1/25/2012

מדרש חדש (לירמיהו כג-כד?)

אוסף קטעי הגניזה שבקמברידג' Or. 1080 קופסא 13, עשוי להיות מהמשלוח ששלח ר' שלמה אהרן ורטהיימר לספרייה, עוד שנים לפני שזלמן שכטר הגיע לקהיר לקחת את הגניזה במלואה.

בתקופה זו, בין שנות תרנ"ב-תרנ"ז, רש"א פירסם 26 מדרשים קטנים, מחומר הגניזה שהיה בידו, בארבעה כרכים של "בתי מדרשות". לא מן הנמנע שהיו בידו מדרשים נוספים שלא הספיק לפרסם עד שלח אותם לקמברידג'.

במס' 8 לאוסף זה (מאז הועבר למקום אחר, מספרו כעת: Or.1080 C6.12 )נמצא קובץ של 5 דפי נייר שלמים, 16 שורות לעמוד, בכתיבה מזרחית בינונית.

חסר התחלתו, אך לאור העיטורים שבסוף דך 6ב, נראה שהקטע שלפנינו מגיע לסוף המדרש. וכן חסרים דף או דפים בין דף 3- 4 כאן.

לא ברור מה הנושא המשותף של הדרשות כאן. ניתן לומר, לפחות לגבי החלק השני שהוא דורש במיוחד את ספר ירמיהו, שכן דרשות שהובאו במקור בהקשר אחר, הוסבו כאן סביב ירמיהו (6ב). פסוקים מספר זו מופיעים בדפים אלה 13 פעם. הפתיחתה ביחידה בחומר שלפנינו הוא תחילת הדרשה על ירמיהו כד. אם כך, נאלץ להסביר את הדרשה שלפניו, בעניין מלכות דוד, שנגלה לנו רק סופו, מוסבת על ירמיהו כג:ה " הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וַהֲקִמתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאֶָרץ", בהקשר למשפט דוד בבני שאול, על ענין הגבעונים.

סגנונות לשון כגון "דכת' בהון" מצביעים דמיון ללשון המדרשים הקדומים, כגון בראשית רבה וויקרא רבה. וכן הלשון "מגיב", המצוי בתלמוד הירושלמי (מחוץ לירושלמי בבראשית רבה, איכה רבה וקהלת רבה, בכולם הופעה אחת בלבד) , "תמן אמרין", ובמיוחד "מהו אהן" הוא לשון שעד כאן היה בלעדי לגמרי לתלמוד הירושלמי (ראה מילון סוקולוף לארמית-יהודית ארץ-ישראלית, תש"נ, עמ' 37.) .מאידך, כמה פעמים סתם לשונו מצטט את התלמוד הבבלי, ואילו את הירושלמי מציין, כאילו הוא מקור חיצוני, פחות נודע, בלשון "בסנהדרין דארץ ישראל וביבמות" (2ב). וכן, לעומת הסגנון הלשוני העתיק במיוחד, יש בו לפחות מאמר אחד בעל בסגנון פרשני המזכיר יותר את הסגנון גאונים- המאמר שבסוף דף 2ב עד 3ב המונה 10 שאלות סביב הפרשה שבשמואל א כא, ושם כד,מאמר שפותח בלשון " ולפי דרכך את למד בפרשה זו". .

עורך המדרש נוהג לקחת מדרשים מוכרים, ולהסב אותם על פסוקים משונים, כגון הדרשה במכילתא על "ויהי באשמרת הבקר", כאן (1א) מוסב על דברי זרש להמן "אמור למלך בבקר", וסדרת הדרשות על הזית בתלמוד בבלי מנחות נג מוסב כאן (6א-ב) על הכתוב בשיר השירים " ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים".

תודה למנהלי ספריית קמברידג' שאישרו את הפרסום, ולצוות הגניזה שם שאנו תמיד נהנים משיתוף הפעולה שלהם.

כללי העריכה: הוספתי סימני פסיק שאינם במקור. נקודה בסוף משפט כבמקור. הנוסף בין סוגריים הם השלמות שלי. הניקוד במקור.

אשמח לקבל הערות ועצות ביחס למדרש זה, שעד כאן מתחמק מכל הגדרה.

תעתיק של המדרש כאן:

Gmb 026





אין תגובות: