ברכות בבית הקברות Blessings in the Cemetery

 

תלמוד בבלי ברכות נח, ב (נוסח כתבי היד)

תנו רבנן: הרואה קברי מתי ישראל אומר: ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין[1], ואסף[2] אתכם בדין, ועתיד להקימכם[3] בדין.

מר בריה דרבנא[4] מסיים בה משמיה דרב נחמן בר יצחק[5]: ויודע מספר כולכם, והוא עתיד להקימכם[6], ברוך מחיה המתים.

לפנינו ברייתא סתמית. שהושלם בין אמוראי בבל, כולל השלמת הברכה בסופה כיאה לברכה ארוכה.  

מכל מקום, ברור, על פי ההקשר וההקדמה, שמדובר בברכת ראיה.

 

אך במקביל בתלמוד ירושלמי אינו כן (כ"י ליידן)

 העובר בין הקברות[7] מהו אומר בא"י מחיה המתים.

ברכה קצרה העומדת בפני עצמה. ללא ייחוס. אינה מוגדרת ברכת ראיה, אלא, תפילה כללית על שוכני הקברות. אחריו שכלולים מראשוני האמוראים:

רבי חייא בשם רבי יוחנן ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים.

אחריו שכללו עוד יותר, אותם אמוראים:

רבי חייא בשם רבי יוחנן היודע מספרכם[8] הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם בא"י מחיה המתים.

ומה שהוצג בבבלי כברייתא סתמית, כאן יוחס לאמורא בשמו, ומשולב עם הקודם:  

רבי אליעזר בשם רבי חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין וסילק אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין היודע מספרכם[9] הוא יגלה עפר מעיניכם ברוך מחיה המתים.

 

לפי המסורת הארץ ישראלית, אין מדובר בברכת ראיה[10] מנוסחת, אלא בתפילה כללית לטובת שוכני הקברות, שיזכו לתחייה. זאת ועוד,  השילוב דברי האמוראים בהרכבת הברכה, מאפשרים פתיחות ליצירה נוספת.

כך נמצא בדף קלף הנמצא בגניזה בכתיבה עתיקה במיוחד[11].

קמברידג' T-S K25.117

צד א' (בשר)  שורה 1 סיום תפילה אחרת "אמן חזק". אחריו כותרת "לפתיחת לב". היינו מרשם בארמית לסגולה, שמטרתה פתיחת לב לתורה, שכן הכנתה בימים לפני עצרת, כתיבת הרכבים שונים של המילים "וזאת התורה אשר שם משה", לשיקוי שנשתה לאחר סיום התפילה של ליל שבועות. אני נזכר בדברי ידידי פרופ' גדעון בוהק, מומחה לכתבי סגולות וכישוף מהגניזה, העיסוק בסגולות מגלה מה הערכים החשובים ביותר, שכן למטרה הנחשקת לא די בהשתדלות טבעית.

צד העור של הדף הוא צד ב' שכן בסופו שומר דף.

לפנינו רצף של ברכות ותפילות תחת הכותרת "ברכת בבית הקברות", כולל, החל משורה 4, ברכות לבאים לנחם את האבלים. בשורות 7- 8 "ב[רוך] נותן שכר טוב לגומלי החסד" היא ברכה המוכרת בספרות חז"ל. היא מוזכרת בפרקי ר' אליעזר  סוף פרק יז[12], לאחר שבמקדש היו האבלים נכנסים בשער אחרת כדי לקבל ניחומים מהקהל,

 ומיום שנחרב בית המקדש התקינו חכמים ז"ל שיהיו חתנים ואבלים הולכין לבית הכנסת ולבתי מדרשות ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו ורואין את האבל ויושבין לארץ כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים, ועליהם הוא אומ' ברוך אתה ה' נותן שכר טוב לגומלי חסדים.

הרמב"ן[13] אף מזהה ברכת "נותן שכר טוב לגומלי חסדים"  כ'ברכת הרחבה' המוזכרת בתלמוד[14]. פלא הוא, שברכה המוזכרת במקורות רבים, וכמעט ולא ראינו נוסח תוכן הברכה[15]. ה'רחבה' היינו שדה קרובה לבית הקברות שם מספידים, וחוזרים ויושבים שם לאחר הקבורה[16]. ולכן אף היא שייכת לכותרת "ברכת בבית הקברות". ועוד, אפשר שברכת 'נותן שכר טוב לגומלי חסדים' היא מהברכות האחרונות שבסוף ברכת המזון לאבלים כמוזכר בירושלמי[17]:

תני עשרה כוסות שותין בבית האבל שנים לפני המזון וחמשה בתוך המזון וג' לאחר המזון אילו שלשה של אחר המזון אחד לברכת המזון ואחד לגמילות חסדים ואחד לתנחומי האבלים.

