11/03/2005

A Missing Lishna Ahrina to Talmud Bavli Temura 28 לישנא אחרינא נוסף לתמורה כח ע"א

Above, the additional Lishna Ahrina, below, the complete folio
The phenomenon of the alternative Talmud discourse, built into the common Bavli text under the heading “Lishna Ahrina” has been well summarized by Rosenthal, Tarbiz LVIII (1989). This feature is unusually extensive in BT Temurah, where there are 23 such passages, and an additional 19 in ms Firenze – BNC Magl. II 1.8 and in R. Bezalel Ashkenazi’s addenda. We have recently found in a parchment fragment, in secondary use as a binding, another Lishnah Ahrina, until now, unknown. It is pertinent to BT Temurah 28a, l. 25, and is found in a parchment folio, now in secondary use as a binding in (above)Frankfurt Inc. Oct 413 (IMHM film 44285) left column, lines 18-28. This may be the Lishna alluded to in the commentary attributed to R. Gershom.
 לישנא אחרינא נוסף בתמורה כח,א. ההסברים השונים של התופעה ריבוי ה"לישאני אחריני" במסכת תמורה (23 בנוסח שבדפוס, עוד 19 בגליון כ"י פירנצה, בפרקים א-ב, ועוד בשיטה מקובצת לר"ב אשכנזי), סוכם הטיב על ידי א"ש רוזנטל (תרביץ נח (תשמ"ט) עמ' 317-329. כעת מצאנו לישנא אחרינא נוסף, שאינו מופיע בשאר עדי הנוסח, לא בדפוס, ולא בכתבי היד וקטעי הגניזה. ספר בספרית פרנקפורט בדף קלף מתלמוד מסכת תמורה, בכתב מרובע, בעל שני טורים לעמוד, 33 שורות לטור. מספרו במכון ס' 44285, טור שמאל שורות 18- 28, מה שישמ גב הכריכה. חלק ממנו הוסתר ע"י המדבקה של ספריית פרנקפורט, וכמעט שני שורות מסופו נמחקו. מקומו, במקביל בדפוס וילנא, כח,ב שורה 25, בסוגיא הראשונה של פרק ו', בעניין המקור לאיסור ציפוי נעבד למזבח.

[אני אקיימנו "לא תחמוד כסף וזהב"] בדבר שאין בן רוח חיים אבל בדבר שיש בו רוח חיים הואיל והוא מותר יכול יהא ציפויו מותר, ת"ל "מן הבקר" להוציא את הנעבד.
מתקיף לה רב חנניא, טעמא (דמעטי') [דרביית] קרא, הא לא (מעטי') [רביית] קרא ציפוי מותר, והכתיב "ואבדתם שמם"- כל העשוי לשמם.
ההוא לכנות להם שם... ואיפוך אנא, מן הבהמה להוציא את הנעבד,מן הבקר להוציא רובע ונרבע.
התם מעניינא דקרא, [והכא מענייני דקרא] (כתיב) גבי בהמה ("ואיש כי יתן שכבתו בבהמה מות יומת") [כתיב "לא תעמד לפני בהמה לרבעה" ו]גבי בקר כת' וימירו את כבודם בתבנית שור
 ל"א (=לישנא אחרינא)
 אימ' אשכחן הינו בדבר [שיש] בו רוח חיים הואיל והוא מותר [יכול ...] מותר בעלי חיים מנלן
א"ר חנינא [...] ואבדתם את שמם כל מאי דסליק [...] מעיקר'
 כי כת' קרא [ד]לא ש[נא] דבר שיש בו רוח חיים ולא שנא דבר שאין בו רו[ח] חיים
לא תחמד כסף וזהב ואבדתם את שמם למאי אתא
מיתבעי ליה לכנות לה שם
ואימא איפכא
גבי בהמ' כת' ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה
 גבי בקר כת' וימי[רו] את כבו[דם] בתבנית שור. 

וכנראה לישנא אחרינא זו רמזו תלמידי ר' גרשום במקום, באומרם "האי לישנא אחרינא 'אימא אשכחן כו'' לא אמר לן רבי". וכיון שלא אמרו ר' גרשום, נמחק מרוב הספרים.
gmb002

2 comments:

ממדבש אמר/ה...

Thanks for your extraordinary blog. It's really a shame that until today there is no forum to publish short comments on discoveries in Jewish studies in general and especially in Medieval Jewish manuscripts.
It's interesting that such type of comments were acceptable in Hochmat Yisrael journals. I noticed lately an improvement in this matter in the last issue of Sidrah.

Shai אמר/ה...

Congratulations on the new blog! A wonderful idea.

I have two minor suggestions:

1. align the hebrew text to the right. It will be much easier to read.

2. Activate the "word verification" option in the comments menu - otherwise you'll get a lot of spam in the comments.

shkoyech!