Masechet Shabbat 84B –
“
אַרְבָּעָה עַל אַרְבַּע
רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאַחַת בָּאֶמְצַע”
The Mishnah on 84b discusses the fact that five different types of seeds
can be planted in a very small garden patch without violating the prohibition
of כלאים.[i] The Sugya
itself is very complicated and includes the fact that Tosafot ( Bechorot 54a דבור המתחיל ״ דגן ודגן ״)claims that
there is a טעות סופרים in Rashi in
Bechorot when he writes that the איסור of כלאי זרעים is only מדרבנן. [ii]
I will only focus on one aspect of Rashi on this Mishnah
Did the “original Rashi” include the explanation we have in the Vilna Shas
on the דבורי המתחיל of וְאַחַת בָּאֶמְצַע and ד׳ מד׳ רוחות הערוגה?
Here is the Mishna.
מַתְנִי׳ : מִנַּיִן
לַעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁזּוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ
חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִין, אַרְבָּעָה עַל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאַחַת
בָּאֶמְצַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ
תַצְמִיחַ״ — ״זַרְעָהּ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״זֵרוּעֶיהָ״.
Rashi
מתניּ: שזורעין בתוכה ה׳
זרעונין - ולא הוי עירבוב שיש בה כדי להפריש ביניהם הפרש הראוי:
ד׳ מד׳ רוחות הערוגה -
ממלא את כל הרוח עד סמוך לקרן:
ואחת באמצע - גרעין
אחד ואע"פ שכל אצל הקרנות סמוכין זה
לזה ואין ביניהם הרחקה ג’ טפחים ויונקים
זה מזה אין כאן בית מיחוש דגבי כלאים היכרא הוא דבעינן דלא להוי עירבוב דהא אכלאים
קפיד קרא אבל ליניקה לא חיישינן אפילו בכלאי הכרם דאורייתא כדתנן (ב"ב דף
כו.) זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן ואע"ג דינקו מתתאי וכ"ש כלאי
זרעים דרבנן דלא חיישינן ליניקה כדתנן גבי ראש תור לקמן בשמעתין וגבי ב’ שורות והרי יש כאן היכר גדול רוח זו זרועה צפון ודרום וזו זרועה
מזרח ומערב אבל בין זרע האמצעי לזרעוני הרוחות צריך הרחקה כדי יניקה דאין שם היכר
ואי הוו מקרבי הוי עירבוב והמפרש ד’ גרעינין בד’ הרוחות טועה דאי ההרחקה משום יניקה ט’ זרעונין יש לזרוע בו ד’ בד’ הקרנות ואחד בכל רוח ורוח באמצעו וא’ באמצע הערוגה ויש בין כל אחד ואחד ג’ טפחים כשיעור יניקה טפח ומחצה לכל אחד הלכך לכל הרוח הוא ממלא עד
סמוך לקרן ואפילו אין בין זרע שברוח זו לזרע שברוח זו ג’ טפחים לא איכפת לן דלענין כלאים היכר בעלמא הוא דבעינן כדפרישית:
זרועיה - ובגמ׳ מפרש היכי
משמע ה׳ זרעונים בו׳ טפחים:
Rashi focuses on how five different types of seeds can be planted in a small garden patch. He explains that four different types of seeds can be planted on the north, south, east and west sides of the garden, each filling up the entire side, except that an empty space needs to be left in each corner. The fifth seed must be planted exactly in the middle so that it is three טפחים away from the seeds which rim the garden. According to Rashi, even though the seeds planted along the borders are not three טפחים apart one seed from the other seed, as long as there is a ״היכר״ that they are not mixed together, it does not violate the איסור of כלאים (which is translated as תערובת). This despite the fact that we normally require different seeds to be planted three טפחים from each other so that they do not acquire nourishment from the same source. The fifth seed though must be planted in the middle because it is not clear that it is different from the others and therefore needs to be three טפחים away from the seeds which rim the garden. The best illustration I found of this is from Peirush Chai. As you can see, it illustrates the different types of seeds planted along each border, and the different seed planted in the middle. It shows that the middle seed is always three טפחים away from the seeds planted along the
This is how
it looks in the Vilna Shas. (1881) As you can see, there is a diagram included
in the דיבור המתחיל of וְאַחַת בָּאֶמְצַע or ד׳ מד׳ רוחות הערוגה with the notation of “כזה” in parentheses.[iii]
Did the “original Rashi” include the explanation we have in the Vilna Shas
on the דבורי המתחיל of וְאַחַת בָּאֶמְצַע and ד׳ מד׳ רוחות הערוגה?
Tosafot clearly had a Girsa which included the דבור המתחיל of ואחת באמצע as they say that Rashi maintains that כלאי זרעים is מדרבנן which is one of the main points of our Rashi who writes
ארבע על ארבע רוחות
הערוגה - באמצע הרוח כדמוכח בגמרא לפי מה שאפרש בעז"ה ומה שפירש הקונטרס
דכלאי זרעים דרבנן אינו נראה לר"י
The first printed Masechet Shabbat is important for
determining the proper text of Rashi because obviously it was based on a
manuscript or a group of manuscripts.
Soncino (circa 1489-1498), has the same Girsa as the Rashi in the Vilna Shas. (Note: In terms of the Nusach in the Mishnah, Dikdukei Sofrim writes
The Bomberg edition of 1520 is important for the same
reason.
Chochmat Shlomo (Cracow 1582) indicates that there was a דיבור המתחיל
of “וְאַחַת בָּאֶמְצַע”.
When I started looking at manuscripts of Rashi on
Masechet Shabbat, what surprised me is that most of our Rashi was gone. Here
are a few diverse examples. [iv]
Vatican Ebr. 138 – Date,13th-14th
century – Script, Ashkenazic
Rashi’s comments on “ד׳ מד׳ רוחות הערוגה “and “ואחת באמצע “are missing. The text goes right from the end of the first
Rashi on the Mishnah of שזורעין בתוכה ה׳
זרעונין to the last Rashi on the Mishnah, ״זֵרוּעֶיהָ״
Paris 324 – Date, 13th-14th century-
Script, Sephardic
It is the same as Vatican Ebr. 138 above
JTS Ms. 6499 – Date 14th
century- Script, Italian?
It also skips from שזורעין בתוכה ה׳ זרעונין to the דבור המתחיל of ״זֵרוּעֶיהָ״.
JTS 6654 – Date, 14-15th century – Script,
Byzantine
In the main body of the text the two Rashis are also
missing, but there seems to be an addition on the side.
A very long explanation of the case in our Mishnah appears on the side. It does seem to indicate that it reflects Seforim Achairim but it is not the same as the text of Rashi which we have.
It starts out like this
דסתם
ערוגה הנזרעת בה׳ זרעונין כך היא מדתה דחמישה זרעונין בששה טפחים לא ינקי דשיעור
יניקה כל ירק בטפח ומחצה עד מקום הזרע...
It is different than our Rashi which begins
ואחת באמצע - גרעין
אחד ואע"פ שכל אצל הקרנות סמוכין זה
לזה ואין ביניהם הרחקה ג’ טפחים ויונקים
זה מזה אין כאן בית מיחוש
Here is a manuscript, which is even later than the previous one. In
the main body of the text the two Rashis are also missing.
St. Petersburg, Ms. B 376- Date, 15th century – Script,
Byzantine
Does the truncated Rashi in
the five manuscripts makes sense if read in sequence?
The Mishnah says
This definitely needs elucidation
because it is hard to imagine that you can plant five " זֵרְעוֹנִין " in a 2-foot square garden
patch without running into the איסור of כלאים. So, Rashi says that he is aware of the
issue and tells us that it can be done and still keep the proper distance
שזורעין בתוכה ה׳ זרעונין - ולא הוי עירבוב שיש בה כדי להפריש ביניהם
הפרש הראוי:
If you assume that five “זֵרְעוֹנִין“ are individual plants, then the next part
of the Mishna is not too difficult. It tells you how to do it, and now we know
what Rashi meant when he said there would be a proper הפריש ביניהם
אַרְבָּעָה עַל אַרְבַּע רוּחוֹת
הָעֲרוּגָה וְאַחַת בָּאֶמְצַע.
You would plant one plant in the middle and
one on each of the four sides. Maybe in the corner, maybe in the middle.
[i] The
Mishna appears in כלאים 3:1
משנה כלאים ג:א
עֲרוּגָה שֶׁהִיא
שִׁשָּׁה טְפָחִים עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים, זוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה
זֵרְעוֹנִים, אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה, וְאֶחָד בָּאֶמְצַע.
It does not include the explanatory Torah verse of
שֶׁנֶּאֱמַר:
״כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ״ — ״זַרְעָהּ״
לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״זֵרוּעֶיהָ
[ii]
This has to do with whether Rashi actually maintains that the prohibition of
Kilayai Zeraim is only Rabbinic in nature.
Rashi in Bechorot
דגן ודגן - חיטין
על שעורין ושעורין על חיטין:גפנים וזיתים אינן כלאים זה עם זה. דגן ודגן כלאי
זרעים מדרבנן. דגן ותירוש כלאי כרם מדאורייתא:
Tosafot in Bechorot
דגן ודגן שהם
כלאים זה בזה כו’ - כתוב בקונטרס דכלאי
זרעים של דגן ודגן דרבנן ודומה שטעות סופר הוא דכאן משמע שהוא דאורייתא
[iii]
The diagram first appeared in print in an Amsterdm 1715
[iv]
Dr Ezra Chwat, of the manuscript division of the National Library of Israel, in
a private email commented on the missing text of Rashi as follows
It is truly disturbing to find
these texts missing in manuscript, particularly when such variant roots are
represented. Even so, between Tosafot and Soncino this is covered well, and
should be accepted as part of the text.
Although it's possible that it
was extracted because of Tosafot's opposition, or reinserted because of Tosafot
(which is why it didn’t re-insert until Soncino, as until then Batey Midrash
had various Tosafot, so check if other Rishonim mention these Rashi passages).
Unlike Rif, Rashi is good
ground for root-variants, because its recension, from the start, was dependent
on various pupils. Like the Shemaya version of Perush on Bible.
In such cases there's a method
to discern if it’s a root-variant or just a miscopy somewhere early in the
recension process. Try to read the article without the passage that's missing
in manuscript. If it reads clearly, in coherent sequential thought, then it's
likely to be an addendum, (that was added after the dispersal
(="publication") of the first edition/s). This doesn't necessarily
mean it's not Rashi, who may have added it himself at some stage of
development.