בסוף העמוד,שורות 8- 10,  תחילת בקשה לנחמה לאומית, היינו ה'אבלות הישנה' בפי הרמב"ן (סוף תורת האדם).

 

 

ברכת[18] בבית הקברות

ב, מבין כל יצורם חוקר פעלם להביאם

לחלד ולהשיבם לעפר כ'כ' י'י' ממית

ומחיה ומוריד שאול ויעל[19] ב, מחיה[20]

        אל נותן חסד לגומלי חסדים

ומחזיק בכפלים שכר פעולתם כ'כ'

ואתם חזקו ואל [ת]רפו ידיכם כי יש שכר

לפעולתכם[21] ב, נותן שכר טוב לגומלי

החסד:       על עמך רחם ולב אבלים

תנחם ועירך מעפר תנער כ'כ' נחמו

נחמו עמי יאמר אלהיכם[22] כאיש

                                    אשר[23]

 

 

 

 

 gmb 088

---

^[1] הכפילות "וזן אתכם\ וכלכל אתכם" נראים כלשינא אחרינא, כלומר שני נוסחאות שהשתלבו. ואכן בה"ג ברי"ף וברא"ש ישנם נוסחאות המכילות רק "וזן אתכם בדין", ובתלמוד כ"י מינכן ודפוס ודי אלחגארה רק "וכלכל אתכם בדין".

[2] ואסף- בה"ג, רי"ף ורמב"ם (ברכות י:י): "והמית", וכן באשכול (אלבק, לב ע"א). כבספיקתא רבתי (זכור).

[3] להקימכם- כבתוספתא (ו:ו). רי"ף, ובעקבותיו רמב"ם, אשכול: 'להקימכם לחיי העולם הבא'.

[4] כ"י פריס 671: מר בריה דרב ינאי.

[5] משמיה דרב נחמן בר יצחק- בכ"י אוקספורד 366 ובכ"י פריס 671 חסר. בדפוסים רק: משמיה דרב נחמן.

[6] להקימכם- כך בתלמוד כתבי היד. בפסיקתא שם 'להעמיד'. בדפוסים: 'להחיותכם ולקיים אתכם'. שמא כדי למנוע כפילות מלשון הברייתא הסמוכה לפניו.

[7] וכן בפסיקתא רבתי, (לשבת זכור), וכן בסדור ר' עמרם גאון: 'העובר על קברי ישראל', אלא נוסח הברכה שם כבבבלי. השווה בתוספתא (ו:ו) 'היה מהלך בדרך בין הקברות'.

[8] יודע מספרכם- כבתוספתא שם. בפסיקתא שם: מעשה בר' חייא ור' נתן(!) שהיו מהלכים בבית הקברות ובירך אחד מהם ברוך היודע מספר כולכם.

[9] היודע מספרכם - בכ"י ליידן חסר במקור, ונוסף בהגהה, השתלבות מהאימרה הקודמת.

[10] ראוי לציין, שבמשנה תורה שם, עותק המוסמך (אוקספורד Hunt. 80 דף 154א), שלא כבשמונת ההלכות לפניו ואחריו הפותחות "הרואה", בברכה זו תיבת "הרואה" חסרה, ונוסף בהגהה. ושמא מעיקרא סבר שאינה בהכרח ברכת ראיה.

[11] יש לציין, בספרות הפיוט וההלכה שבכתבי יד אנו מכירים את האות ב' מאורך עם עוקץ בקצה, כהסימן הנפוץ ל"ברוך אתה ה'" והמשך המטבעות הקבועות באריכתן השונות. כך גם במחזור ארץ-ישראל מהגניזה (יהלום תשמ"ז עמ' 32, 39, 41,) המתוארך לקראת סוף המאה התשיעית. בדף שלנו טרם התפתח הנוהג, אלא הסימן הוא ב' עם קו אלכסוני נוסף בפינה התחתית: סימן דומה גם מציין "ככתוב "  :ראה בתמונה זו גם שיטת איזוכרי השם: גרשים מעל זוג יודים.

 

[12] המדרש נעתק באשכול (אלבק) סוף הלכות אבל, תורת האדם להרמב"ן שער האבל, רא"ש מו"ק ג:מו, וחידושי הר"ן שם (כג ע"א), ראבי"ה אבל סי' תתמא, טור יו"ד שצג.

[13] רמב"ן תורת האדם שער האבל . שם העיר: 'והיא ברכה שלישית שברחבה שחותמים בה 'משלם הגמול' כמו שהזכרנו למעלה מפרק בתולה נשאת'. דהיינו מה שהזכיר ב'ענין ההתחלה' על פי מגילה כג ע"ב.

[14] בבלי מגילה כג ע"ב: 'אין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים בפחות מעשרה, מאי ברכת אבלים ברכת רחבה'. וכן כתובות ח ע"א.

[15] ראה תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג' שער ד סי' ד (ועוד תשובה אחרת בהערה הבאה) אין נוסח תוכן הברכה. תחת הכותרת "ברכת אבלים" בדף גניזה אוקספורד Heb. C.20 סוף דף 16א מקומו שם אחרי 'צידוק הדין שאומרין לפני המת', וקדיש, כלומר בבית הקברות, ולא בבית האבל. כלומר- ברכת הרחבה ('ברכת המזון באבל' מופיעה בהמשכו בצד ב'). וזה נוסחאו: בר' א' יי'י אל[ה]ינו מ"ה דיין הרחמים שופט אמונים שדננו בדיני אמיתו ככ' 'הצור תמים פעלו כי כל דרכיו [משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא] : בר[וך] א[תה]י'י מנחם אבלים. השלמנו את הפסוק כבברכת האבלים שבסדור ר' עמרם גאון (מהד' גולדשמידט ח"ב סי' קנח). 

 שנים מראשוני איטליה מזהים ברכת  'דיין הרחמים' כברכת רחבה שבתלמוד: א. מדרש שכל טוב (בובר, ברלין תר"ס) ויחי:  ב. כלבו  סי' קטו ברכה זו מופיעה תחת הכותרת 'ברכת רחבה'.

ברכת "דיין הרחמים" מוזכר בתשובה לר' נטרונאי גאון בכ"י ארפורט 15, דף 10ב, משם נדפס בתשובות גאונים קדמונים ברלין תר"ח סי' לה. אלא שם ככל הנראה מדובר בבית האבל ולא ברחבת בית הקברות. וזה לשונו: ושכתוב במקומינו כשחוזרין עם אבל מן הקבר מברכין על הכוס (מלך) ב' אתה ייי מלך דיין הרחמים [שופט אמונות שדננו דין אמת ככתוב הצור תמים פעלו ומסיים ברוך מנחם לב אבלים], ושותין האבלים וזה הוא כניסתן באבילות. (השלמנו על פי העתקת התשובה בהלכות ריצ"ג, אבל' עמ' רמח כ"י פריס BNF 310  דף 126ב). 

[16] תשובות הגאונים בהוצאת אופק בעריכת ש' עמנואל תשנ"ה סי' תשצ,  בכ"י גינזבורג RSL 566 דף 156ב על פי מועד קטן כז ע"א: 'אין מניחין את המטה ברחוב מפני שמרגלת את ההספד' .

[17] ירושלמי ברכות ג:א. וכן במס' שמחות סוף פרק יד. שכל טוב שם, מזהה את הברכה בבית האבל על כוס תנחומין, עם ברכת רחבה.

[18] האות ת' שבסוף התיבה אינו ה-ת' הטבעי של הסופר.נראה שבתחילה כתב "ברכה" ולאחר שהוצגו כאן ברכות רבות, הוגהה. ולכן הניסוח העקום שיצא ממחשבה השנייה.

[19] שמואל א' ב:ו.

[20] נראה שנחסר מחמת סוף השורה, וצ"ל "מחייה המתים", כסיומת ברכת בית הקברות שבתלמודים. לכן, למרות שכאן סוף מקטע, הסופר לא סימן כאן סוף בנקודותיים, כפי שסימן בסוף המקטע הבא.  ואפשר שהסיומת הקצר "מחייה" עונה על הפסוק המובא בסמוך לפניו.

[21] דברי הימים ב' טו:ז.

[22] ישעיה מ:א.

[23]  שם סו:יג: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ:

יהונתן קרני: עוד לנוסחה הקדום של ברכת השכיבנו ויחסה לברכת המפיל

[1]שמעון פוגל ואורי ארליך במאמרם 'לתולדות נוסחה הקדום של ברכת השכיבנו'[2] הציעו שחזור לנוסחה הקדום של ברכת השכיבנו ההולם את התיאור המשנאי 'ברכה קצרה'. הרי הנוסח המשוחזר שהציעו:

השכיבנו יי אלהינו לשלום

והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום

ופרוס עלינו סוכת שלום/שלומך

ברוך אתה יי הפורס סוכת שלום

הצעתם התבססה על קיומה של חטיבת נוסח קצרה וקבועה בשני המנהגים, המופיעה בכלל עדי הנוסח של הברכה המתחילים בלשון 'השכיבנו'. לחיזוק השערה זו הם הסתייעו בשלושה קטעי גניזה שנרשם בהם נוסח קצר מעין זה, אך עם אי אלו ליקויים.

לאחר עיון בכתבי היד של נוסח ארץ ישראל לברכה, ברצוני להציע שחזור דומה אך שונה במעט. לשם כך אפתח בהבאת שנים מכתבי היד שהוזכרו במאמרם:

Cambridge Add.3160.5	Cambridge T-S 8H24.5
השכיבינו לשלום יי אלהינו והעמידינו מלכינו לשלום ופרוס עלינו סוכת שלומך ...	השכיבינו יי [ﭏ'] לשלום והעמידינו לשלום ופרש עלינו [סוכת] שלומך ...

חוסר יציבות מיקומן של המילים 'יי אלהינו' העולה מכתב יד קמברידג' Add.3160.5 מעיד על היותן תוספת[3].

כמו כן, המילים 'מלכנו לחיים' בשורה השנייה של הצעתם, אינן יציבות בכתבי היד, והחילופים בהן רבים. ישנם כתבי יד הכוללים את שתיהן, וישנם כתבי יד הכוללים רק אחת ממילים אלו. כתב יד קמברידג' T-S 8H24.5 מציג נוסח שאינו כולל מילה ממילים אלו.

דברים אלו מובילים להצעת השחזור הבא לנוסח הקדום:

השכיבנו לשלום

והעמידנו לשלום

ופרוס עלינו סוכת שלומך

ברוך אתה יי ה/פורס סוכת שלום

שחזור זה מקבל חיזוק כשמעיינים בנוסחיה של ברכה אחרת.

במנהג ארץ ישראל הקדום, נאמרה קרית שמע בברכותיה על המיטה, ונסתיימה בברכת 'השכיבנו', המתאימה ביותר ל'מעמד' זה (כמעשיהם של רבי שמואל בר נחמני ורבי יהושע בן לוי בירושלמי ברכות א,א). בבבל נהגו כרבי יוחנן וסמכו גאולה לתפילה גם בערבית (בבלי ברכות ד ע"ב). דבר זה הזקיקם לנסח את ברכת המפיל (רבי יוחנן לא חולק על קביעתו ההיסטורית של ריב"ל 'תפילות באמצע תקנום').

עיון בנוסחי ברכת המפיל מעלה בפנינו זיקה מיוחדת. להלן נוסח ברכת המפיל המובאת בתשובת רב נטרונאי גאון (דומה לנוסח זה מאוד הוא נוסח דפוס פארו), ומולה שחזורי לברכת השכיבנו:

ברכת המפיל – נוסח רב נטרונאי גאון	שחזור ברכת השכיבנו
ב'רוך המפיל חבלי שינה על עיניים יהי רצ'ון מלפ'ניך יי אלהי שתשכיבני לשלום ותעמידני לשלום ותהא מיטתי שלימה לפניך ב'רוך א'תה יי המעיר לכל העו'לם כולו בכבודו.	השכיבנו לשלום והעמידנו לשלום ופרוס עלינו סוכת שלומך ברוך אתה יי ה/פורס סוכת שלום.

אפשר לראות את הזיקה בין הברכות גם בנוסח רס"ג לברכת המפיל. בנוסחו נוסף 'והעמידני ממטתי לחיים ולשלום', תוספת התואמת לתוספת הרגילה בברכת השכיבנו. אצל בה"ג אנו מוצאים את אותה התופעה שראינו בכתב יד קמברידג' Add.3160.5 – 'ותעמידני ממיטתי לשלום ולחיים' הוספה שנכנסה שלא במקומה.

זיקה זו מעידה על חסרונן של התוספות בתחילת הברכה. אפשר וזיקה זו אף מחזקת את כלל שחזורה של ברכת השכיבנו, ושגם לפני מנסחי ברכה זו עמד נוסח קצר של ברכת השכיבנו.

סיכום:

הוצע שחזור לברכת השכיבנו המתבסס על עיון בכתבי היד של הברכה. נמצאה זיקה חזקה בין שחזור זה לברכת המפיל המובאת בנוסח רב נטרונאי גאון ובדפוס פארו.

ישנם מקרים בהם הנוסח הארוך הוא הנוסח הקדום יותר. אך ישנם מקרים בהם נראה שעל הנוסח הקדום נערמו נוספו תוספות רבות, ולאחר בחינת עדים רבים, נראה שזהו אחד מאותם המקרים.

נספח - טבלה משווה לעדי הנוסח של ברכת המפיל:

בעמודה של שני עדים יבוא נוסח העד הראשון בסוגריים מרובעים ונוסח העד השני בסוגריים עגולים (לא יובאו כלל החילופים ביניהם):

רב נטרונאי גאון	דפוס פארו	מינכן 95	פריס 671 (אוקספורד 23)	בה"ג - כ"י וטיקן 304	רס"ג (רי"ף)	שונצינו (ונציה)
המפיל חבלי שינה על עיניים	המפיל חבלי שינה על עיני	המפיל חבלי שינה על אדם	המפיל חבלי שינה על עיני	המפיל חבלי שינה על עיני	המפיל כבלי שינה על עיני [ומשקיע שנת התרדמה]	המפיל חבלי שינה על עיני ותנומ'ה על עפעפי
	והמאיר לאישון בת עין	ומאיר לאישון בת עין	(והמשמרני כאישון בת עין)	והמאיר לאישון בת עין	ומאיר לאישון בת עין	ומאי'ר לאישון בת עין
יהי רצון מלפניך יי אלהי	יהי רצון מלפניך יי אלהי	יהי רצון מלפני'ך	יהי רצון מלפניך	יהי רצון מלפניך יי אלהי	יהי רצון מלפניך יי אלהי	י'הי ר'צון מלפני'ך ה' אלהי
שתשכיבני לשלום	שתשכיבני לשלום	שתשכיבני לשלום				שתשכי'בני לשלו'ם
		ותן חלקי בתורתך ותרגילני לידי מצוה ואל תרגילני לידי עבירה ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי בזיון ולא לידי נסיון ואל ישלט בי יצר הרע	שתתן חלקי בתורתך ותרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה ואל תביאני לידי חטא ולא לידי ביזיון ולידי ניסיון ואל ישלוט בי יצר הרע	שלא תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואל יבהלוני חלומות רעין	שתצילני מיצר הרע ומפגע רע ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים והאר עיני פן אישן המות	ותן חלקי בתורת'ך ותרגילני לידי מצו'ה ואל תרגילני לידי עביר'ה ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי נס'יון ולא לידי בזיון ו'אל י'שלוט בי יצר הרע ותצילני מפגע רע ומחלאי'ם רעי'ם ואל יבהילוני חלומו'ת רעי'ם והרהו'רים רעי'ם
ותעמידני לשלום	ותעמידני ממטתי לשלום	והעמידני ממטתי לשלום	(ותעמידני) לשלום	ותעמידני ממיטתי לשלום ולחיים	והעמידני ממטתי לחיים ולשלום
ותהא מיטתי שלימה לפניך.	ותהא מטתי שלמה לפניך	ותהא מיטתי שלמה לפניך				ותהיה מטתי שלמה לפני'ך והאר עיני פן אישן המו'ת
בא"י המעיר לכל העולם כולו בכבודו	ברוך המאיר לכל העולם כולו בכבודו	ברוך מאיר לעולם	ברוך מאיר העולם	ברוך המאיר לעולם כולו בכבודו	ברוך המאיר לכל העולם כולו בכבודו	בא"י המאי'ר לעולם כלו בכבודו

gmb 0074

---

[1] ברצוני להודות לפרופ' ארליך על המענה לשאלותיי הרבות.

[2] תרביץ פד, חוברת א-ב (תשע"ו) עמ' 77- 101.

[3] על תופעת הוספת מילים 'יי אלהינו' כתב ארליך בספרו 'תפילת העמידה של ימות החול' (עמ' 15).