המלומד אפרים כספי שיתף אותנו במחקרו המקיף על צורת "בריתי שלום" שפירסם לפני שנה בהרצאה עם השתתפות מוגבלת.
במאמר עשרות טבלאות וצילומים שאסף משדה רחב של ספרי תורה עתיקים.
לקט מקורות בנושא
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ס"ו
עמ' ב
אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא לכן אמור הנני נותן לו את בריתי
שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר והא שלום כתיב אמר רב נחמן וי"ו דשלום קטיעה
מלאכת
הסופר לרבנו משה זאבארו , סוף סימן צ"ג
ואם
לא עשה אותה קטועה אינו פוסל
אור
תורה, תחילת פרשת פינחס
(יב) אמר מנחם.
המדפיס
הדפיס ואו דאת בריתי שלום זעירא. גם מסר עליו ואו זוטא. והיא חד מאלפא ביתא
דאותיות קטנות. וגם בריש מסרה רבתא כתב כן. וטעות הוא בידו. כי לא נמצא כן בספרים
כתיבת יד ואף לא במסרותיהם. ואף על פי שגם בספרים כתיבת יד טעו שעשו זאת הואו כשאר
הווים שבתורה. והיה צריך לעשותה קטיעא כדבעינן למימר לקמן. מכל מקום דכולי עלמא
מיהת איננה זעירא. ובאחד מחשובי ס"ס המוגהים מצאתי ואו זו קטיעא. וכן צריך.
דגרסינן בשלישי מקדושין דף ס"ו ומייתי לה בעין יעקב ובילקוט בעל מום דעבודתו
פסולה מנלן אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום
כשהוא שלם ולא כשהוא חסר והא שלום כתיב אמר רב נחמן ואו דשלום קטיעא היא עד כאן.
וראיתי לרבינו בחיי ז"ל שאחר שכתב שעל דרך המדרש ואו דשלום קטיעא כמ"ש
רז"ל בקדושין. אמר וכן מצינו במסורת ואו דשלום זעירא. ותמהני עליו שהרי לא
נמצא בספרים ובמסרות ואו זו זעירא. ואם הוא מצא כן בנוסחא משובשת שנזדמנה לו כמו
שנזדמנה למדפיס איך אמר על זה וכן כאילו הוא דבר אחד עם מ"ש רז"ל
בקדושין. והלא אינם אלא ב' ענינים משונים זה מזה. כי ואו זעירא אינה משונה בצורתה
אלא בשיעור גודלה. אך ואו קטיעא הפך זה כי אין השנוי בשיעור גודלה אלא בצורתה. ותואר
הואו קטיעא כתב הרמ"ה כמאן דקטעוה בפלגיה. אבל צריך אני לפרש לך. לפי שעם
פירושו זה עדיין יש לרואה להסתפק הרבה. כי חתכוהו בחציו אפשר שיובן באחד משני
פנים. או חתכוהו בחציו ולא נשאר שם אלא החצי. או חתכוהו בחציו ועדיין שני החצאים
שם. ואם תאמר שהפירוש הוא חתכוהו בחציו ולא נשאר שם אלא החצי. עדיין יש לשאול
העליון חסר או התחתון. אם תאמר העליון חסר והלא החצי התחתון שריטה בעלמא הוא. ואין
לקראו בשם אות כלל. ועוד כי החצי התחתון של הואו אי אפשר לומר עליו שהוא חלק
מהואו. לפי שאין הבדל בינו ובין החצי התחתון של הדלת וההא והזין והחית והריש והתיו.
ואם באת לקרותו ואו קטיעא אני אומר אינו אלא זין קטיעא או דלת קטיעא. ואם תאמר
התחתון חסר. עדיין יש לשאול איך חתכו ואו זו. אם תאמר שחתכוה באלכסון עד שנשאר
סופה דק. א"כ יוד ממש היא זו ואין עליה שם ואו. ואם תאמר שחתכוה ביושר וכגון
שמעיקרא לא כתב אלא חצי ואו. דלאו בשופטני עסקינן שיכתוב ואו שלימה ואינו צריך אלא
לחציה וחוזר וגורד חציה. עדיין יקשה שהיה לרז"ל לקרותה חצי ואו. לא ואו
קטיעא. דומה לאותה ששנינו בחגיגה אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחלה
ונתעוות. ככה אין קורין חתוכה אלא למי שהיתה שלמה ונחתכה. אלא ודאי ואו קטיעא היא
ששני החצאים שם. וכיצד עושה. כותב ראש הואו כדרכו ומושך הקולמוס מעט למטה באלכסון
לשמאלו ופוסק. וזהו החלק העליון והוא כעין יוד ממש. ואח"כ (משלום) [משלים]
עליה אורך הואו ולא יגע בחלק העליון. ונמצא כשתסתכל בשני החלקים יחד היא ואו ממש
אלא שחתוכה באמצעה. והיינו שהקשו בגמרא והא שלום כתיב. וכשתביט לחלק העליון לבד
היא יוד ממש כזה
ן ולא מלבי אני בודה תמונה זו. אך ככה ראיתי תמונה
לנגד עיני בספר המוגה הנזכר. ובזה יתישב מה שתמצא בפירוש התורה המיוחס לרבינו
שמשון ז"ל. ואני אומר שלא חברו אלא בנו. כי כתוב בו בפרשת בלק פסוק לכה
איעצך מפי אבא מרי רבינו שמשון ע"ה
פירש לשון רמז כמו איעצה עליך עיני כלומר אגיד לך ברמז העתידות וכו'. ואיך שיהיה
כתוב שם בפסוק לכן אמור וגו' שלים כתיבי קרי ביה שלם י'. כלומר שלם לו הב"ה
שכרו והראהו י' נסים בו ביום וכו'. ולכאורה קשה מאד כי זה לא נראה ולא נשמע שיהיה
שלום כתוב ביוד. אבל הענין כמו שכתבתי שצריך לחתוך ואו זו באלכסון עד שיהיה חציה
העליון יוד ממש. ומי שיעלים עיניו מחציה התחתון יהיה לנגד עיניו שלים ביוד. ובזה
נרמז היטב שעבודת בעל מום פסולה. כי הפך בעל מום הוא תמים כתרגומו שלים. וכאילו
אמר הש"י הנני נותן לו את בריתי תמים. פירוש כשהוא תמים. ונראה שזהו בעצמו
מדרש הגמרא. ואם תרצה לומר שזה מדרש אחר שניהם כאחד טובים. ומיהו קשיא לי על
מ"ש רבינו שמשון והראהו י' נסים בו ביום. כי רז"ל במדרשיהם אמרו
י"ב נסים נעשו לו בו ביום. ויותר טוב היה לו לומר כי הואו חלוקה לשנים רמז
לי"ב נסים שנעשו לו בו ביום. כי ב' פעמים ו' הם י"ב. אלא שעכ"ז
אינני רואה ברמז הזה לא טעם ולא ריח. כי הנסים ההם כבר נעשו בקנאו. ומה טעם שיאמר
לו הש"י עתה אחרי כן אני עשיתי לו נסים. ומאי דהוה הוה. או איך יאמר הנני
נותן על אשר כבר עשהו. ואחתום הדברים בדברים דומים לעניננו ואומר שגם הריטב"א
ז"ל כתב על ההיא דקדושין וז"ל ואו דשלום קטיעא היא. נראה פירושו שכרותה
בנתים. דאי לא היל"ל זעירתא היא. ונפקא מינה לס"ת ויש להגיה כל הספרים
שכתוב כדרכו עכ"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה