10/03/2022

Daniel Matt: Digital Access to Variant Readings in Zohar גישה דיגיטלית לשנויי נוסח בזוהר

 If you’re reading a passage of Zohar in Aramaic, and you’d like to know if there are any

variant readings in manuscripts of the Zohar, now you can explore that.

Countless variant readings of the Aramaic text of the Zohar (based on medieval

manuscripts and early printed editions) are now available on the website of Stanford

University Press. The lists of variants were compiled between 1997-2015 as part of the

Zohar translation project that produced The Zohar: Pritzker Edition. However, they have

never been available digitally until now, when they have finally and suddenly appeared.

If this interests you, have a look for a brief explanation and lists of the variants.

https://www.sup.org/zohar/aramaic/variants


gmb 084


9/04/2022

משחק פסוקי מקרא של תלמידי בית ספר מהגניזה A Bible Association Game for Genizah School Students

 


 

קטע גניזה  ט"ש K5.32 - קישור – תיארתי במאגר  :

זוג דפי נייר כמעט שלמים. הדף מהמכתיבה המקורית,  דף מצחף  תורה, ויקרא ד. טרם נמצא שריד נוסף מכ"י זה.הוא האחרון מקונטרס א', הדף השני, אולי דף השער, הראשון של הקונטירס, נותר ריק, עד לשימוש המשני בכתיבה לא- מקצועית , אולי אפילו ילדותית.  

אבל מה הוא? במבט נראה סוג של צופן של פסוקי תורה:

משם נסעו ד' דבר מ'

מראשית מ' מכה ת'

תביאמו ך' כי תשמע ר'

רק את <ד>מו לא ת מ' מפני [שיב]ה י'י

י'י ימלך ועד' דבר אל [א]הרן מ'

מאקוב (=מה אקוב) לא י'י י'י ילחם [נ]

נאם שמיע מ' מטבו אהלך ל'

לא איש אל ה' הרנינו גוים ו'

ואלה המשפטים מ' ממשבתיכם [יי']

י'י בדד ינחנו ר' רק בכל

חזק רא[ו] [ע]תה ל' לא הביט ו'

ויאמר משה עמדו מ'

מי כה מכה נ()[א]דר א' משם נסעו ד'                     דבר מ'

 

סמכתי על תחושתיהם של ממייני קמברידג' מלפני מאה שנה, שמיינו אותו לקובץ K5, היינו קובץ עזרי לימוד, כנראה בגלל אופי הכתיבה של הכתב המשני. אבל כדי לפצח את הצופן מטרת התרגיל, ראיתי לנכון לשאול מומחה למסורה. ולכן העברתי לשכני וידידי, פרופ' יוסף עופר. התברר שאכן מסרן יבין את אופי התרגיל, שהוא בעצם סוג של משחק אסוסיאציה.

אמנם יש רק תלמיד אחד שכותב את התרגיל, אבל מטבע הדברים, יותר סביר שמדובר במשחק של כתה, בו כמה משתתפים, אולי כל אחד בכתה לפי הסדר, משמיע פסוק המסתיים באות האחרונה של הפסוק שדקלם (או כתב) התלמיד שלפניו.

 

הנה הסברו של יוסף עופר:

הטקסט קשור לילדים הלומדים את התורה. הראשון קורא פסוק מן התורה, ועל השני למצוא פסוק אחר מן התורה הפותח באותה אות שבה הסתיים הפסוק הקודם, וחוזר חלילה.

מעניין לציין את היחס המיוחד לשם ה'. אין מתייחסים פה לאותיות השם, אלא שם ה' נחשב לסימן כתוב (גראפם) אחד. ולכן, אם הפסוק הקודם הסתיים בשם ה', הפסוק הבא בשרשרת צריך לפתוח בשם ה’.

רוב הפסוקים שנבחרו משקפים כנראה פרקים שילדים למדו ושיננו: שירת הים, ברכות בלעם, שירת האזינו.

הכתיב עממי, ויש בו חיבור מילים והפרדת מילים לפי תודעת השומע, כגון: מאקוב (=מה אקוב), מטבו (=מה טבו), מי כה מכה (=מי כמכה).

הניקוד די מדויק, אך יש שניים או שלושה חילופי סגול בפתח הרומזים למבטא בבלי או תימני: מַאַקֹוב (מָה אֶקֹּב),  נַאְדר (נֶאְדר), ואולי גם: חַזֶק (חֲזַק).

