דפים חדשים ממדרש "פתרון תורה" לבראשית ושמות

מדרש פתרון תורה הוא ילקוט מדרשי חז"ל לפי סדר התורה, כולל גם מדרשים ופירושים שאינם נמצאים בכל מקור אחר. המדרש הגיע לדורנו בכתב יד אחד בלבד, המתחיל בויקרא.

המדרש יצא לאור בשנת תשל"ח בידי א"א אורבך. ויצא שוב שנית בהוצאה פקסימילית, האוניברסיטה העברית תשנ"ה עם מבוא עשיר בנתונים פליאוגרפיים מאת מלאכי בית-אריה. תעתיק מדוייק נמצא באתר 'מאגרים' של האקדמיה ללשון עברית.

שם המדרש "פתרון תורה" כפי שקרא לו המעתיק בקולופון.

לפני כל פרשה חרוזים נושאי האקרוסטיכון 'א-ת היי', שיצאו בנפרד בידי יש"י חסידה, ר' האיי גאון רשויות לפרשיות התורה, תשל"ז. ע' פליישר [מחקרי ירושלם בספרות עברית י-יא (תשמ"ח) עמ' 661- 681] מאשר את יחוס השירים ואולי אף המדרש, לר' האי (בן שרירא) גאון. לעומתו  אלוני [ ספר "מדרש התורה" לרב האיי גאון,  עלי ספר  ט, סיון תשמ"א, עמ’ 56- 62] היה סבור שהמדרש כולו, ולא רק חרוזי ה'רשות',  הוא פרי עטו של ר' האי בן נחשון גאון סורא (כיהן בשנות  885- 895). 

מכל מקום נמצאים במדרש עשרות מילים וביטויים בפרסית יהודית. וכן מוזכר, בין ז' חנוכות שבאו לעולם בדף 137, קדושת שבת שהיא "יום חנוכת שמים וארץ", כפי שמצוי בקידוש לשבת שבסידור הפרסי העתיק כ"י לונדון ספרייה הבריטית Or.10576 דף 7ב [על כך העיר נ' וידר, ארשת ו,תשמ"א, עמ' 87- 89].  נתונים אלו יכולים לשייך את המדרש לאזור פרס, ולהרחיק את האפשרות שמקורו  בספרות הגאונים.

כתב היד של פתרון תורה שנמצא בירושלים, הספריה הלאומית  4°5767, נכתב בסמבדגאן בשנת 1649 לשטרות (1328). בית אריה רשם שם שכתב היד נרכש על ידי הספרייה הלאומית בשנת תשל"ו מידי הר' יש"י חסידה שהעיד שקנה אותו זמן קצר לפני כן מידי עולה ישיש מפרס. ברשומות של הספרייה הלאומית מוזכר שהיה בידי  אליהו חלילי מאיספהן, איראן.

לפי השערת אלוני שם, מדרש פתרון תורה זכה להפצה והכרה בארצות המזרח שבתקופת הראשונים, והוא המדרש המוזכר ברשימות ספרים שחקר מהגניזה הקהירית, מהמאות י"ב-ט"ז. אולם אם השערתו נכונה יש לתמוה כיצד נעלם המדרש הזה לגמרי מהתודעה הספרותית, והגיע לנו בעותק בודד, מהמרחב המזרחי של פרס, הרחק ממרכזי היצירה התורנית. לצורך השוואה, כמו שפתרון תורה נשמר רק בפרס, התואם התימני שלו- המדרש הגדול, נשמר אך ורק במרחב התימני. אך שלא כפתרון תורה, המדרש הגדול זכה שם למאות עותקים.

פתרון תורה נכתב בעברית, ולכך ברור שנועד לכל הדורות ולכל התפוצות. בלתי נמנע הוא שיופיע שוב ביַם של תורה שנאצר בכתבי היד, כולל החלק החסר- לספרי בראשית שמות.  

אורבך רשם (במפתח של הוצאתו, עמ' 402)  כמה מקבילות לחלקי המדרש הייחודיים שבפתרון תורה במדרשים שפירסם גינזבורג בגנזי שכטר ח"א, מכמה קטעי גניזה שונים. יש להוסיף לו את מדרש האגדה לפרשת אחרי מות שבקטע מוצירי III 66, שחלק ממנו מקביל לפתרון תורה עמ' 60, ושריד נוסף מאותו כ"י, קמברידג' Or. 1080.3.5 דף 2 לתחילת פרשת תזריע, המקביל לפתרון תורה עמ' 28- 29.  ואם כן יש מקום לסקור את יתר השרידים של כתב יד זה, לחומר שבפתרון תורה, והם: קמברידג' T-S C2.124 [פורסם בידי מאן The Bible as read and preached in the old synagogue, 1940, עמ' 207- 211]; ושם אוסף L&G  (לשעבר ווסטמינסטר קולג')  Talm I.75. אם קטעים אלה קדומים יותר מכתב היד שבידינו, הם יכולים להורות על קדמות המדרש, או לפחות על קדמות המקור הנעלם המשותף להם ולפתרון תורה.

זוג דפים נוספים שרד מכתב יד זה , בקמרידג' T-S C2.202 והם מפרשות בא-בשלח.

כעת אני עומד לפרסם זוג דפים מאוסף פירקוביץ' השני,  Evr. II A 481 , בו הדף השני מתחילת פרשת ויקרא דומה ברובו לנמצא בפתרון תורה, אם כי בשינויי סדר, הוספות וחיסורים של מילים וחלופי לשון. יתכן, אם כן, שהדף הראשון, הכולל מדרש לשמות לד-לה, הוא מהחלק החסר של פתרון תורה, או לכל הפחות מציג חומר ייחודי המשותף לשניהם, הנדלה מאותו מדרש קדום שנעלם.

תוך כדי כתיבת מאמר זה, עסק לידי ידידי ומורי בנימין ריצ'לר בכתב יד של הספרייה לאומית, 8^o 5557. כתב היד מכיל 34 דפים, הכתובים בכתיבה מזרחית המשוערת למאה הט"ז. לאחר השוואת מאפייניו התברר שגם הוא שריד מהחלק החסר של מדרש פתרון תורה, על ספר בראשית, סוף פרשת לך לך ותחילת וירא. גם כאן, בתחילת פרשת וירא  חרוזי 'רשות' באותו אקרוסטיכון: א-ת היי.

 

דף 19 א-ב: רשות מחורזת בתחילת פרשת וירא, סימן א-ת היי. 

gmb 0058