דפים חדשים ממדרש "פתרון תורה" לבראשית ושמות

מדרש פתרון תורה הוא ילקוט מדרשי חז"ל לפי סדר התורה, כולל גם מדרשים ופירושים שאינם נמצאים בכל מקור אחר. המדרש הגיע לדורנו בכתב יד אחד בלבד, המתחיל בויקרא.

המדרש יצא לאור בשנת תשל"ח בידי א"א אורבך. ויצא שוב שנית בהוצאה פקסימילית, האוניברסיטה העברית תשנ"ה עם מבוא עשיר בנתונים פליאוגרפיים מאת מלאכי בית-אריה. תעתיק מדוייק נמצא באתר 'מאגרים' של האקדמיה ללשון עברית.

שם המדרש "פתרון תורה" כפי שקרא לו המעתיק בקולופון.

לפני כל פרשה חרוזים נושאי האקרוסטיכון 'א-ת היי', שיצאו בנפרד בידי יש"י חסידה, ר' האיי גאון רשויות לפרשיות התורה, תשל"ז. ע' פליישר [מחקרי ירושלם בספרות עברית י-יא (תשמ"ח) עמ' 661- 681] מאשר את יחוס השירים ואולי אף המדרש, לר' האי (בן שרירא) גאון. לעומתו  אלוני [ ספר "מדרש התורה" לרב האיי גאון,  עלי ספר  ט, סיון תשמ"א, עמ’ 56- 62] היה סבור שהמדרש כולו, ולא רק חרוזי ה'רשות',  הוא פרי עטו של ר' האי בן נחשון גאון סורא (כיהן בשנות  885- 895). 

מכל מקום נמצאים במדרש עשרות מילים וביטויים בפרסית יהודית. וכן מוזכר, בין ז' חנוכות שבאו לעולם בדף 137, קדושת שבת שהיא "יום חנוכת שמים וארץ", כפי שמצוי בקידוש לשבת שבסידור הפרסי העתיק כ"י לונדון ספרייה הבריטית Or.10576 דף 7ב [על כך העיר נ' וידר, ארשת ו,תשמ"א, עמ' 87- 89].  נתונים אלו יכולים לשייך את המדרש לאזור פרס, ולהרחיק את האפשרות שמקורו  בספרות הגאונים.

כתב היד של פתרון תורה שנמצא בירושלים, הספריה הלאומית  4°5767, נכתב בסמבדגאן בשנת 1649 לשטרות (1328). בית אריה רשם שם שכתב היד נרכש על ידי הספרייה הלאומית בשנת תשל"ו מידי הר' יש"י חסידה שהעיד שקנה אותו זמן קצר לפני כן מידי עולה ישיש מפרס. ברשומות של הספרייה הלאומית מוזכר שהיה בידי  אליהו חלילי מאיספהן, איראן.

לפי השערת אלוני שם, מדרש פתרון תורה זכה להפצה והכרה בארצות המזרח שבתקופת הראשונים, והוא המדרש המוזכר ברשימות ספרים שחקר מהגניזה הקהירית, מהמאות י"ב-ט"ז. אולם אם השערתו נכונה יש לתמוה כיצד נעלם המדרש הזה לגמרי מהתודעה הספרותית, והגיע לנו בעותק בודד, מהמרחב המזרחי של פרס, הרחק ממרכזי היצירה התורנית. לצורך השוואה, כמו שפתרון תורה נשמר רק בפרס, התואם התימני שלו- המדרש הגדול, נשמר אך ורק במרחב התימני. אך שלא כפתרון תורה, המדרש הגדול זכה שם למאות עותקים.

פתרון תורה נכתב בעברית, ולכך ברור שנועד לכל הדורות ולכל התפוצות. בלתי נמנע הוא שיופיע שוב ביַם של תורה שנאצר בכתבי היד, כולל החלק החסר- לספרי בראשית שמות.  

אורבך רשם (במפתח של הוצאתו, עמ' 402)  כמה מקבילות לחלקי המדרש הייחודיים שבפתרון תורה במדרשים שפירסם גינזבורג בגנזי שכטר ח"א, מכמה קטעי גניזה שונים. יש להוסיף לו את מדרש האגדה לפרשת אחרי מות שבקטע מוצירי III 66, שחלק ממנו מקביל לפתרון תורה עמ' 60, ושריד נוסף מאותו כ"י, קמברידג' Or. 1080.3.5 דף 2 לתחילת פרשת תזריע, המקביל לפתרון תורה עמ' 28- 29.  ואם כן יש מקום לסקור את יתר השרידים של כתב יד זה, לחומר שבפתרון תורה, והם: קמברידג' T-S C2.124 [פורסם בידי מאן The Bible as read and preached in the old synagogue, 1940, עמ' 207- 211]; ושם אוסף L&G  (לשעבר ווסטמינסטר קולג')  Talm I.75. אם קטעים אלה קדומים יותר מכתב היד שבידינו, הם יכולים להורות על קדמות המדרש, או לפחות על קדמות המקור הנעלם המשותף להם ולפתרון תורה.

