ספר תורה הלל 1 - תאומו של ספר התורה ארפורט 6
(ברלין 1215)[2]
מבוא
לפני כעשר שנים העלתה ספרית ברלין
למרשתת את מרביתו של אוסף כתבי היד שנשדדו
מקהילת יהודי ארפורט בפרעות שנת ה'
ק"ט (1349) , בין כתבי יד אלו נכללו ארבעה ספרי תורה
–
ארפורט 6 (ברלין
1215) ארפורט 7 (ברלין 1216) ארפורט 8 (ברלין 1217) ארפורט 9 (ברלין 1218)
כל ארבעת ספרי תורה אלו כוללים מערכות
תיוג מרובה ואותיות משונות כמקובל בספרי אשכנז הקדמונים ומערכות אלו נכללו במערכת
השוואת המקורות הקדמונים לתיוג מרובה ואותיות משונות שפיתחנו במשך שנות מחקרנו
בנושא.
בעקבות חשיפה זו של ספרי התורה מאוסף
ארפורט – נכתבה על ידינו סקירה מפורטת המתעדת אותם[3] ,
כולל השוואת מצאי היריעות המונחות כיום בספרית ברלין מול התיעודים השונים שנעשו
לאוסף זה במרוצת השנים מאז התיעוד הראשוני שלהם בשנת 1868 עוד בהיותם במנזר ארפורט
ולפני העברתם לספרית ברלין. ייחודם של ארבעת ספרי התורה באוסף ארפורט הוא בכך שלא
נגעה בהן יד הגהה מאז נפילתם בשבי הגויים וראה דברינו על כך במאמרנו "גווילים
נשרפים" :
"קיימת חשיבות למחקר ספרי תורה אלו, מאחר
ולכאורה מצב הגהתם (לרבות מבחינת פרשיות, חסרות ויתרות, צורת אותיות, תיוג מרובה
ואותיות משונות, אותיות גדולות וקטנות ומנוקדות וכן ההלכות הקשורות לתיקון שגיאות)
הוקפא עם העברתם לידיים לא יהודיות בשנת 1349."
על אף שמקור ספרי ארפורט כולם הינו
בקהילת ארפורט הרי שהם שונים זה מזה בנושאי השוואה מרובים וכפי שיפורט בטבלת
ההשוואה לנושאים אלו בהמשך . מבין ספרי ארפורט ראוי לציון ספר התורה ארפורט 6 (ברלין 1215) אשר הוא השלם
ביריעותיו מיתר הספרים , גם צורת הכתיבה מסודרת וההגהות רובן ככולן הן מקוריות
בכתב ידו של הסופר, גם הסטיות בנושאי המסורה השונים הינן מזעריות יחסית ליתר
הספרים .
בענין תיארוך מועד הכתיבה של ס"ת ארפורט 6 חלוקות הדיעות – בקטלוג
ספרית ברלין נרשם 12XX כלומר
מאה י"ג אולם בגווילים נשרפים הבאנו השערתנו לתחילת המאה הי"ד ובמרוצת
השנים מאז כתיבת מאמר זה קיבלנו חיזוק להשערתנו זאת ממקורות שונים
בחסדי ה' , זכינו, והובא לפנינו לאחרונה ספר תורה אשר בעיון מפורט
בו עולה כי נכתב ע"י סופרו של ספר התורה ארפורט 6 ולהלן יפורטו בהרחבה פרטי
ההשוואה אשר הביאו אותנו למסקנתנו זאת . להלן יצויין ספר תורה זה בסימון "סת
הלל 1".
אמנם יש לציין שוני מהותי בעימוד בין
שני ספרי התורה – ארפורט 6 נכתב ללא עימוד ווי העמודים (בניגוד ליתר שלשת ספרי
ארפורט האחרים) ואילו ס"ת הלל 1 נכתב
בעימוד ווי עמודים (אמנם רק כ- 40%
מתחילות העמודים נופלות בראש פסוק ויתרתם שלא בראש פסוק) ולצורך עמידה בעימוד זה
נאלץ הסופר לרווח אותיות שורות סופי העמודים . יתכן כי שוני זה הוא שהביא את הסופר
לחזור על כתיבתו ולכתוב ספר שני הנבדל מקודמו רק בצורת העימוד אם כי אין לנו
השערה איזה מן הספרים נכתב תחילה
כאן המקום גם לציין את השערתנו,
ע"פ פרטי ההשוואה בין הספרים, כי
הספרים לא נכתבו בהעתקה אחד מרעהו, אלא כל אחד משני הספרים נכתב בפני עצמו
ע"פ תיקון סופרים/ספר תורה קדמון מסויים שהיה לנגד עיני הכותב בכל אחת משתי
כתיבותיו
שוני נוסף בין הספרים – ס"ת הלל 1, בהיותו במרוצת השנים בידיים
טהורות, כולל תיקוני הגהה מרובים הן
להתאמה למסורות המאוחרות בנושאים השונים והן להתאמת צורת האותיות לשנויי הפסיקה. בחלק
מתיקוני ההגהה ניתן להבחין בעין פשוטה , וזהוי יתרת התיקונים נעשה בעזרת הצילומים
האיכותיים שבוצעו לספר התורה הלל 1 בספריה הלאומית בירושלים [4]
תיקוני ההגהה בסת הלל 1 איפשרו,
למעשה, אבחנה בסטיות מהמסורה ובטעויות סופר בסת ארפורט 6 אשר לא נחשפו בהגהתנו הראשונית
לסת ארפורט 6
סיכום הממצאים
לאורך פרקי סקירה זאת פרסנו בהרחבה את משנתנו על כך שספר התורה בכתיבה
האשכנזית ארפורט 6 (ברלין 1215) המתועד לא יאוחר מתחילת המאה הי"ד ואשר נפל
בשבי הגויים בשנת ה' ק"ט (1349) וספר התורה המונח לפנינו הלל 1 – שניהם נכתבו ביד אחת , אמנם לא בהעתקה
זה מזה אלא ע"פ תיקון או ספר תורה קדמון מסויים אשר היה לנגד עיני הכותב בעת
כתיבת כל אחד משני ספרי תורה אלו .
מתוך השלל הרב של ממצאי ההשוואה בין שני ספרי תורה אלו וכמפורט לעיל ואשר
הביאו אותנו למסקנה זאת , נחזור ונציין את העיקריים שבהם , ולאו דווקא לפי סדר העניינים
אשר בסקירה
מערכות האותיות בתיוג מרובה והאותיות המשונות והמהווה מרכיב דומיננטי
בכתיבת ספרי אשכנז קדמונים זהה כמעט לחלוטין
–
2421 מופעים משותפים
לשני ספרי תורה אלו ורוב רובם שווים גם בצורת המופע (סך התיוג המרובה ומיקומו באות
, או צורת האות המשונה)
–
כמעט כל מופעי התיוג
המרובה והאותיות המשונות בל אחד מספרי תורה אלו נכללים במערכת המשותפת (מעל ל-95%)
מחד גיסא, ומאידך גיסא – סך יתרת המופעים שאינם משותפים (98 מופעים בסת ברלין 1215
ואינם בסת הלל 1 וכן 61 מופעים בסת הלל 1
ואינם בסת ברלין 1215) מלמד בבירור כי העתקת הכתיבה לא נעשתה מספר תורה אחד למשנהו
אלא כל אחד הועתק בנפרד ממקור מסויים אחיד
ומטבע הדברים - ההשמטות בכל אחת מהכתיבות אינן אחידות)
–
למערכת המשותפת קיים
גרעין קשיח של מופעי תיוג מרובה ואותיות משונות הנפוצים בעת הקדומה , והעדות
הפשוטה לכל הינו הערך של 82% התאמה לספר תאגי (ערך גבוה במיוחד בהתייחס לספרי
אשכנז קדומים) ומאידך גיסא - 35 מופעי
תיוג מרובה ואותיות משונות המיוחדים לשני ספרי אלו בלבד ולא נמצאים באף מקור אחר
זולתם במערכת השוואת המקורות שפיתחנו במרוצת השנים , ראה דוגמא בצילום השוואת בראש
סקירה זאת (זנב באות כ של "כי נורא הוא" , שמ' ל"ד י')
צורת הכתיבה , העימוד , ושיטת הארכת האותיות לקבלת קו אנכי שמאל אחיד ,
נציין כאן כמה מאפיינים משותפים בנושאים אלו
-
צורת האותיות כמו גם
המרווחים בין הפסוקים הינם זהים בשני ספרי התורה כפי שניתן להיווכח מגזירי צילומי
שני הספרים הפזורים לרוב בסקירה זאת , אולם אין בהם משום ייחודיות לעומת ספרי
אשכנז קדומים אחרים ולכן לא הצגנו נושאים אלו בנפרד בסקירה והם מהווים עדות נלווית
בלבד לשאר הנושאים בהם מצאנו יחודיות בין הספרים,
-
ככלל, קיים דמיון רב
בין העימוד בסת ברלין 1215 לבין העימוד בסת הלל 1 , שניהם נכתבו ב-48 שורות לעמוד,
אמנם נפוץ למדי אבל והסך הכולל של העמודים
הינו כמעט זהה (255 עמ' , 251 עמ' בהתאמה) ומכאן עולה סך אותיות לשורה דומה ואכן
ניתן להבחין בשורות רבות זהות בשני הספרים
-
לכך יש להוסיף כי
בשני הספרים גם יחד ננקטה שיטת הארכת אותיות שונות כדי להגיע לקו אנכי שמאל אחיד
לכל שורות עמוד , בהקשר לכך יש לציין את השימוש הנרחב בהארכת האות ך סופית (כולל
בתיבת "אלקיך") ואשר כנגד כך יצאו חוצץ הפוסקים בדורות המאוחרים יחסית
-
יחד עם זאת יש לציין
שוני מהותי בין עימוד שני הספרים – בעת כתיבת
ס"ת ברלין 1215 לא הקפיד הכותב על ווי העמודים ולעומת זאת בעת כתיבת ס"ת הלל 1 הקפיד הכותב , בעת הגיעו בכתיבה
לתחתית העמוד, לרווח את אותיות התיבות בשורות תחתית העמוד כדי להגיע בראש העמוד
הבא לתיבה המתחילה באות וא"ו. מכאן
עדות נוספת להשערתנו כי הספרים לא נכתבו זה מזה אלא ממקור מקראי קדמון אשר
כנראה העימוד בו לו היה בהקפדה על ווי
העמודים . שוני זה בין העימודים יש בו להסביר את הכתיבה החוזרת אולם אין בו בכדי
לסדר את הכתיבה מבחינה כרונולוגית – יתכן ולאחר כתיבת ס"ת ברלין 1215 בהעתקת העימוד ללא ווים
מהמקור הקדום ביקש הסופר לנסות ידו בכתיבה חוזרת בהתאמה לווי העמודים בכתיבת ס"ת הלל 1. ויתכן גם להיפך – בהעתקת ס"ת הלל 1 שנעשתה בתחילה ניסה הכותב להתאים
הכתיבה לווי העמודים (אולי כדי להשוות ליתר ספרי ארפורט) אולם לאחר שהתאמה זאת
גררה הרווחות אותיות במידה מרובה בתחתיות העמודים , החליט לחזור ולכתוב שנית והפעם ללא סטיה מהעימוד המקורי
נוסח התורה – חסרות ויתרות , הפרדה ואיחוד תיבות , נקודות
-
ככלל , נוסח התורה
בשני ספרי התורה גם יחד, הינו כנפוץ בספרי אשכנז הקדומים הן במופעים המשותפים לנוסח התימני והן במופעים
המיוחדים לספרי אשכנז בלבד , ואין בכך בכדי להעיד על הייחודיות של שני הספרים זה
לזה (אולי על דרך העדר השלילה בלבד)
-
יחד עם זאת , מצאנו
ייחודיות בלעדית בנוסח בשני ספרי התורה במופע חסרות ויתרות נדיר ביותר ולא מצאנו
