מהמאה ה-15
שהוא אוסף ליקוטים. אלא לא נשארה העתקה רצופה בכתיבה ספרדית עד המחצית הראשונה של
המאה ה-16. מצויים 3 כתבי יד איטלקיים מסוף המאה -15. בערך משנת 1400 שרד כתב יד (טורונטו- קאנידה מעתיק המוכר שבתי
בלבו) בדקתי גם את כתב יד ותיקן 206, שהוא
כתב יד גדול של הזוהר אך אינו שלם. זהו כתב יד מהמאה י-14 שנכתב גם הוא בכתיבה ביזנטית.
כתב יד פריז 778 ו-779 נכתב בכתיבה ביזנטית במהלך המאה ה-15. נראה איפה שבספרד היו מופצים רק קטעים קטעים
בלתי רציפים של ספרות הזוהר. ורוב הקורפוס גובש בביזנטיון בערך שנת 1400 ומשם
הגיע לאיטליה.
[1]
השמטות וזהר לפרשות וישב, מקץ, מנורה בדרום, אב
תשפ"ו.
[2]
ראה במקורות שבמאמר הנ"ל, הערות 1- 5, 8.
[3]
קדמוני בעיסוק זה היו ראש המכון בנימין רצ'לר ורחל ניסן. אני אסיר
תודה לשניהם בכל מה שזכיתי ללמוד מהם במקצוע ייחודי זה. מתברר ששיטת תאור מוגבל
כגון כותר 'ליקוטים' היתה כרוכה בחזון רב,
שבעתיד הקרוב ההתמקמות תתאפשר בקלות באמצעיים אלקטרוניים, ולכן אין טעם להתאמץ
במיפוי לפני כן.
[4]
ראה דברי מלאכי בית אריה בפרוטוקולים שלמפעל הזוהר, נספח לסוף
המאמר, המתאר את המצב מעודכן לאביב שנת תש"נ.
[5]
בקטלוג של האוסף שצולם מכרטסת במכונת כתיבה וכתב יד מידי יעקב לוין 1996, אין רשומה, שכן יש דילוג
מ10522 עד 10529. במחברת של גסטר, שצולם שם 1995, דף 57 מס' 747 רשום:Span[ish] v. calligraph[ically] written unique & priceless Zohar. Diff[erent]
recension from printed (ספרדי, קלף, בכתב נאה,
זוהר ייחודי שאין לו מחיר, מסורה שונה מהנדפס). בקטלוג אתר הספרייה הבריטית מתואר
סימני מים hand with a
four-petalled flower on top. וציינו
לדוגמא, בדפים 199, 122. על פי תאור זה, הנייר
מתאים לבריקט 10689: Reggio -d'Emilie שנת 1495 או 10708 רודוס
שנת 1478.
[6]
הוקם בידי פרופ' רבקה ש"ץ-אופנהיימר ז"ל כשלוש שנים לפני פטירתה.
רשומות הצילום של תלמידיה, דורית כהן-אלורו, רחל סמוחה, צביה רובין, נסים יושע, ורונית
מרוז, וכנראה הניסויון למפיוי כתב היד היתה שלהם. המפעל הופסק עם פטירתה של
ש"ץ-אופנהיימר, וניתן לומר 'אלקים חשבה לטובה' שכן זוהר אלקטרוני יצא שנים
מעטות אחרי כן, וכך היה אפשר לחסוך שעות עבודה רבות ועוד תיסכול רב, במיפוי כתבי יד.
[7]
בארכיון רבקה ש"ץ-אופנהיימר שבספרייה הלאומית, נמצאים רשומות
מיפוי שבצעו צוות 'מפעל הזוהר' של כ-40 כתבי היד. אך כאמור, יש לקחת את דיוק
הרישום בערבון מוגבל, מחמת העדר כלים אלקטרוניים להתמקמות. בכל זאת מן הראוי שנעלה
רשימות המיפוי לקטלוג כתבי היד של הספרייה הלאומית. ככל הנראה רשימות המיפוי הללו
לא היו לפני בנמין רי'צלר כשערך את הקטלוגים של פרמה, אוקספורד ווטיקן.
[8]
מרוז, בשני ספריה על נוסח ומבנה הזוהר, יובלי זוהר, תשע"ט, והביוגרפיה הרוחנית של רשב"י, תשע"ח, נעזרה ב-60 כתבי יד של
הזוהר. כתב היד שלפנינו, למרות שעותק מצולם היה בידה, אינו אחד מהם.
[9]
נעזרנו במיפוי כתב היד של מפעל הזוהר, הארכיון ש"ץ דף 159.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה