3/16/2015

מרדכי וינטרויב: על מנהג סימון "ן" בגיליונות ספרי תורה



פרמא פלטינה 2007, דף 108. בפינה עליונה ן' בין הפרשיות והערת המסורה בגליון


מנהג נדיר מאד ששרד בספרי תורה מעטים, הוא המנהג לסמן במופעים מסוימים בספר התורה צורה הדומה לנו"ן סופית. מנהג זה לא שרד עד ימינו, כנראה עקב התנגדות הלכתית.
מבחינת המקורות לסימון נונים אלו, נראה שניתן לחלקם לשני קטגוריות:
1. סימון תחילת פרשת שבוע לפי החלוקה השנתית המקובלת,[1] או סימון תחילת 'סדר' לפי חלוקת הקריאה התלת שנתית שנהגה בארץ ישראל[2].
2. סימון מופעים בהם יש מחלוקת בקביעת הנוסח בתורה. רוב המקורות מתייחסים למחלוקות בנוגע לחלוקת הפרשיות הפתוחות והסתומות. במאמר זה נדון רק בקטגוריה השנייה ונסכם את הממצאים העיקריים שקיימים לתופעה זו.
המקור המפורסם ביותר המקיים מנהג זה הינו ספר תורה הנמצא בבולוניה (מספר קטלוגי – 2). ספר זה זוהה לפני כשנתיים בעתיקותו ובמנהגי כתיבה ייחודיים. בין השאר קיימים עשרות נונים בגיליונותיו. לתיאור תופעה זו בספר התורה מבולוניה הקדיש פרופ' יצחק ש' פנקובר את רוב הרצאתו בקונגרס העשרים וחמשה לחקר המסורה שהתקיים במסגרת הקונגרס העולמי הששה עשר למדעי היהדות [3] . בהרצאתו זו הוא הביא מקורות שונים לסימון נונים אלו. להלן נסכם מקורות אלו ונציין שני מקורות נוספים שפנקובר לא הביא בהרצאתו.
בולוניה - האוניברסיטה ספר תורה 2, דברים כב-כג, עם סימני ן בפרשיות

  • המקור המפורסם ביותר מצוי בחיבורו של רבי מנחם המאירי – 'קרית ספר', איזמיר תרמ"א. שם, בתוך תיאור פרטים הנוגעים לכתיבת ספר תורה, הוא מפרט למעלה משמונים מופעים בהם יש לסמן נו"ן בגיליון.
  • מקור נוסף מצוי בכתב יד ל3 (סנקט פטרבורג Evr.II B 10).[4] שם מפורטים למעלה מארבעים מופעים בתורה של מחלוקות אותם יש לסמן בנקודות מעל המופע וסימון נו"ן בגיליון וכלשון הרשימה: "אלין מלייא באורייתא דכתיבן לבר מן דפא ן' ומנקדין מירום מלתא או מירום אתא ואינון זיטימא ומחלוקת ופליגין עליהון".
  • מקור שלישי הינו קטע הגניזה ניו יורק JTS L 715 – רשימה של פרשיות סתומות בתורה.[5] בסיום רשימה זו מופיעה רשימה נוספת של מקרים בהם חולקים 'נהרדעאי' (=פלג במסורה הבבלית) ובסיומה מופיע המשפט הבא: "כול סתומין ושרן להון ן בין פסתא לפסתא".[6]

אלו הן המקורות שצוינו ע"י פנקובר בהרצאתו. להלן אני מביא שלשה מקורות נוספים למנהג זה:
  • סנקט פטרסבורג Evr.II C 156 – רשימה של הפרשיות הפתוחות והסתומות בתורה.[7] מקור הרשימה הוא בבלי ומפורטים בה מחלוקות בפרשיות בין 'נהרדעאי' לרשימה המרכזית (כפי הנראה 'סוראי'). בסיום הרשימה מופיעה פיסקה בשני גירסאות המפרטת פתרונות במקרים בהם יש מחלוקת בקביעת הפרשה: "כל פסקא דסיים ומשכחת ליה דסדור, עביד ליה סתו' ס'ס'ס'. וכל פסקא פת' דפתיח ומשכחת ליה דסיים, עביד ליה פתיח. וכד בעית פלוגתא למעבד, עביד הכין ןן. וכד בעית למינקוד, נקוד הכין וווו". הדברים מפורשים שבמקרה בו רוצים לתעד מחלוקת יש לרשום נון [בגליון].
  • פרמה 2007 (דה רוסי 274) – חומש איטלקי עם ניקוד, טעמים ומעט מסורה. במקומות נבחרים מופיעים נונים בגיליונות כ"י זה. לרוב ניתן להוכיח שבמקום בו ישנו נון קיים מחלוקת. דוגמה ברורה לכך מופיע בדף 108א (צולם בראש המאמר, שמות ז, יד) – קיים סימן ן במרווח הפרשה ובגיליון מופיע: "האי פסקא פתוחה לגמרי לסוראי ומ[צ]ד [א]חד לנהרדעאי ומספקא לן עד דייתי עזרא ויימר".
  • המבורג 152 – פירושים לפיוטים.[8] בעמ' 80א, בתוך פירוש המיוחס בכתב היד לר' אפרים מבונא לאזהרות לשבועות, מצויה הפיסקה הבאה:[9]
Hamburg - SUB Cod. hebr. 17 fol. 80a

... כולן ניתנו בסיני. שכך כתב בתחילת ספר התגין, ספר חמיש[?] דמסר אליהו כהנא לעזרא הסופר בגו עזרת[?]: "מתגין[!] וזיונין ואותיות הגלולות ואותיו' קטנות וקמוצות ותיבות מוקדמ' ומאוחרות וחילופי תיבות וחילופי אותיות ופרשיות פתוחות שורה לגמרי עד סוף שיטה השנייה ופתוחות מצד אחד וסתומות וסדורות וקמוצ' ונוטרייקון וי' נקודות. ועזרא עלה מבבל ומסרן לאנשי כנסת הגדולה. ואחר פטירת עזרא נעלמו מהם דברים, ואיפלגו חכמי סורא ונהרדעא ועשו סימניות במקום הפלוגתות עד דייתון אליהו ועזרא וישאלום. עד כאן. ושם כתובין הסמניות שעשו במקום הספיקות.

בנוסף למקור אשכנזי חשוב לסימניות במקומות בהם יש מחלוקת, אנו למדים גם שהדברים היו כלולים בתוך ספר תאגי. על קשר בין ספר תאגי לסימון נונים יש עמי דברים ועוד חזון למועד.
חידוש נוסף הוא הופעת המונח 'קמוצה' כסוג של פרשה. עמיתי אפרים בנימין כספי מצא מונח זה גם בחומש כתב יד פרמה 2007 הנזכר למעלה. המונח מופיע בגיליונות כתב היד בשני מקומות: בראשית יא, א: "קמוצה. ואית סיפרי דעבדי יתה פתוחה"; שמות ח, א (דף 109א): "קמוצה, ופליגין אי פסיק אי לא, ובספר אחר עביד יתה סתומה".


Parma 2007 fol. 109a


Gmb 053



[1] על מנהג זה ראה:J.S. Penkower, 'Fragments of six early Torah scrolls: open and closed sections, the layout of "Ha'azinu" and of the end of Deuteronomy', Manuscrits hébreux et arabes (2014) pp 39–61.
[2] על הסימון בתחילת סדר, אני מכין כעת מאמר יחד עם אפרים בנימין כספי בו אני סוקר מקורות קדומים למנהג זה.
[3]  28/7/2013 . כמו כן פרסם אפרים בנימין כספי סקירה על הנונים בספר תורה זה ב'גילוי מילתא בעלמא' gmb 025.
[4] רשימה זו מופיעה גם בקטע הגניזה אוקספורד בודלי Heb d.62,7. שני הרשימות פורסמו יחד עם ניתוח מפורט ע"י י' עופר, המסורה הבבלית לתורה עקרונותיה ודרכיה, ירושלים תשס"א, עמ' 240 ואילך.
[5] פורסם ע"י: C.D. Ginsburg, Introduction to the Massoretico-critical edition of the Hebrew Bible, London 1897, pp 977–982.
[6] כך בכה"י. גינצבורג מעתיק "בין פסחא לפסחא" ואין לדבר מובן. פנקובר הציע בהרצאתו לתקן "בין פסקא לפסקא", כשהכוונה היא שיש לרשום נון במרווח של הפרשה. נראה כי אין צורך בתיקון כלל, "פסתא" משמעו "דף", כפי שעולה מבבלי גיטין נח, א "אמר: כמה מרחיקנא מדוכתא פלן. אמר ליה: אינגד פוסתא ופלגא" (דף וחצי – רש"י). לפי זה הכוונה היא שיש לרשום את הנון בגיליון ספר התורה בין עמודה לעמודה וכפי שמופיע במקור הקודם "ן לבר מן דפה". תודתי נתונה לרב משולם וורמסר על שהפנה אותי למקור זה.
[7] כתב יד זה פורסם ע"י י' עופר, 'רשימה בבלית של פרשיות פתוחות וסתומות בתורה', משה בר אשר וחיים א' כהן (עורכים), משאת אהרן: מחקרים מוגשים לאהרן דותן, עמ' 392–434.
[8] כתב היד יצא במהדורת פקסימיליה, ירושלים תש"מ.
[9] אני מודה לידידי לוי יצחק חריטן על שהפנה אותי למקור זה.

2 comments:

Dr. Ezra Chwat אמר/ה...

מרדכי וינטרויב:
מצאתי כעת כ"י נוסף המסמן נונים בפרשיות בהן יש מחלוקת - כ"י לייפציג 1.
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000182116


Dr. Ezra Chwat אמר/ה...

צילום של "ן" בכתב יד לייפציג כאן:
https://drive.google.com/file/d/0B86tPFAsM8MDM185WlhocmdBdTg/view?usp=sharing