י"מ דובאוויק: שריד של טופס חדש של פירוש רבנו חננאל לבבא קמא

יוסף מרדכי דובאוויק

חקר ממצאי הגניזה הקהירית והקטלוג של קטעים אלו עדיין מהווה אתגר לחוקרים רבים. כל מי שעוסק בשרידים אלו יודע, שלמרות החיפושים הכי אמיצים ומושקעים, חיפושים שיכולים לערוך אפילו מאות שעות בתוך הקטלוגים ובדפדוף הקטעים עצמם (או צילומים מהם), קשה לקבוע במסמרות שאכן נאסף כל קטע של חיבור זה או אחר. לא פעם יוצא חיבור, בו הושקעו שעות של מאמץ, והמהדיר אף מביע שביעת רצון שאכן מוצו אוצרות הגניזה לטובת החיבור, כשפתאום מתגלה קטע או אף קטעים חדשים. לכן, העוסקים ב'גניזה' מתרגלים לא להיות מופתעים מגילויים אלו ולקבל אותם כחלק מסדר היום.

ברצוני כאן להביא לתשומת לב של העוסקים בקטעי גניזה ובספרות הרבנית לעוד שריד של פירוש רבנו חננאל למסכת בבא קמא. הפירוש כמכלול זכה להתעניינות רבה בשנים האחרונות (ראה: ש' אברמסון, פירוש רבנו חננאל לתלמוד, ירושלים תשנ"ה; ח' מאק, 'רבנו חננאל בן חושיאל', בתוך: תורה לשמה, מחקרים במדעי היהדות לכבוד פרופסור שמא יהודה פרידמן, עורך: ד' גולינקין ואחרים, רמת גן תשס"ח (להלן: מאק, ר"ח), עמ' 517-498). ואף זכה למהדורות חדשות, מבוססות על פי כתבי היד וקטעים מתוך אוספי הגניזה. מסכת בבא קמא עצמה זכתה לשתי מהדורות בשנים האחרונות (הרב צבי יהושע לייטנר (מהדיר), פרוש רבנו חננאל - מסכת בבא קמא, ירושלים תש"ע; יוסף מרדכי דובאוויק (מהדיר), פירושי רבינו חננאל למסכת בבא קמא, ירושלים תשע"א), ברם למרות המאמצים שהוכנסו בהוצאת הספר, עדיין מבצבצים שרידים ושרידי-שרידים פה ושם.

מדובר כעת על קטע זעיר, מספרו,   T-S NS 211.57 (ובזה מתאשרת השארתו של פרופ' י' ברודי, ראה דבריו בקטלוג לאוסף טיילור שכטר, R. Brody, A Hand-list of Rabbinic Manuscripts in the Cambridge Genizah Collections, Cambridge 1998, p. 105 [1899]. ) ששומר לנו כשלוש שורות מתוך פירוש רבנו חננאל לבבא קמא, לדף יח, א מצד אחד ולדף יח, ב בצדו השני. קטעי שורות אלו יש בהם לתרום לחקר נוסח ר"ח מצד עצמם, ברם קצה הקטע שמרה לנו מידע חשובה אף היא. שם, נמצא שריד אות ה"א, ושורה מתחת נשמר לנו סוף שורה: 'אלא אם שילחה'. עם שהחלק הגדול של השריד שייך לדף יח, אמנם שורה זו שייכת בעליל לדף ג, א ואכן, השריד הזה משלים לנו את הקצה התחתונה של קטע גניזה אחר, T-S F 3.73, שזוהה ופורסם מכבר כנוסח שונה במקצת של פירוש ר"ח לדפים ב, א - ג, א. וכמו קטע הגדול זה, שהוא שמר לנו נוסח פירוש ר"ח מתחילת המסכת ואמנם כתוב רק בצד אחד של הקלף, כמו כן שריד זה ריק מצד אחד, עוד הוכחה על כנות הצירוף של הקטעים. הווה אומר, לפנינו קטע מן הדף הכפול החיצוני של קונטרס, כשחצי מהדף הראשון השתמש כעטיפה ונשאר ריק מצד אחד, והחצי השני הגיע עד ראשית פרק שני של המסכת.

כך, ששריד מן הדף הבודד מתחבר לחלקו השני (לו במקצת), ומתוך זה אנו למדים עוד מקצת לגבי המימדים של טופס זה של פירוש ר"ח. הרי ייתכן מאד למצוא דף בודד שהוא הדף הראשון של חיבור מסוים, ברם אין מכך כל תודעה אחרת עד אפוא הגיע עותק זה. כעת אנו יכולים לומר שהעותק הגיע עד לפחות הפרק השני, ואין לראות באי-מציאותם של שרידים נותרים כהוכחה כלפי תווך העותק.

כמו תאומו הגדול ששמר לנו על נוסח שונה של פירוש ר"ח, אף קטע זה יש בו כדי ללמד. כאמור, השורה שמתחברת לקטע הגדול מסתיימים במלים: 'אלא אם שילחה'. אמנם בפירוש שלפנינו (על פי כ"י לונדון ספה"ב  Add. 27194) נמצא: 'אלא אם שולחיה'. להלן תעתיק של הקטע ששייך לדף יח.

תעתיק הקטע כאן:

:

gmb 027