סיכום ממצאים
עתה כשרוב כתבי היד
של פירוש רש"י לתלמוד נגישים במרשתת, לקחנו על עצמנו את המשימה לאסוף את כל
הציורים נמצאים בהם, ואת הקישוריות שיובילו ישירות אליהם. זאת במשותף עם פורטל דף יומי של הראל שפירא. המטרה היא להציג לפני קהל הלומדים את ציורי
רש"י השייכים לכל דף שיש בו ציור.
סקירת 32 כתבי היד
העיקריים העלתה 226 ציורים, ולאחר ניפוי הכפולים, דהיינו הציורים שישנם ביותר מכתב
יד אחד, 129 ציורים שונים.
הנחת היסוד של
עבודתנו היא שהציורים הם חלק אורגני של הפירוש, ויתכן ורש"י אף מרשה לעצמו
לצמצם במילות הפירוש כאשר הציור עומד לפני הקורא. בחינת "תמונה אחת שווה אלף
מילים". הציור הוא חלק אינטגרלי
מטקסט הספר הכתוב, לא פחות מהמילים. זאת בניגוד למדיה השמיעתית שקדמה לו.
הנחה זו מבוססת על
הטענה שיותר סביר שרש"י היה גרפיקאי
לפי הצורך, מאשר שאיזה גרפיקאי נהיה רש"י. נוכחותו של אותו ציור בכמה כתבי יד
מחזקת את ההנחה הזאת.
הרבה מהציורים לא
מופיעים בכלל בדפוסים, וחלקם מוצגים באופן חלקי, כנראה בגין קושי טכנולוגי של
הדפוסים הראשונים בהדפסת כל מה שלא אות. במידה שהנחת יסוד זו נכונה, יש חשיבות רבה
להציג לפני הציבור את הציורים באופן מידי. לא רק במקומות שהדפוס לא העתיקם, אלא גם
במקומות שהדפיסו צורה המוגבלת ליכולת הדפוס הפרימיטיבי.
לא הופתענו לגלות
שרוב הציורים שייכים למסכת עירובין, בגלל האופי ההנדסי של נושא המסכת. אמנם כן
הופתענו לגלות את מידתו של הרוב הזה. מתוך 129 ציורים שונים שנמצאים ב-15 מסכתות שונות,
77 מהם הם במסכת עירובין (לאחר ניפוי כפולים).
כיון שעירובין היא,
לאין ערוך, שדה ההשוואה הרחב ביותר, ערכנו השוואה בין 3 כתבי היד שבמדגם הכוללים
את עירובין, אוקספורד
420, מינכן
216, ופריס
324. עירובין מוצגת גם בכ"י
וטיקן 127, אך רק פרקים א-ב.
רק 22 ציורים משותפחים לכל כתבי היד.
רק 22 ציורים משותפחים לכל כתבי היד.
בכתב יד מינכן 44
ציורים, 12 מהם אינם בכ"י פריס ו-9 מהם אינם באוקספורד. 5 מהם אינם לא בזה
ולא בזה.
בכ"י פריס 31
ציורים, 7 מהם שאינן במינכן ו-2 מהם בלעדיים וחסרים גם באוקספורד.
בכ"י אוקספורד
71 ציורים, 27 מהם בלעדיים. 38 מהם שאינם בפריס ו-37 שאינם במינכן.
נתונים אלה מערערים
על הנחת היסוד שלנו שכל הציורים הם מקוריים לפירוש. לא כל הציורים תמיד מופיעים עם
רמיזה או הפנייה בתוך המאמר, בסגנון "כזה" או "כעניין זה",
"כגון זה" או "כמו שציירתי". ולא מן הנמנע, שלפחות חלק
מהציורים נוספו בידי התלמידים וסופרים במשך הדורות. אולי מפתח להבחנה בין המקוריים
לבין אלה שנוספו, נמצא בכ"י
אוקספורד. יש בו לא רק כמות יוצאת דופן של ציורים בלעדיים, אלא שיש שם שני סוגי
ציורים. יש שמופיעים בתוך שורות הפירוש, ואחרים נמצאים בגיליונות.
אוקספורד 420 רש"י ח
ע"ב ד"ה נדל, בתוך "חלון" מתוכנן בידי הסופר, ועם רמז בטקסט
"כעניין זה".
אוקספורד 420 רש"י ז ע"ב ד"ה נפרצה . בלי רמז
ומצוייר "במחשבה שנייה" כהערת גליון.
אם הסוג השני
תואם את הציורים הבלעדיים, נוכל לומר שניתן לבודד את הציורים שנוספו.
ממצאי הסקירה,
מעודכן להיום (15.1.17 יז טבת תשע"ז) בטבלה הנמצאת
כאן.
gmb 0059
תגובה 1:
Franz Böhmisch:
some of the illustrations of Raschi have been used in the latin Bible commentaries of Nicolaus de Lyra (1340) in France, but in both cases (Rashi and Nicolaus) the original illustrations have been dropped of in the printed editions.
I have searched on this topic 20 years ago and found some articles in my copies:
Mayer I. Gruber, What happened to Rashi's Pictures?, in: Bodleian Library Record 14 (1992) 111-124.
Gruber discussed and reproduced
MS. Hunt. 425, fol 71r
72v
MS. Opp. 34, fol 97v
MS Marsh 607, fol 61r
MS. Opp. 34, fol 125r
MS. Opp. 2, fol. 203v
207r
MS. Opp. Add. Fol. 69, fol 40r
Helen Rosenau, The Architecture of Nicolaus de Lyra's Temple Illustrations and the Jewish Tradition, in JJS 25 (1974) 294-304.
Bernice M. Kaczynski, Illustrations of Tabernacle and Temple Implements in the Postilla in Testamentum Vetus of Nicolaus de Lyra, in: The Yale University Library Gazette 48,1 (July 1973) 1-11.
הוסף רשומת תגובה