אותו במקור אחר כלל, (ונובע כנראה בהשמטת אות במקור שהיה לנגד עיני כותב שני
הספרים) והוא העדר האות ה"א של
"שבע שני הרעב" (בר' מ"א נ"ד). בסת ברלין 1215 היא נעדרת
לגמרי וללא כל תיקון ובסת הלל 1 נכתב ללא ה"א במקור ובשלב הגהה מוקדם נוספה
ה"א מעל לאות רי"ש ובשלב הגהה שני מאוחר נמחקה תיבת "רעב"
כולל הה"א שנוספה מעליה ונכתב מחדש "הרעב", וראה צלומי הגזירים
משני הספרים בכטתרת סקירה זאת
-
מופע ייחודי נוסף
בלעדי לשני הספרים עדיין הוא בצריך עיון ומחייב בדיקה בשיטות צילום מתקדמות והוא
מופע הניקוד של "ועשרון דחג" (במד' כ"ט ט"ו) . ראה פסיקת מנחת
שי על כך שיש לנקוט בגרסא בה נקוד וא"ו בתרא בלבד , אולם קיימים מקורות
קדומים הנוקטים ניקוד שונה מכך בתיבת "ועשרון" וכדוגמת קרית ספר להמאירי
חלק ב (תקון סופרים) "ועשרון מלא וכלו נקוד" [5] . בסת
ברלין 1215 קיים מופע ייחודי שלא מצאנו אותו כלל במקורות אחרים והוא ניקוד על
האותיות ש-ר-ו-ן בלבד והעדר תיוג שעטנ"ז על האותיות ש-ן. בסת הלל 1 ניכרות
מחיקות מעל לאותיות תיבת "ועשרון" במקביל לכתיבה מחדש של תגי שעטנז וניקוד וא"ו בתרא , אולם אין לנו וודאות
בשלב זה אם אכן במקור היה הנוסח זהה לנוסח
ס"ת ברלין 1215
סטיות מרשימת הרמב"ם לפרשיות פתוחות וסתומות
-
בנושא זה מצאנו כי
בשני ספרי התורה מצויות עשר סטיות מרשימת הרמב"ם , אמנם מרבית הסטיות הינן
נפוצות בספרי אשכנז הקדומים , אולם נציין את ההתאמה החד חד ערכית בין הספרים בנושא
זה – כלומר אין סטיה באחד הספרים שאיננה בספר השני בעוד שבנושאים אחרים ההתאמות
הינן משמעותיות ביותר אבל לא עד כדי הגדרת חד חד ערכיות
-
אמנם קיימות בין עשר
הסטיות כמה סטיות נדירות המעצימות את הקשר בין שני הספרים מעל לעצימות חד חד
הערכיות ומביניהן נציין אחת והיא בלעדית לסת ברלין 1215 ולסת הלל 1 – בר' ו' י"ג "ויאמר אלקים קץ כל
בשר" , ברשימת הרמב"ם פרשיה סתומה והיא נעדרת לגמרי בספרי התורה שלפנינו
לדעתנו , כל האמור בפרק סיכום
זה לעיל וביתר פרקי הסקירה די בו בכדי לאשש את השערתנו על ייחוסו של ס"ת הלל 1 לכותב ס"ת ברלין 1215 ,
אולם ניתן להרחיב את מסכת הבדיקות בנושאי בדיקה נוספים וכדלהלן
-
בדיקת פחמן 14 לסת
הלל 1 במקביל לסת ברלין 1215 (לא ידוע לנו אם נעשתה ומה תוצאותיה)
-
בדיקת דיו בשיטות
מחקר מתקדמות לשני ספרי התורה ,למיטב ידיעתנו טרם נעשתה בדיקת דיו מתקדמת בסת
ברלין 1215
-
צילומי בדיקה בשיטות
מתקדמות למיקומים שונים בסת הלל 1 וביחוד במיקום "ועשרון דחג" ונשמח
להצביע על מיקומים נוספים ראויים לבדיקה כאשר יתאפשר הענין (וכן גם במיקומים שונים
בסת ברלין 1215 עליהם הצבענו כי תוקנו בהגהה מוקדמת)
אפרים בנימין כספי
ירושלים , בין החומות
נחקר ונכתב בחודשי אייר – מנחם אב תשפ"ג , יזכנו החותך חיים לכל חי עוד חי - חי
הושלמה גרסת הגהה ראשונה בערב שבת קדש פרשת "וכתבת על האבנים
את כל דברי התורה הזאת באר היטב" תשפ"ג
גישה למאמר השלם כאן.
סדר פרקי הסקירה עמודים
מבוא 2
פרקים
א-ד נושאים ברי השוואה בין ספר תורה ת ארפורט 6 לסת הלל 1 [6]
פרק א – פירוט והשוואת עימודים ס"ת ברלין 1215 מול ס"ת הלל 1
- טבלה א (מחולקת ל-4 טבלות משנה) עימוד
ס"ת הלל 1 והשוואה מול ס"ת
ברלין 1215 , עמודות A-T 3-6
-
הצגת טבלה א - פירוט
256 עמודי ס"ת ארפורט 6 מול 251
עמודי ס"ת הלל 1 7-8
פרק ב – פירוט והשוואה בין ארבעת
ספרי ארפורט מול ס"ת הלל 1
- טבלה ב
סיכום השוואה בין ארבעת ספרי ארפורט לבין
ס"ת הלל 1 , שורות 1-69 9
-
הצגת טבלה ב - סיכום
השוואה בין 4 ספרי ארפורט לבין ס"ת הלל
1 - נושאים כלליים 10
-
הצגת טבלה ב - סיכום
השוואה בין 4 ספרי ארפורט לבין ס"ת הלל
1 - פרשיות פתוחות וסתומות 11
-
הצגת טבלה ב - סיכום
השוואה בין 4 ספרי ארפורט לבין ס"ת הלל
1 - חסרות ויתרות 12
-
הצגת טבלה ב - סיכום
השוואה בין 4 ספרי ארפורט לבין ס"ת הלל
1 - תיוג מרובה ואותיות המשונות 13-15
פרק ג – הצגת צילומי השוואה בין ס"ת ברלין 1215 ובין ס"ת הלל 1 - פרשיות, חסרות ויתרות ותיוג
מרובה ואותיות משונות
-
הצגת צילומי פרטי
ההשוואה בנושא פרשיות פתוחות וסתומות
16-20
-
הצגת צילומי פרטי
ההשוואה בנושא חסרות ויתרות
21-31
-
הצגת צילומי פרטי
ההשוואה בנושא מערכות תיוג מרובה ואותיות משונות
32-36
פרק ד - הצגת צילומי השוואה בין ס"ת ברלין 1215 לבין ס"ת הלל 1 בנושאים נוספים
-
הצגת צילומי השוואה
בנושא הרווחות תחתית עמודים לפני סימני בי"ה שמ"ו 37
-
הדגמות הגהות מאוחרות
בסת הלל 1 לבטול הארכת האות ך בהשוואה לסת ברלין 1215 38-44
-
איתור תיקוני השמסות
בסת הלל 1 ע"י השוואת עימוד לסת ברלין 1215
45
-
השוואת שיטת תפירת
היריעות זו לזו , ברלין 1215 מול ס"ת
הלל 1
46
פרק ה - נושאים המיוחדים לסת הלל
1 בלבד
-
הצגת אילוצי עימוד
ווי העמודים בסת הלל 1
47
-
הצגת מערכת ניקובי
סימון היריעות בסת הלל 1 לפני העברתן לעיבוד ע"י גויים 48
סיכום 49-50
gmb 087
[[2] בחרנו כותרת זאת כמשקל נגדי לכותרת מאמרנו "גווילים נשרפים בשבת ראש חדש פרשת החדש: על ספרי התורה באוסף ארפורט" , ירושתנו ספר שביעי התשע"ד עמ' רלא-רמט תודתנו לר' יוסף הלל הי"ו על שהציג בפנינו ספר תורה זה . על גילוי ראשוני של ספרי תורה באוסף ארפורט ראה http://imhm.blogspot.com/2013/07/blog-post.html
,
[3] ראה הערה נלווית לכותרת סקירה
זאת ולהלן נתייחס למאמרנו זה בסימן "גווילים נשרפים"
[4] תודתנו למכון לתצלומי כתבי יד
ולמחלקת הדיגיטציה בספריה הלאומית בירושלים על מערכת הצילומים האיכותית של ספר
תורה זה , וכן תודתנו למחלקת שימור כתבי יד בספריה הלאומית בירושלים על ביצוע
מדגמי צילום (במיקומים שהוצעו על ידינו) בשיטת Dino lite לאבחנה בפרטי תיקוני ההגהה
שנעשו במרוצת הדורות
מערכת צילומי ספר תורה זה מיועדת
להכללה ותיעוד בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים מס' מערכת .............., כולל הפניה לסקירתנו זאת
[5] אמנם ציין שם גם את האפשרות
של ניקוד ו שניה בלבד וכך גם כתב בחלק א של קרית ספר
[6] פרקי
הדיון א-ה אינם מוצגים במתכונת תמציתית הנוכחית
