11/06/2018

פרק עמי הארץ?




כמות המסכתות במשנה נקבעה בפי חז"ל כ-[1]60. עם זאת, מעולם לא נקבע שסכום המסכתות הקטנות, ברייתות שנערכו מימי התנאים ועד ימי הגאונים, מוגבל . הרי ידוע על מסכתות גרים עבדים, וכותים.   אז למה לא מסכת, או לפחות פרק המלקט אמרות חז"ל לענייני עמי הארץ?
מצאנו באוסף הגניזה של חברת כי"ח בפריז, קטע V B 19, זוג דפי נייר מרובעים קטנים[2], שנראים שריד מפרק אימרי חז"ל על עמי הארץ.
ככל הנראה אין זה לקט הלכות מכמה סיבות: א. סגנון קדום של הלכות, מחולקות בסימן הפיסוק נקודתיים וחץ : > ( א לחלופין רק נקודתיים). ב. הסיום "סליק פרקא".
המומחית גב' תמר לייטר משערת שסגנון הכתיבה מורה על המאה ה-יא.
קשה לקבוע אם זוג הדפים ששרדו לפנינו הם רצופים, או שמא חסר ביניהם, והם זוג חיצוני. ישנו חוט תפירה הנועד לכריכה עם זוגות אחרים להרכבת קונטרס, אך אין בכך להכריע אם זהו הזוג הפנימי או החיצוני. אין רצף טקסט הכרחי בין שני הדפים. מה שנגלה הוא שהעמוד האחרון ריק והטקסט מסתיים  באמצע דף 2א. ואילו דף 1 אינו תחילת הטקסט.

רוב ההלכות מבוססות על מאמרי חז"ל המוכרים שנמסרו באופנים שונים ממקורות שונים. המלקט אינו נרתע מלהכיל גם את ההלכות הפוגעניות ביותר. בהלכה ד, מובא מאמר הכולל בתואר גנאי "עם ארץ" גם צדיקים, חסידים וישרים, שכל פשעם שאינם מלומדים. זאת בניגוד מוחלט לדעתם של הראשונים סביב הסוגיות התלמודיות הנוגעות בעניין. בכל זאת נראה שמאמר זה נמסר לידי הראשונים ואף עמד, בצורה כל שהיא, לפני ר' מנחם בן שלמה, מלקט מדרש שכל טוב, שאסף מאמרי חז"ל  בנושא עם הארץ, במאמרו סביב בראשית כד. לא מן הנמנע שהתוכן הפוגעני גרם לדיכוי הפצת פרק זה בין ליקוטים המקבילים לו שזכרנו.


 
פריס כי"ח ה נ 19 דפים 1ב-2א, תודות לספריית AIU וFGP

החלוקה להלכות הוא במקור, אך המספור הוא תוספת העריכה שלנו. הניקוד וקו החוצה המסמן למחיקה, כבמקור. 
 [א. ששה דברים נאמרו בעם הארץ
אין מוסרים להן עדות[3]]
דף 1א
ואין מקבלים מהן עדות
ואין מגלים להן דברי סוד[4]
ואין מכריזין  על אבידתן[5]
ואין מלוים עמהם[6] בדרך
ואין ממנים אותם מהם
אפיטרופסים ליתומים: >
[ב] ואי זה הוא עם הארץ כל
שאינו לא במקרא ולא
במשנה ולא בדרך ארץ[7]
וכל כלי עם הארץ טמאים[8]
דף 1ב
חוץ מכלֵי צַיָר ומכלי גרים
ומכלי שמטבילים בהם את
המים[9] ואחר כך אוכלים
בהם .> [ג] עם הארץ שקץ
ובניו שקצים ועל בנותיהם
הוא אומר ארור שוכב עם
כל בהמה[10]:  [ד] עם הארץ
אפילו חסיד אפילו צדיק
אפילו ישר וטוב אפילו
תם ונאמן ארור הוא
לאלהי ישראל [11]
דף 2א
[ה] אבל כל העוסק בתורה
לשם שמים יזכה לדברים
הרבה[12] עליו הכתוב או'
שלום רב לאהבי תורתך
ואין למו מכשול[13]:>
[ו] ואומר לא ימוש ספ[ר] ה[ת]ורה
מפיך[14].
סליק פרקא.



[1] על המקורות ואיך מונים את הסכום ס', ראה : שבט, מספר המסכתות בש"ס, מוריה, שנה כב אלול תשנ"ח, עמ' צט-קו.

[2] מידותיו 82X101 מ"מ. 10 -11 שורות לעמוד. מידות השטח הכתוב 66X78 מ"מ.