 

 

מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד (במ' כא 12)

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קׇרְבָּן לַיהֹוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קׇרְבַּנְכֶם (ויקרא א 2)

מראשית מ'                    מכה ת'

מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהֹוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ (במ' טו 21)

מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃ (שמ' כא 12)

תביאמו ך'                      כי תשמע ר'

תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהֹוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ (שמ' טו 17)

כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר  (דב' יג 13)

רק את <ד>מו לא ת מ'    מפני [שיב]ה י'י

רַ֥ק אֶת־דָּמ֖וֹ לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם (דברים טו 23)

מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יי' (וי' יט 32)

י'י ימלך ועד'                    דבר אל [א]הרן מ'


יי' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד (שמות טו 18)

דַּבר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם (במ' ו 23)

מאקוב לא י'י       י'י ילחם  [נ]

מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יי' (במ' כג 8)

יי' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן (שמ' יד 14)

נאם שמיע          מ'         מטבו אהלך ל'

נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם (במ' כד 4 [או 16])

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל (במ' כד 5)

לא איש אל ה'                 הרנינו גוים ו'

לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה (במ' כג 19)

הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ (דב' לב 43)

ואלה המשפטים מ'                      ממשבתיכם [יי']

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (שמ' כא 1)

מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיי' (וי' כג 17)

י'י בדד ינחנו ר'                רק בכל חזק

יי' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר (דב' לב 12)

(נמחק: רַק בְּכׇל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר כְּבִרְכַּת יי' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל (דב' יב 15))

רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר (דב' יב 23)

רא[ו] [ע]תה ל'                לא הביט ו'

רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל (דב' לב 39)

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יי' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ (במ' כג 21)


ויאמר משה עמדו מ'

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יי' לָכֶם (במ' ט 8)

מי כה מכה נ(מ)[א]דר א'

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יי' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא (שמ' טו 11)

 

 gmb 083

8/30/2022

יוסף עופר: רשימת מסורה בקטע גניזה של פסוקים הפותחים ומסיימים באותה מילה


קטע הגניזה T-S K11.64 לא זוהה כקטע מסורה בעת המיון של חומרי הגניזה בקמברידג', ועל כן הונח בתיבה המכילה תרגילי כתיבה וטיוטות. אולם לאמתו של דבר מדובר בהערת מסורה, שיש לה מקבילות חלקיות במקורות מסורה אחרים. 

  CUL T-S K11.6, published with the kind permission of Ben Outhwaite, Head of CUL Genizah Research Unit
הכתיבה עתיקה מאוד, כנראה מאה ה-י'[1]. לפנינו כנראה שריד של רוטולוס, כתוב על קלף דק, ומגולגל, כמו
 מזוזה, אלא מראש לתחתית. בו נכתבו עשרים שורות בלא שרטוט. נראה שהקטע נשמר בשלמותו, ולא נשמטו ממנו שורות בראשו או בסופו.

באה פה רשימת מסורה ארוכה, כנראה חסרת כותרת, של פסוקים הפותחים ומסיימים באותה המילה. פורטו פה 34 פסוקים, אחד מהם בא פעמיים. אולם ההגדרה מהי 'אותה מילה' בפתיחה ובסיום איננה חד-משמעית. 

בחינה של תוכן הרשימה מעלה כי ניתן להבחין פה בארבע תת-רשימות. הרשימה הראשונה (פס' 10-1) סדורה על סדר המקרא ובה פסוקים שהמילה הפותחת שלהם זהה למילה המסיימת. אחר כך באה רשימה שנייה על סדר המקרא (פס' 21-12) שבה יש הבדל קל בין המילה הפותחת למילה המסיימת, והוא השמטת אות שימוש (המילה הפותחת מתחילה בו' החיבור והמילה המסיימת חסרת ו החיבור, ועוד מקרה אחד של ל' השימוש הבאה במילה הראשונה ולא באחרונה). ההבחנה ברשימות הנוספות קשה יותר וברורה פחות: הרשימה השלישית (פס' 28-22) מכילה סוגים שונים של שינויים בין המילה הפותחת והמילה המסיימת ואינה סדורה על סדר המקרא. גם ברשימה הרביעית (פס' 35-29) באים פסוקים מסוגים שונים, שנוספו כנראה בשלב מאוחר יותר, אך היא סדורה על סדר המקרא.

קשה לקבוע אם הרשימה נוצרה בטבריה או בבבל. מצד אחד, סדר הפסוקים בשלוש מתתי-הרשימות הוא טברני ולא בבלי (ישעיהו לפני יחזקאל; דברי הימים לפני איכה). מצד שני, הפסוק "קָצַף ה' עַל אֲבוֹתֵיכֶם קָצֶף" (זכ' א 2) מתאים לרשימה רק לפי המבטא הבבלי שאינו מבחין בין פתח לסגול.

ידועות לי שלוש מקבילות להערת המסורה הזאת. שתיים מהן חלקיות והובאו באוסף המסורה של גינצבורג: לסעיף ו98 – רשם גינצבורג ארבעה מקורות מכתבי-יד ודפוסים. סעיף זה מוגבל למקרים של גריעת ו ומונה 15 פסוקים (פסוק נוסף בא בחלק מהמקבילות).

מקורו של סעיף מ424 טרם זוהה. סעיף זה מוגבל לתורה בלבד אך כולל שינויים מסוגים שונים בין המילה הפותחת למילה המסיימת. נמנו בו 10 פסוקים.

המקבילה השלישית באה בכ"י ש1 (לשעבר כ"י ששון 1053; כיום באוסף פרטי בז'נווה): מקבילה זו היא הרחבה והמקיפה ביותר והיא מוסרת מניין של 39 פסוקים, ומפרטת אותם על סדר המקרא. אלא שחלקה האחרון קטוע בכתב-היד, ושרדו ממנה רק 28 רמזי פסוקים.

בדיקה ממוחשבת[2] העלתה שלושה פסוקים המתאימים להגדרה הרחבה של המסורה ולא נכללו אף באחת מארבע העדויות:

  • יחזקאל מו 7: וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדֹו וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה
  • דניאל י 2: בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים
  • דה"ב כ 26: וּבַיֹּום הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי שָׁם בֵּרְכוּ אֶת יְהוָה עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַמָּקֹום הַהוּא עֵמֶק בְּרָכָה עַד הַיֹּום

שני פסוקים נוספים יכולים היו להיכלל בהערת המסורה:

  • קהלת א 2 (ודומה לו קהלת יב 8): הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל

הפסוקים האלה פותחים בצורת נסמך ומסיימים בצורת נפרד השונה ממנה בהגייתה, וכנראה משום כך לא נכללו בהערת המסורה; זאת למרות שפסוק מעין זה – וּמִגְדַּל... הַמִּגְדָּל, שופ' ט 51 – נכלל ברשימות המסורה.

 

 

[עמוד ב:]



 

להלן תעתיק מדויק של קטע הגניזה. הפסוקים מוספרו ולאחר מילות הרמז שברשימה הובא כל פסוק במלואו על פי נוסח המסורה. החלוקה לארבע קבוצות היא שלי, ואין לה סימון בכתב-היד.

 

קבוצה ראשונה – המילה הפותחת זהה למסיימת

[   ]שמש?

משמעות המילה הראשונה אינה ברורה. ושמא זה שריד של כותרת קצרצרה.

 

1.     כל רמש אשר הוא חי

בראשית ט 3: כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל:

 

2.     בס[וכו]ת תשבו שבעת

ויקרא כג 42: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:

 

3.     תבורך מנשים יעל

שופטים ה 24: תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ:

 

4.     כולנו כצאן תעינו איש

ישעיהו נג 6: כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֺן כֻּלָּנוּ:

 

5.     הצדיק אבד ואין איש

ישעיהו נז 1: הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק:

 

6.     יי' אלהיך הוא [עו]בר

דברים לא 3: ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':

הפסוק מובא שלא על סדר המקרא, והובא פה אגב הפסוק שאחריו, שאף הוא פותח ומסיים בשם ה'.

 

7.     יי' להושיעיני ונגי[נתי]

ישעיהו לח 20: ה' לְהוֹשִׁיעֵנִי וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַל בֵּית ה':

 

8.     בלכתם אל ארבעת רבעיהם

יחזקאל י 11: בְּלֶכְתָּם אֶל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּם:

 

9.     ותפוצינה מבלי [רו]עה

יחזקאל לד 5: וַתְּפוּצֶינָה מִבְּלִי רֹעֶה וַתִּהְיֶינָה לְאָכְלָה לְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה וַתְּפוּצֶינָה:

 

10.  לפרבר למערב ארבעה

דברי הימים א כו 18: לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב אַרְבָּעָה לַמֲסִלָּה שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר:

 

11.  לאמותם יאמרו איה

איכה ב 12: לְאִמֹּתָם יֹאמְרוּ אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל בִּרְחֹבוֹת עִיר בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם אֶל חֵיק אִמֹּתָם

הפסוק האחרון אינו מתאים לקבוצה זו, וחוזר שוב בקבוצה השנייה.

 

קבוצה שנייה – המילה הפותחת מכילה ו' החיבור (או ל') והמילה המסיימת בלי ו'

12.  והלוחות מעשה אלהים

שמות לב 16: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת:

 

13.  [והבשר אשר] יגע בכל טמא

ויקרא ז 19: וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר:

 

14.  והלויים יסמכו את ידיהם

במדבר ח 12: וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַה' לְכַפֵּר עַל הַלְוִיִּם:

 

15.  למררי

במדבר ג 33: לִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי וּמִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת מְרָרִי:

 

16.  ויאיר בן מנשה הלך

במדבר לב 41: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר:

 

17.  ו[מ]קנה רב היה

במדבר לב 1: וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה:

 

18.  ויפתח הגלעדי

שופטים יא 1: וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח:

 

19.  ויי' ישיב לאיש את

שמואל א כו 23: וַה' יָשִׁיב לָאִישׁ אֶת צִדְקָתוֹ וְאֶת אֱמֻנָתוֹ אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָד וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ ה':

 

20.  ולמפיבושת בן קטן ושמו

שמואל ב ט 12: וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן קָטָן וּשְׁמוֹ מִיכָא וְכֹל מוֹשַׁב בֵּית צִיבָא עֲבָדִים לִמְפִיבֹשֶׁת:

 

21.  ומלך אין באדום ניצב מלך

מלכים א כב 48: וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ:

 

קבוצה שלישית – פסוקים נוספים מסוגים שונים שלא על סדר המקרא

 

22.  עמודים שנים לגולות הכתרות

מלכים א ז 41: עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים:

* הפסוק המקביל בדברי הימים מתאים גם הוא לרשימה, אך כנראה לא נכלל בה:

דברי הימים ב ד, יב: עַמּוּדִים שְׁנַיִם וְהַגֻּלּוֹת וְהַכֹּתָרוֹת עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים:

 

23.  קצף יי' על אבותיכם קצף

זכריה א 2: קָצַף ה' עַל אֲבוֹתֵיכֶם קָצֶף:

הפסוק הזה מורה כנראה על המקור הבבלי של הרשימה, מכיוון שהוא מתעלם מן ההבדל בין פתח לסגול בניקוד המילה.

 

24.  ומגדל עוז היה בתוך

שופטים ט 51: וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל

הפסוק חורג מסדר המקרא. ההבדל בין ראש הפסוק ובין סופו גדול יותר: החלפת אות שימוש אחת באחרת.

 

25.  ויבניה בן ירוחם ואלה

דברי הימים א ט 8: וְיִבְנְיָה בֶּן יְרֹחָם וְאֵלָה בֶן עֻזִּי בֶּן מִכְרִי וּמְשֻׁלָּם בֶּן שְׁפַטְיָה בֶּן רְעוּאֵל בֶּן יִבְנִיָּה:

לפי נוסחנו יש הבדל בהגיית השם: בראש הפסוק נ בשווא י בלא דגש; בסופו נ בחיריק י דגושה.

 

26.  ולאצל ששה בנים

דברי הימים א ח 38: וּלְאָצֵל שִׁשָּׁה בָנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה וְעֹבַדְיָה וְחָנָן כָּל אֵלֶּה בְּנֵי אָצַל:

דברי הימים א ט 44: וּלְאָצֵל שִׁשָּׁה בָנִים וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם עַזְרִיקָם בֹּכְרוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּשְׁעַרְיָה וְעֹבַדְיָה וְחָנָן אֵלֶּה בְּנֵי אָצַל:

לפי נוסחנו יש הבדל בניקוד השם בין תחילת הפסוק לסופו.

 

27.  ונפש אדם מן הנשים

במדבר לא 40: וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף וּמִכְסָם לַה' שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ:

 

28.  וכמוהו לא היה לפניו מלך

מלכים ב כג 25: וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ:

 

קבוצה רביעית – פסוקים נוספים מסוגים שונים, על סדר המקרא

29.  ואברם כבד {צ"ל בן}

הטעות בהשפעת בר' יג 2, שאף הוא, המתחיל במילה "ואברם".

בראשית טז 16: וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם:

 

30.  ויהיו תואמים מלמטה

שמות כו 24: וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת כֵּן יִהְיֶה לִשְׁנֵיהֶם לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת יִהְיוּ:

 

31.  אלהים בקודש

תהלים עז 14: אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים:

 

32.  אלהים משמים השקיף

תהלים נג 3: אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים:

בפסוק הזה המילה הפותחת זהה למילה המסיימת, והוא מתאים אפוא לקבוצה הראשונה.

 

33.  לאימתם יאמרו

איכה ב 12: לְאִמֹּתָם יֹאמְרוּ אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל בִּרְחֹבוֹת עִיר בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם אֶל חֵיק אִמֹּתָם

 

34.  והמלך קם בחמתו

אסתר ז 7: וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה כִּי רָאָה כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ:

 

[בצידו השני של הדף:]

 

35.  והנתינים יושבים [ב]עופל / והנ[תינים] יושבים בעופל / [וה]נתנ[ים]

נחמיה יא 21: וְהַנְּתִינִים יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל וְצִיחָא וְגִשְׁפָּא עַל־הַנְּתִינִים:

הפסוק הזה נרשם בשורה הראשונה בצידו השני של הדף. השורה השנייה והשלישית היא מיד אחרת, של כותב שהעתיק את הטקסט שנכתב בשורה הראשונה בלי להבין את משמעותו.

 

 


 

מיון על פי סוגים

מס' בקטע

הגניזה

 

שינוי באותיות  

שינוי בניקוד וההבדל הלשוני

מקבילות

1

בר' ט 3 - כל רמש - כל

מילה זהה

קמץ קטן - חולם / הקפה

מ424 ש1

2

וי' כג 42 – בסכת – בסכת

מילה זהה

 

מ424 ש1

3

שופ' ה 24 – תברך – תברך

מילה זהה

פתח-קמץ / הקשר-הפסק

ש1

4

יש' נג 6 – כלנו – כלנו

מילה זהה

 

ש1

5

יש' נז 1 - הצדיק – הצדיק

מילה זהה

 

ש1

6

דב' לא 3 – יי' – יי'

מילה זהה

 

מ424 ש1

7

יש' לח 20 – יי' – יי'

מילה זהה

 

ש1

8

יח' י 11 – בלכתם – בלכתם

מילה זהה

 

ש1

9

יח' לד 5 – ותפוצינה – ותפוצינה

מילה זהה

 

 

10

דה"א כו 18 – לפרבר – לפרבר

מילה זהה

 

 

11 + 33

איכה ב 12 – לאמתם - אמתם

גריעת ל

 

 

12

שמ' לב, 16 – והלחת – הלחת

גריעת ו

 

מ424 ו98 ש1

13

וי' ז 19 – והבשר - בשר

גריעת ו+ה

 

מ424 ש1

14

במ' ח 12 – והלוים – הלוים

גריעת ו

 

מ424 ו98 ש1

15

במ' ג 33 – למררי - מררי

גריעת ל

 

מ424 ש1

16

במ' לב 41 – ויאיר – יאיר

גריעת ו

 

מ424 ו98 ש1

17

במ' לב 1 – ומקנה – מקנה

גריעת ו

 

מ424 ו98 ש1

18

שופ' יא 1 - ויפתח - יפתח

גריעת ו

 

ו98 (חסר ב5711) ש1

19

שמ"א כו 23 – ויי' – יי'

גריעת ו

 

ו98 ש1

20

שמ"ב ט 12 – ולמפיבשת – למפיבשת

גריעת ו

 

ו98 ש1

21

מל"א כב 48 – ומלך – מלך

גריעת ו

 

ו98 ש1

22

מל"א ז 41 – עמדים – העמודים

תוספת ה

 

ש1

--

דה"ב ד 12 – עמודים – העמודים

תוספת ה

 

 

23

זכ' א 2 – קצף – קצף

אין תוספת וגירעון

פתח-סגול / פועל-שם

 

24

שופ' ט 51 – ומגדל - המגדל

גריעת ו – תוספת ה

פתח-קמץ / נסמך-נפרד

ש1

25

דה"א ט 8 - ויבנְיה - יבנִיּה

גריעת ו

שווא-חיריק

ו98

26

דה"א ח 38 – ולאצֵל - אצַל

גריעת ו+ל

צירי/פתח

 

--

דה"א ט 44 – ולאצֵל - אצַל

גריעת ו+ל

צירי/פתח

 

27

במ' לא 40 – ונֶפש - נָפש

גריעת ו

סגול-קמץ / נסמך – נפרד בהפסק

מ424 ו98 ש1

28

מל"ב כג 25 – וכמהו – כמהו

גריעת ו

 

ו98 ש1

29

בר' טז 16 – ואברם – לאברם

גריעת ו – תוספת ל

 

ש1

30

שמ' כו 24 – ויהיו – יהיו

גריעת ו

 

ו98 (בחלק מהעדים) ש1

31

תה' עז 14 – אלקים – כאלהים

תוספת כ

 

 

32

תה' נג 3 – אלקים – אלקים

מילה זהה

 

ש1

34

אס' ז 7 – והמלך – המלך

גריעת ו

 

ו98

35

נחמ' יא 25 – והנתינים - הנתינים

גריעת ו

 

ו98

--

יהו' טו 25 - וחצור – חצור

גריעת ו

 

ו98 ש1

--

שמ"ב יט 8 - ועַתה - עָתה

גריעת ו

פתח-קמץ / הקשר-הפסק

ו98 ש1

--

תה' מז 7 – זמְרו – זמֵרו

מילה זהה

שווא-צירי / הקשר-הפסק

ש1

 

הערה מקבילה מן המסורה הגדולה של ש1 (לשעבר כ"י ששון 1053) לשופטים יא 1:

{עמוד 231}

ל'ט' פסוק' בקריה ראשהון דמין לסופיהון[3]            

כל רמש אשר הוא חי                בר' ט 3

ואברם בן שמנים שנה                בר' טז 16

ויהיו תאמים מלמטה                  שמ' כו 24

והלחות מעשה אלהים                שמ' לב 16

והבשר אשר יגע בכל טמא וי' ז 19

בסכות תשבו                          וי' כג 42

למררי משפחת                        במ' ג 33

והלוים יסמכו את ידיהם              במ' ח 12

ונפש אדם ששה עשר                במ' לא 40

ומקנה רב היה לבני                   במ' לב 1

ויאיר בן מנשה הלך                  במ' לב 41

והוה אלהיך הוא ההלך לפניך[4]       דב' לא 3

וחצור חדתה וקריות                  יהו' טו 25

תברך מנשים                          שופ' ה 24

ומגדל עז֘ היה בתוך                   שופ' ט 51

ויפתח הגלעדי                         שופ' יא 1

ווהוה ישיב לאיש           שמ"א כו 23

ולמפיבשת בן קטן          שמ"ב ט 12

ועתה קום צא ודבר                   שמ"ב יט 8

עמודים שנים וגלת דמלכי  מל"א ז 41

ומלך אין באדום                      מל"א כב 48

וכמהו לא היה לפניו                  מל"ב כג 25

והוה להושיעני                        יש' לח 20

כלנו כצאן תעינו                      יש' נג 6

הצדיק אבד                            יש' נז 1

בלכתם אל אר'                       יח' י 11

[                             ]

[זמרו א]להים זמרו                   תה' מז 7

אלהים משמים                        תה' נג 3

[                             ]

 

gmb 082

[1] תודתי לד"ר עדנה אנגל.

[2] תודתי לד"ר אבי שמידמן ולחן שמואל שמידמן שערכו עבורי את הבדיקה.

[3] בפסוקים שההערה מונה המילה הפותחת היא גם המילה המסיימת. במיעוט הפסוקים המילים זהות ממש, ואילו ברובם ישנו הבדל כלשהו, בניקוד או בתחיליות. חלקו התחתון של העמוד ובו חלק מן ההערה נחתך, ובמקומו נתפרה חתיכת עור. שני פסוקים שרדו מחלק זה, ובסך הכול יש לפנינו 28 פסוקים מתוך 39. הערת גינצבורג ו98 עוסקת רק במקרים שהמילה הראשונה בפסוק פותחת בו' החיבור והאחרונה בלעדיה, מונה 15 פסוקים (ובחלק מן המקבילות בא פסוק נוסף). שלושה מן הפסוקים שם נכללו כנראה בחלק האחרון שנחתך מהערתנו: אס' ז 7 (וְהמלך... המלך), נחמ' יא 21 (וְהנתינים... הנתינים), דה"א ט 8 (וְיבנְיה... יבנִיּה). הערת גינצבורג מ424 עוסקת רק בתורה ומונה 10 פסוקים. הערתנו היא אפוא מקיפה וכוללת יותר מכל המקבילות האלה.

[4] במקום "ההלך לפניך" צ"ל "עֹבר לפניך". הטעות בהשפעת דב' לא 8: "וה' הוא ההלך לפניך".