זוג דפים נוספים שרד מכתב יד זה , בקמרידג' T-S C2.202 והם מפרשות בא-בשלח.

כעת אני עומד לפרסם זוג דפים מאוסף פירקוביץ' השני,  Evr. II A 481 , בו הדף השני מתחילת פרשת ויקרא דומה ברובו לנמצא בפתרון תורה, אם כי בשינויי סדר, הוספות וחיסורים של מילים וחלופי לשון. יתכן, אם כן, שהדף הראשון, הכולל מדרש לשמות לד-לה, הוא מהחלק החסר של פתרון תורה, או לכל הפחות מציג חומר ייחודי המשותף לשניהם, הנדלה מאותו מדרש קדום שנעלם.

תוך כדי כתיבת מאמר זה, עסק לידי ידידי ומורי בנימין ריצ'לר בכתב יד של הספרייה לאומית, 8^o 5557. כתב היד מכיל 34 דפים, הכתובים בכתיבה מזרחית המשוערת למאה הט"ז. לאחר השוואת מאפייניו התברר שגם הוא שריד מהחלק החסר של מדרש פתרון תורה, על ספר בראשית, סוף פרשת לך לך ותחילת וירא. גם כאן, בתחילת פרשת וירא  חרוזי 'רשות' באותו אקרוסטיכון: א-ת היי.

 

דף 19 א-ב: רשות מחורזת בתחילת פרשת וירא, סימן א-ת היי. 

gmb 0058

Leor Jacobi: Talmudic "Honey", Fragments of the Novellae of R. David ben Saul of Narbonne

חדושי דב"ש למסכת ברכות של ר' דוד בן שאול

ליאור יעקבי 

    Four heavily torn and damaged bifolios extracted from a Girona bookbinding contain novella to Tractate Berakhot of the Babylonian Talmud. In three loci the fragmentary text matches quotations verbatim from “Chidushei Dvash”, cited by name 18 times by R. David ben Yosef Abudraham. This enables a definite identification. An additional three loci not appearing in the manuscript were cited from Abudraham by R. Joseph Caro in his authoritative Beit Yosef.

    In addition, Abudraham also cites from the work without attribution. Far from plagiarism, this method of citation was conventional and openly declared by Abudraham in his introduction. This dovetails with the results of a previous study regarding citations of R. Jonah of Girona in the commentary of a student of Rashba, also published from a Girona bookbinding. Thus, this Girona manuscript is extremely important for the study of Abudraham, a central medieval halakhic work.

    The identity of the author of Chidushei Dvash has remained elusive. In most editions of Abudraham the acronym Dvash has been corrupted to Ravash, further complicating matters. A prominent modern traditional Talmudic scholar suggested R. David ben Samuel “HaKokhavi”, the early 14^th century Provencal author of Sefer HaBattim. This proposition was based upon the acronym and a unique correlation between certain opinions expressed in the two works. However, based on preliminary analysis of the text of the Girona manuscript fragments, and upon the groundbreaking new research on Provencal sages of Pinchas Roth, that possibility can now be rejected in favor of the earlier Rabbenu David ben Saul of Narbonne, who flourished in the early 13^th century.

    This identification is based upon: 1. The acronym Dvash (= D. b. Sh.); 2. The absence of any reference to or quotation from Maimonides; 3. A unique similarity between these novella on Tractate Berakhot as cited by Abudraham and between a citation of R. Moses Botarel from the novella on Tractate Shabbat; 4. Stylistic similarities between the various citations, including, on the one hand, brief conceptual resolutions of difficulties (chiluq) in the style of Tosafot, and, on the other hand, resistance to the actual legal decisions of the Tosafot; and 5. Appearances downstream in Beit haBechira, Sefer HaBattim, and Orchot Chaim/Kolbo, cited as anonymous earlier opinions. (This accounts for the earlier aforementioned misattribution.)

    R. David ben Saul’s authority and impact were tremendous. He was a colleague of R. Jonah of Girona and, along with their teacher, R. Solomon ben Abraham “Min ha-Har”, they lead the Rabbinic opposition to the philosophical writings of Maimonides. In the context of the dispute, R. David was mentioned by R. Abraham ben Maimon and his writings were cited by Samuel ibn Tibbon. R. Menachem Meiri lists his name in the chain of transmission of his introduction to Tractate Avot and Roth convincingly proposes that R. David’s Rabbinic authority held sway over even R. Mordechai Kimhi, grandson of the illustrious leader of the pro-Maimonides camp, Radaq. R. David’s Talmudic novella were explicitly referenced by later sages, such as R. Yosef Haviva, Nimukei Yosef, but no originals have been identified until now.

    The Girona bookbinding fragments serve as a vital missing link, connecting the previously unidentified Chidushi Dvash, cited verbatim in the popular and influential Abudraham, with the iconic, but little-known, Rabbenu David ben Saul. All of his novella had been given up for lost, but we now possess a single fragmentary manuscript remnant and know that the work was utilized liberally by Abudraham.

ברוך הטוב והמטיב. גילוי קטעי כתב היד שנשתמרו בכריכת ספר בגירונה עד לעת עתה מהווה ברכה כפולה: משום שהם היו החוליה החסרה, וכעת כשנתגלו, הם סוגרים מעגל בין פירוש חשוב וקדום לתלמוד, חדושי דב"ש למס' ברכות, ובין מחברו, רבינו דוד בן שאול, מגדולי חכמי פרובנס בסוף האלף החמישי (=ראשית המאה ה-13 למניינם).

ר' דוד בן שאול מוזכר בשלשלת הקבלה של ר' מנחם המאירי בהקדמתו לבית הבחירה למס' אבות. הידיעות מעטות גם על החכם וגם על חידושי התורה שחבר. הזיהוי נעשה בהסתמכות על מחקר פורץ דרך על חכמי פרובנס של פנחס רוט. ספר אבודרהם מרבה לצטט מחיבור זה בשם חידושי דב"ש, ומשם נכנסו החידושים לקודש פנימה. וחידושי דב"ש מוזכרים בשמם בבית יוסף של מרן ר' יוסף קארו שלש פעמים.

gmb 0057

---

Daniel b. 'Azaryah Gaon Documents Recently Found in the Rylands Genizah Collection מסמכי גניזה חדשים לנשיא דניאל בן עזריה גאון

Daniel b. 'Azaryah Gaon Documents Recently Found in the Rylands Genizah Collection

A recent review of the microfilms of the Rylands Genizah collection showed a series of notebooks arranged by the original owner of the collection, Rabbi Moses Gaster[1]. These are in the form of scrapbooks, in which the items are glued to the paper of the notebook pages, so more often than not only one side of the item was photographed. Surprisingly, the digital images of these notebooks have yet to appear in the Rylands Genizah site, nor on the Freidberg Genizah Project site, so until this publication, they are practically unknown. It appears that Gaster selected these items and separated them from the rest of the collection[2], as the qualitative value of their contents tends to be far beyond that the fragments that comprise the rest of the collection. I present here a sample of some of the findings, linked to their respective records in NLI's catalog.

The missing 21st chapter of R. Hai Gaon's Kitab Alshra w'Albia.

R. Sa'adyah Gaon's Tafsir commentary to Genesis 15-17, including 4 folio of  material that has not yet been published (Zuker, 1984)

Jerusalem Talmud, Beza chapter II, the missing, third folio of 5 consecutive folios preserved in three different Genizah locations.

The missing bifolio of one of the earliest (6^th-8^th cent.)  piyyutim- Haduta's Qrovah on the annual cycle of Priest families. The rest of this unique copy was published by Kahle in 1927 and Zulay in 1939[3].

R. Saadiah Gaon's Tafsir of Seventy Words, the missing two folios that complete 6 consecutive extant folios.

An 11nth cent. Gaonic explanation of TB Shabbat 111b, alluded to by R. Hananel there.

Gaonic Responsa.

A small fragment of an unknown Rabbinic ethical treatise of classic style with superlinear vocalization.

The first page of the 'Taalif' to TB Berakhot by Ibn Ghiyat. Citations of this work found  in numerous medieval Rabbinic sources were compiled by Taubes, Zurich 1982. But until now, we have yet to see a copy of the source.

More Gaonic Responsa. . And this one, from a compilation of Responsa in Talmudic order (Darjat), on the tractates of Nezikin.

David Maimonides' Midrash David on Ki Tavo. From the folios missing in Cambridge T-S Ar. 16.68.

A folio from the preface of Mamonides' Guide Dalalat alHa’irin from the copy written by Shlomo ben Shmuel Halevi, a scribe working in the first circle who may have been copying off the original autograph. At least 115 folios of this manuscript are extant.

A folio from the Hebrew version of Nissim b. Yaacov's Hibur Yafeh min HaYeshu'ah

Zohar Mishpatim with marginalia, apparently the autograph of Yehudah Masoud, as in ms . Mossad Harav Kook 745 and others.  Five folios and more fragments of this manuscript have turned up elsewhere in Genizah.

We hope that once these notebooks are digitized and accessible, we can have a fuller view of the contents.

Three of these items are related to the Nasi Daniel b. 'Azaryah Gaon, so I’m publishing them here along with a fourth such item in Rylands, that has been reconstructed and digitized by the staff of JRL[4] for this publication.

מסמכי גניזה חדשים לנשיא דניאל בן עזריה גאון[5] ובנו דוד

הנמצאים באוסף ספריית ריילנדס, מנצ'סטר

אוסף הגניזה שבספריית ריילנדס שבאוניברסיטת מנצ'סטר, נמסר מידי ר' משה גסטר שחילק את אוסף כתבי היד וקטעי הגניזה שלו בין ספרייה זו ובין הספרייה הבריטית. באוסף ריילנדס נמצאות כמה מחברות של קטעים נבחרים, שטרם צולמו, ואין לנו אלא המיקרופילמים של המכון לתצלומי כתבי יד. רוב הקטעים שנמצאים שם צולמו בצד אחד בלבד, כיון שהצד השני נדבק לנייר של דפי המחברת. למרות חשיבות הפרטים, עד עתה פורסמו רק קטעים בודדים[6] והשאר נעלם מעיני המחקר.

א.    איגרת סמויה או מדרשית, שנשלחה לנשיא דניאל בן עזריה גאון

לכאורה האיגרת היא מקורית, ולא עותק. הוכחה לכך בקיפולי רוחב סדורים  כאופייני למסמכי גניזה בפורמט דואר. רוב תוכן האיגרת הוא העתקה מתוך שני קטעים ממדרש משלי, שהמשותף ביניהם הוא עניין המינוי לעמדת שררה. קטע המדרש הראשון, על משלי כב:כח. הכותב מוסיף למדרש זה שורה על פי מאמר חז"ל (בלשון מקורית) המזהיר מרדיפת שררה, תוך ציון זכות בית דוד בשלטון. דניאל בן עזריה נעזר באצטלא זו לחזק ולהצדיק את שלטונו בישיבה הירושלמית, באגרת שחיבר בתחילת כהונתו בטבת 1051- 1052, והיא מצויה בניו יורק ביהמ"ל ENA 3765 דף 5.[7] קטע המדרש השני על משלי א:ב-א:ג מציין את השכר בו זוכה הדיין שדן בצדק, שמובטח לא שלא יחטא ולא יחטיא את הציבור. בסיום האיגרת, בכתיבה אחרת,  נוספו פסוקי ברכה לנמען.

תוכן המסר לר' דניאל אינו ברור, כיון שהוא משורבב עם דברי המדרש. מצטייר, שברקע למכתב, אגרות שאלה של הכותב אל ר' דניאל שנקרעו (שורות 13, 20), ולכן לא הגיעו לנמען. אפשר שהקורע, הוא בין המתנגדים לשררתו של ר' דניאל, שקמו עליו בהיותו שולט הן במשרת גאון והן במשרת נשיא, היינו ריכוז סמכויות חסר תקדים בישיבה הארץ-ישראלית. או שמא הקורע הוא דווקא מקורב לר' דניאל. בסוף האיגרת (שורה 20), בכתיבה אחרת, הקורע מזוהה בשם 'אברהם', ונראה שהכותב מבקש, או מרמז, שהגאון יבוא עמו במשפט.

אפשר שהשתרבGow.  Burrows and elizabeth on of this treasure, Dr. ly תם אותו אברהם.און ו  בתחילת כהנותו, בות המסר בין מילות המדרש הוא לא רק כדי לתת חיזוק מדברי חז"ל, אלא שמא הוא צפון בין שורות המדרש כדי שהפעם לא יקרע אותם אותו אברהם. לכן נאמר ברמזים, שהכותב מקווה שר' דניאל "יבין דבר מתוך דבר" (7).  

הכתיב העברי של האגרת שומר על סגנון ארץ ישראלי, כגון "זכיי" (10), אך מציג צורות כתיב המשקפות הגיה פונטית משונה, כגון "ריצים" (17, במקום 'רצים') ו"כבן" (9, 10, 11, במקום 'כיון').

בצד ב' של הקטע בשימוש משני נכתבה תפילת מוסף לראש חדש שחל בשבת. קרוב לנוסח שבסדורי רס"ג ור' שלמה בן נתן.   

תיאור מלא של הקטע כאן.

הדף קרוע וחסר מלמעלה. החלק שנקרע מראש הקטע כלל במדרש משלי שם (כב:כח^[8]) לפי הסדר: 

  אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך. אמר ר' שמעון בן יוחאי אם ראת מנהג שעשו אבותיך אל תשנה אותו, כגון אברהם שתיקן תפלת השחרית, וכן יצחק שתקן תפלת המנחה, וכן יעקב שתקן תפלת ערבית. שלא תאמר אף אני אוסיף תפלה אחרת[9], שנאמר אשר עשו אבותיך, [מה אשר עשו אבותיך], אמר ר' יוחנן לא עשיה להם בלבד אלא [עשייה] לכל הדורות.

מהשורה שמעליו ניתן להבחין בשריד של התיבה "[יע]קב ש[תקן]". והשורה הראשונה של הקטע מתחילה בתיבה האחרונה של המאמר הקודם:

Manchester, John Rylands Library, Glass 8

1 [... ה]דורות.  חזית איש מהיר במלאכתו. בא וראה חכמתו שלשלמה

  [שהיה מהיר במלאכתו של הקב"ה שבית ה]מקדש בנה לשבע שנים וביתו בנה לשלש [ע]שרה שנה. ד"א חזית איש

  [מהיר בשעה שבקשו סנהדרי] למנות [ש]לשה^[10] מלכים וארבעה הדיוטות עמדה מידת רחמים^[11] לפני

  הק[ב"ה אמר]ה לפנ[יו ר]בונו [של] עו[לם] חזית איש מהיר במלאכתו והם רוצים למנות עם החשוכים^[12]. באותה

5 שעה יצאה בת קול [ו]אמרה להם לפני מלכים יתיצב^[13]  זה בית דויד. בל יתיצב לפני חשוכים זה הרודף

  אחרי השׂרָרָה. (כך כל הרוד^[14]) כך אמר[ו] רבותינו כל הרודף אחרי השררה הש[ר]רה מרחקתו ממנו^[15] הוא

  וחבורתו שנ' התעיף עיניך בו ואינינו^[16].     [17]צריך אדם שיהיה בו [בי]נה להבין דבר מתוך דבר^[18] שנ' לקחת מוסר

  השכל^[19] א"ר יהושוע בן לוי אם זָכָה אָדָם בכל [דרכיו][20] צריך מוסר בכל דרכיו[21] שנ' לקחת מוסר השכל כבן^[22]

 שנתמנה

10 אדם שופט צריך להשכיל האיך מזכה את הזכיי ומחייב את החייב. ד"א לקחת מוסר השכל כבן נתמנה

  אדם שופט צריך להשכיל היאך מדקדק את הדין בשביל שלא יחטא ויחטיא את העולם שכבן שהוא מקלקל את

  הדין הוא חוטא ומחטיא את העולם.  ואתה אדונינו נשיאנו דניאל ראש ישיבת גאון יעקב אתה ידע[ת]

  הכתב שאני מבקש ממך תשובתו קרעו אותו בשביל זה האיש ומהיום שקר[.. ...] אותו עד הנה לא

  עשה לי תשובה. על זה נאמר למעלה לפני מלכים יתיצב וג'[23] אבל אם הוצ[יא] אדם את הדין לאמיתו

15 נמצא עושׂה צדקה[24] ומשפט ומישרים מה מישרים הללו אדם מהלך בהם ואינו ניכשל בהם כן אם הוציא

  [הד]ין לאמתו אינו חוטא ואינו מחטיא את העולם.  ד"א צדק ומשפט ומישרים מה מישרים הללו

  [אדם רץ] בהם ואינו ניכשל[25], כך אם הוציא את הדין לאמיתו ליום הדין מלאכי השרת ריצים ומלמדים

  [עליו זכות[26] שנ' כי] מלאכיו יצוה לך וג'[27] כי י'י יהיה בכסליך וג'[28] י'י ישמרך מכל רע. ישמר צאתך ובואך

  [29][... ..]ש מאדונינו [...]יעש לי אחד מהם. ואלו הם אם תושבני חֵנָה כלחם

20 [...] תשובת הכתב שאתה יודע כי קרעו אברהם נ"י

  אלך לדרכי אם תשמור לנו הטובה הקדש[30] הקב"ה

  יקיים לך מאמר אם ישמרו בניך בריתי[31] וכו'.

ב.    מעשה בית דין. פסטאט 1051-1057.

דף קרוע לכל אורך הקצה החיצוני. צולם צד אחד בלבד. 17 שורות תוכן וחתימות עדים בכתב ידם.

בסופו "שנעשה על דעת דניאל הנשיא" מוזכר גם בשורה 6.

התעודה בעברית, ארמית משפטית, וערבית-יהודית[32],  היא מודעה שעסקה עתידית נעשית באונס. פותחת: "מעשה שהיה לפנינו אנו העדים החתומים ... לירח מרחשון [אלף] ותלת מאה ושתין ו[חמשה?]" (1053). חברי בית הדין מעידים על קבלת המודעה. אחד מהם, כנראה הכותב של המסמך, הוא  "יפת החבר בר דוד בן שכניה" חזן הקהילה הירושלמית בפסטאט שתעודותיו מתוארכות עד 1057 בזמן כהונתו של דניאל בן עזריה[33].  נראה שיפת הוא המחבר של התעודה והוא הרושם את העדות שבאה לפניו, אך הכתיבה המרובעת אינה דומה לתעודות הרבות המיוחסות לו.

אפשר שלפנינו טיוטה שכן יש בה תיקון בין השורות, המעדיף לשון ארמית משפטית "שהדי" על העברית שהייתה כתובה לפני כן "עדים".

Manchester, John Rylands Library Gaster 1770. 17

מעשה שהיה לפנינו אנו העדים החותמים עדות...

לירח מרחשון [... .ת]לת מאה ושתין ו[חמשה?...

פה [על] נילוס [נהר]ה מותבה איך יפת החבר בר ד[וד בן שכניה[34]] ...

(עדים) ^שהדי וכתבו וחתמו ותנו ל[..] דיהוי בידי ליזכו י[...

מודעא ק[א]מיכון ן' אבו אלחסן יאשיה הנשיא[35] ועלון א[..

אבן ריוח וגיירהם כ[..] אלי סידנא דניאל הנשיא במ[..

ואה[..] בי ואתרו בי תאנייה בראיהם [...]

מצ'א מן אראד יצלח [ק]אלו פאש(.)רטו בשרוט לא י[גוז]

אן יקבל הדה אלשרוט ואן לם יקבל יבקא עלא הדה אל[...]

דכלת להם תחת ^אימן הדה אלא[..]ור פלים הו בראיי בל [...]

תחתה וכען הוו שהדי דכל דאינון כתבין וחת[מין ...

בין בדיבור בין בנדר בין בכל תנאין דאינון עבדין ע[..

אונסא הוא דקא אנא עביד ולמחר מבטל ל[..

דיפת הח[בר] בר דוד בר שכניה דנן [...]

אלצהרשתי ואבראהים אבן סגמאר[36] וזול[..]

שנעשה על דעת דניאל הנשיא הוא כי היכ[..

ליה דליהוי בידיה לזכו שריר וקיים

חלפון בן שבת נ"נ

שלמה בר נתן[37] נ"נ שלמה קטן תלמיד[..

ג.     איגרת מאת דוד בן דניאל בן עזרה

קטע מסוף האיגרת, כולל דברי ברכה מתוך ישעיהו נח:י-נח:יא. חתום, כנראה ביד הכותב, "דוד הנשיא בן [דניאל] גאון בן עזריה[38] ..." . הכתיבה היא פורמלית, של סופר לשכת הגאון, בכתיבה דומה לזו שבמסמכי אביו של דוד- דניאל בן עזריה, (ניו יורק ביהמ"ל ENA 3765 דפים 3- 6[39] וכן קמברידג' T-S 20.90 [40]).  וכן סגנון הכתיבה קרוב לסגנון שבאיגרת שפרסם שייבר בשם  "קאופמן 120"[41]. ר' דוד חותם בכתיבת ידו, השונה מכתיבת התוכן שהיא כתיבת מזכיר. קאופמן 120 קרוע מלמטה. הוא עוסק בזכותו של ר' דוד בראשות הגולה, כזכות דוד המלך "אשר הרים ראשינו על אויבינו". ואפשר שהקטע שלנו הוא מהמשך אותה איגרת, הפותחת "במקהלות [ברכו אלהים]". כמותה, גם הקטע שלנו נכתב לנמענים בלשון רבים. שייבר היה סבור שהמחבר הוא דניאל בן עזריה, אך אם הקטע שלנו הוא המשכה, ברור, על פי החתימה, שהכותב הוא בנו- ר' דוד בן דניאל[42]. אמנם יש להסתייג מלקבוע שלפנינו ההמשך של קאופמן 120, שהרי לכאורה השורות צרות יותר משם. ר' דוד עלה לראשות הגולה  בערך בשנת 1092. 

Manchester, John Rylands Library Gaster 1864.2

            [... ... וימנע מרשעים]

אורם [וזרוע רמה תשבר[43].  ותפק לרעב נפשך ונפש]

נענה תש[ביע וזרח בחשך אורך ואפלתך]

בצהרים ונחך [י'י תמיד והשביע  בצחצחות]

נפשך ועצמותיך [יחלִיץ והית כגן רוה וכמוצא]

מים אשר לא יכזב[ו מימיו[44] ...]

הוא יספיק על ידיכם[45] כל [...]

מן הנותנים ולא מן הלוקחים [...]

וטובותיכם ירביון לעדי[עד...]

דויד הנשיא בן [דניאל]

גאון בן עזריה [...]

    ד.     פתק (של דניאל או דוד)

דף קטן קרוע וחסר בצד ימין. החתימה "ישועה" נהוגה הן בידי האב והן בידי בנו. גם כתיבתו הפורמאלית של המזכיר משותפת לשניהם, כפי שרשמנו בקטע הקודם.

Manchester, John Rylands Library Gaster 1863.17

...] סיטי? לפרנס אידה ללה [...]

[...] אלי אבי אלפרג' אלרמ[..] גאזאלה לב[...]

[...] מוצל הדה אלאחרף [א]לי אן אחצר

[...] חאכמא פי בית דין  [א]ן שא אללה

                                    ישועה

GMB 0056

---

[1] A comprehensive description of the collection and its provenance has been composed by Dr. Renate Smithuis, 'From Cairo to Manchester', eds. Smithuis and P. Alexander, Oxford Univ. Press, 2013 pp. 1-59.

[2] In an inventory of the Collection received by S.D. Goitein in 1958 from a Mrs. Matheson, there are 96 items described as "Fragments already separated by Dr. M. Gaster" (NLI Goitein Archive Arc. 4* 1911 series 6 box  22). In the many pages of the notebooks, particularly the last page, are short notes in Gaster's hand.

[3] Identified by Prof. S. Elitzur.

[4] Special thanks to the Rylands staff members who were of great help, reconstructing and digitizing this treasure: Dr. Renate Smithuis, Carol Burrows and Elizabeth Gow.

[5] (כיהן 1051- 1062). ש"ד גויטיין 'שלם' ב' תשל"ו עמ' 41- 101, ושוב בהישוב בארץ ישראל תש"מ,  אסף 32 אגרות הקשורות לדניאל בן עזריה. מ' גיל, ארץ ישראל בתקופה המוסלמית תשמ"ג, ח"ב עמ' 625- 732, פרסם 56 מסמכים כאלה. 

[6] 1760.30 מוזכר על ידי ייבין במסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי, תשמ"ה, עמ' 211. קטע 1772.14 פורסם עם צירופו לקטע המשלים, מ’ גיל, במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים, תשנ"ז ח"ב תעודה מס’ 632  ח"ד עמ’ 104- 105. פקסימיליה של  1770.19 הופיע, ללא ציון, בספר: ישראל- עם ארץ מדינה, הוצאת יד בן צבי, תשנ"ח עמ’ 173.

[7]   יעקב מאן  The Jews of Egypt II pp. 215-216 שורות 8-9.

[8] כ"י וטיקן 44 כפי שנעתק במהדורת ויסוצקי הוצאת ביהמ"ל תש"ן.

[9] אף אני... אחרת- בכ"י התימני ניו יורק ביהמ"ל Rab. 1695  רק "אני עושה". וכן בהמשך שם חסר מה שמסומן בין סוגריים. הנוסח המצומצם יותר מתאים לאורך השורה שבקטע שלפנינו.

[10] למנות- במדרש משלי שם, וכן במהד' בובר (וילנה תרנ"ג) : "למנותו עם..", כלומר למנות את שלמה עם ג' מלכים וד' הדיוטות- היינו המנהיגים הרשעים שאין להם חלק בעולם הבא, כפי שמנו אותם במשנה סנהדרין י:ב.

[11] מידת רחמים- שם: שכינה. וכן בכל עדי הנוסח פרט לכ"י ביהמ"ל Rab. 1695 בכתיבה תימנית, שם: המלאכים.

[12] חשוכים- אפשר לקרוא כאן "חשובים". אך לפי הקשר הפסוק הנדרש צ"ל חשוכים.

[13] עד כאן המקביל במדרש משלי שם.

[14] כוונתו לכתוב "הרודף", אלא שהכותב מתקן את עצמו תוך כדי כתיבה. וחוזר על שלש תיבות אלה. ואפשר שמתקן טעות העתקה תוך כדי כתיבה.

[15] מבין המקורות המוכרים לנו, הפתגם כאן קרוב לתנחומא  ויקרא סימן ג (דפוס ורשה ובכתב היד קמברידג' Add. 1212): כל מי שרודף אחר שררה שררה ברחת ממנו, וכך מובא ב'והזהיר' (כ"י מינכן 205) ובראשונים. לפי הנוסח כאן השררה אינה בורחת או מתרחקת, אלא פוגעת ברודף והודפת אותו עד שמתרחק.

[16] משלי כג:ה. לא מצאנו דרשה זו "זה בית דויד... ואינינו" במדרשי חז"ל הידועים. אלא כאן המחבר מוסיף משלו ומכוון את דבריו לנושא המשך האיגרת. תוך כך, מוסיף רמז על יחוסו של הנמען לבית דוד.

[17] מכאן ממשיך ממדרש משלי על משלי א:ב-ג (מהד' ויסצקי עמ' 9-10, שורות 82- 90) , על הכתוב "לדעת חכמה ומוסר".

[18] אולי רמז לנמען, במליצה או בצופן, שעליו להבין הנלמד בקטעי המדרש שנעתקו כאן וליישם על עצמו.  

[19] משלי א:ג. בכל נוסחאות המדרש בלי "שנ'" כיון שהוא דיבור המתחל של המאמר הבאה. כאן הוא פסוק המקור מאמר שלפניו, וחוזר שוב בסוף המאמר הבא.

[20] נוסף בין השיטין. לכאורה עדיף לקרוא בלי התוספת, כיון שנוצר כפילות.

[21] א"ר יהושע בן לוי... דרכיו- נמצא רק בשני עדי נוסח מאמר דומה: וטיקן 44 "אמר ריב"ל אם זכה אדם לתורה צריך להשכיל בכל דבר ודבר". ובכ"י שנמצא בגליון דפוס (ר"ש ליברמן קרית ספר יג עמ' 105-112) : אמר... צריך להשכיל בכל דרכיו". בכל שאר עדי הנוסח המאמר חסר. ולא מצאנו בכל מקום אחר. במקביל בנוסחאות (ויסקצי שורות 85-86): "ד"א אם זכה אדם לתורה צריך להיות צדיק בכל דרכיו". נראה שהנוסח שלפנינו באגרת מצמצם את שני המאמרים.

[22] צ"ל כיון. אלא כך דרכו של הכותב גם בהמשך. ונראה שבדיאלקט הרגיל אצלו האות ו' מוגה כעיצור קשה כצליל ב', ולכן ניתן להחליפם. ראה מילון Sokoloff, Jewish Palestinean Aramaic עמ' 390 ער' סתב, והנ"ל Jewish Babylonian Aramaic  עמ' 801 ער' סייב.  תודה לידידי פרופ' משה מורגנשטרן שהעיר לי על כך.

[23] ואתה אדונינו... לפני מלכים יתיצב- הוא תוכן המסר שהכותב משחיל לתוך המדרש, באמצע המשפט. מכאן ואילך המשך רצוף של מדרש משלי , שם שורות 90- 94

[24] ברוב הנוסחאות כלשון המקרא כאן: צדק ומשפט. כנוסח כאן נמצא רק בכ"י ביהמ"ל Rab. 1837 בכתיבה ספרדית.

[25] מכאן ואילך חסר בכ"י וטיקן, אך במהד' ויסצקי השלים מכ"י פרמה 3122/4.

[26] עד כאן במדרש משלי.

[27] תהלים צא:יא.

[28] משלי ג:כו.

[29] מכאן עד סוף האיגרת הכתיבה גסה יותר, אך אפשר שהוא אותו כותב.

[30] הקדש- מסומן למחיקה בעזרת נקודות מעל כל אות. כנראה רצונו לכתוב: 'הקב"ה' כפי שהמשיך.

[31] תהלים קלב:יב.

[32] תודתי לדן גרינברג שתיקן את הקריאה שלי של השורות שבערבית יהודית, בתעודה זה ובתעודה ד' בהמשך. 

[33] ראה עליו בהרחבה: גיל, ארץ ישראל, ח"א עמ’ 482- 484, א’ ברקת, שפריר מצרים עמ’ 122-132. יפת החזן, מוכר מתעודות רבות מימי אפרים בן שמריה, המתוארכות 1014-1057.  

[34] הושלם על פי שמו המלא המופיע בהמשך. גט מכתיבת ידו של דוד בן שכניה משנת 1020 נמצא בניו יורק ביהמ"ל ENA 972, וגט אחר משנת 1024 בקמברידג’ T-S 10J2.1. שיר לפורים שחיבר נמצא במוצרי 246.2, II, ט’ בארי, כנסת עזרא, ירושלים תשנ"ה עמ’ 251. בכל אלו חתימתו עם התואר "חזן" או "ספרא". יפת החליף את אביו בתפקיד סמוך לאחר מותו כפי שמרומז ב- T-S 20.104 שורה 10 (גויטיין, הישוב עמ' 88; גיל, ארץ ישראל ח"ב עמ' 584). דוד נפטר לפני כו אלול  1027 (בברכת המתים בסוף T-S NS J 51  צד ב') .

[35] יאשיהו [בן שלמה] הנשיא- של הקהילה הקראית בפסטאט. ראה ברקת שם  עמ’ 128.

[36] אברהים [בן דוד?] אבן סגמאר, הוא ראש הישיבה בקהילה הארץ-ישראלית שבפסטאט (ראה גיל שם, ובעמ’ 424, ברקת שם עמ’ 130- 132).

[37] מוכר מתעודות אחרות: אוקספורד Heb. f.39 דפים 29-30 (מאן, Jews of Egypt II p. 174 משנת 1042); קמברידג' T-S 8J33.5  (גיל, ארץ ישראל עמ' 339).

[38] מ' גיל, ארץ ישראל, תשמ"ג ח"ג עמ' 331- 344 פירסם 14 מסמכים הקשורים לבנו דוד בן דניאל. רוב המסמכים מיוחסים שם לכתב ידו של ר' דוד. גם הקטע שלפנינו כתוב ברווחים גדולים בין השורות. אך סגנון הכתיבה מעט שונה.

[39] פורסמו דפים 3 ו-5 בידי Mann, the Jews of Egypt II pp. 215-217.

[40] גויטיין, היושב בארץ ישראל עמ' 175, שם הוא מתואר כהמזכיר של דניאל בן עזריה.

[41] א' שייבר  Acta Orient. Hung.  XVII (1964), pp. 217-219, פקסימיליה שם, עמ' 231-232 (ושוב Genizah Studies, NY 1981, pp. 171-175,  פקסימיליה שם, עמ'187-188,) ומשם העתיק גויטיין, שלם ב' תשל"ו עמ'  89-90; ושוב ב'היישוב בארץ ישראל' תש"מ עמ' 169; מ' גיל בארץ ישראל, ח"ג עמ' 342. הקטע חסר מאוסף קאופמן כיום.

[42] כפי שסבר גיל שם.

[43] איוב לח:טו. שני פסוקי המקרא האחרים עם התיבה "אורם" אינם מתאימים לכמות השטח הנותר בשורה.

[44] ותפק...מימיו- ישיעהו נח:י-יא.

[45] כמטבע לשון שבמשנה, כגון "אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (יומא ח), וכן אבות ד:ה; שם ה:יח.