[3] השלמנו על פי המקביל בברייתא שבבבלי (פסחים מט ע"ב). החמישי שם : ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה". בברייתא שלפנינו ברור שיש  לפחות ששה, שכן הראשון שבקטע ששרד מתחיל "ואין"- ו' מוסיף על הראשונים. בברייתא שבמס' כלה רבתי (ב:יד)  יש 5, והסדר שונה: "סוד" הוא האחרון. כבבבלי מובא במדרש המספרי "חופת אליהו"  (מהודרת ע' דשא, ילקוט מדרשים א' תשס"ג עמ' פא; תשס"ט עמ' קכט), וראה הערות העורך שם רשם שינויי נוסחאות. שם מקומו שם בין הברייתות של "ששה דברים", אלא ברוב נוסחאות שם חסר הראשון  "אין מוסרין להן עדות", ונוסף השלישי "אין מוסרין להם פקדון".
[4] בחלק מנוסחאות חופת אליהו:"סוד תורה".
[5] וכן נמנה במדרש חופת אליהו. בברייתא שבבבלי הוא השביעי, כיון שנמסר בשם "יש אומרים". בכלה רבתי חסר (ולכן מונים שם 5). ראה תשובות הגאונים הרכבי סי' ש"פ העיר ש "אין מכריזין" לא נתקבל להלכה. השאר שם כסדר שבבבלי.
[6] מלוין, כלשון חז"ל, כגון ספרי דברים פיסקא שמד; תוספתא שבת יד "שמלאכי שלום מלוין אותו"; שם יומא ג "יקרי ירושלים מלוין אותו". אך בהצמדה ל"עם.." לא מצאנו.  בברייתא שבבבלי: מתלוין.
[7] אין כאן סימן פיסוק, וצריך לקרואו ברציפות.
[8] על כלי עם הארץ ראה משנה טהרות פרק ח ותוספתא שם ט.
[9] על כלי להטבלת מים ראה משנה ביצה ב:ג; תוספתא שבת טז:יא, ושם מקוואות א:יג.
[10] דברים כז:כא. כבפסחים שם.
[11] לא מוכר לנו המקור הראשון לברייתא זו, אך דומה ללשון הנרשם בשכל טוב סוף בראשית כד.  ולכאורה נוגדת לברייתא ב' "ולא בדרך ארץ". ראה ריטב"א פסחים שם, רמב"ן חגיגה כב ע"א. .
[12] כל העוסק... הרבה- תחילת לשון משנה אבות ראש פרק ו בשם ר' מאיר. אלא שם "זוכה".
[13] תהלים קיט:קסה. באבות שם מפסוק אחר. בדרשות חז"ל מפסוק זה הדגישו את השלום כשכר לעוסקים בתורה (בבלי סוף מס' ברכות; סנהדרין צח ע"א; ספרי זוטא ו סוף כו; ב"ר צט, ועוד. כאן מודגש "רב".
[14] יהושע א:ח.

gmb 0068


תגובות:
____________________________________________________________
בעניין מספר קבע של מסכתות קטנות. מגיב יעקב מ. שורקין:


שבמספר מקומות מזכיר רמב"ן "שבע מסכתות קטנות" דווקא;
במלחמת ה' מסכת מועד קטן דף טז עמוד א: שנו בברייתא במס' ציצית משבע מסכתות הקטנות... וכן הוא בתורת האדם שער הסוף - ענין ההוצאה.
ובתורת האדם שער האבל - ענין אבלות ישנה: ובמסכת סופרים משבע המסכתות הקטנות מצאתי... 
אף בחידושי הרמב"ן מסכת בבא מציעא דף עא עמוד ב: ועוד מצאתי בחיצונה במסכת כותיים מז' מסכיות קטנות דקתני...

מסתבר שמספר זה קבלה היא בידו, מפני שכבר מוזכר בתשובות ראב"י אב"ד עמוד ע"ט, [דבר שנעלם מעיני רבים]. ראב"י אב"ד, ה"ה בעל האשכול, מסתמך רבות תמיד על משנת רבותינו הגאונים, ויש לשער שגם מספר "שבע מסכיות קטנות", מקובל בידו מהם. 

רבינו החיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים אות מ [קס"א] מסכתות קטנות, ובספר מראית העין - מסכת גרים, מאריך בפרטי השבע מסכתות.

בכל אופן הדבר ברור, שאין העניין סותר כלל אפשרות של "פרק עמי הארץ", שכן סוף כל סוף, בידינו רבים יותר משבע פרקים ומסכתות כאלו, וכדברי החיד"א שם, בעוד מניין חשבון השבע מסכתות אינו ברור.    


ישנן "מסכתות" שאינן אלא פרק אחד, ולכך אינן נימנות עם שבעת המסכתות הקטנות, כגון פרק קניין תורה ופרק 'דרכן  של תלמידי חכמים'.

אין תגובות: