תפילת טל חלופי

                      צילום: אלישיב לויתן

תפילת טל חלופית הנמצאת במחזורים כתובי יד מאזור קטלוניה ואלג'ריה, ובכמה עותקים מהגניזה הקהירית.

1.     כ"י סינסינטי HUC  2000 דפים 89א-90ב בגליון העליון והתחתון. זהו מחזור במנהג קטלוניה ופרובנס, עם סגנון קליגרפי וקישוטי פיליגרי המוכרים ממחזורים בני המקום. אולם המחזור מצא את דרכו לתימן, שם נוספו דפים המשקפים את נוסח המקום.  

2.       כ"י מוסקבה אוסף גינזבורג 198 שנכתב בברצלונה שנת כה (1264) דף 49ב..

3.       כ"י ששון 664 אוסף קרובות מנהג אלגריה עמ' 146.   תחת הכותרת "פזמון".

בשלשתם מקומו מיד אחרי "סדר טל" 'בטל אצור לברר' שהוא חלק מהטל לר"ש אבן גבירול הנפוץ עד היום בכל קהילות ספרד "שזופת שמש".  כלומר אינו תחליף לטל אלא שימש פזמון נוסף אחריו. מנהג זו נשמר אך בדפוס בסדור מנהג ארגיל (אלגריה) 'חכמת מסכן' (ליוורנו תקל"ב 1772) עמ' נב, ומשם נעלמו עקבותיו.

מהגניזה הקהירית 4 מקורות – כולם באוסף טילור שכטר בקמברידג'.  

א. קמברידג' T-S H2.57.   מיד אחרי הפיוט שם חתימה בערבית יהודית, המעיד שנכתב בפאס בשנת [ד] אלפים שמונה מאות שמונה ו... ליצירה  (1048- 1138).

Thanks to Dr Benjamin Outhwaite, Head of Cambridge UL GRU, and the syndics of CUL

ב. ושם T-S NS 96.12 ששת הטורים האחרונים. מנוקד. אחריו פיוט המיוחס בכותרת "ולה איצ'א ז"ל" כלומר, לאותו מחבר, מתחיל "יה מראשיתך ייטיב אחריתך".

ג. שם T-S NS 325.179.

ד. שם T-S NS 273.27 תחילת הפיוט עד לטור השמיני. מנוקד.

הפיוט בנוי מטורים קצרים בעלי חרוז אחיד: --תֶי. מחולק על ידי פזמון כל 6 טורים.

האקרוסטיכון בראש כל קבוצת טורים "יצחק". התאריך על קטע הגניזה  א, וכן ההפצה במזרח, קהילת הגניזה הקהירית וקהילת דוברי ערבית בצפון אפריקה, מחייב את יחוס הפיוט לר' יצחק אבן גיאת. ואכן בקטע גניזה T-S NS 325.179 הפיוט מופיע אחרי שיר המיוחס במפורש לריצ"ג, ומתחת לכותרת המיחסת גם שיר זה לאותו פייטן "גירה לה". גם במחזור כ"י HUC  , למרות שהוא אירופאי,  הפיוטים הם מפייטני אנדלוסיה:  לוי בן יעקב אלתבאן, יהודה הלוי, אבן גבירול, ואף ריצ"ג פיוט "גאולה" לפסח '"ימים רבואות וחדשים מאות'.

בכל זאת, הפיוט  מצא את מקומו במנהג קטלוניה והמשך הקהילה באלגריה. יש סיבה ליחס אותו לר' יצחק הלוי מגרונה (בן זרחיה גירונדי בעל 'המאור'), שהרי רמז כן בחתימה "דוכן בית קהתי" אם הפייטן הוא יצחק הלוי כאן חתימת בית הלוי. ואכן  משפחת זרחיה הלוי מיוחסים לבית יצהר בן קהת, כפי שכותב בשיר הקדמה להשגותיו לבעלי הנפש להראב"ד. גם בשיר הקדמה זה- 'הנה מגלתי אביא תשורתי', טורים בעלי אותו חרוז אחיד כמו השיר שלפנינו.

הניקוד על פי כ"י גינזבורג. השלמות בסוגריים היכן שכ"י זו מתושתש, על פי מקורות הגניזה.

תודתי לשרה כהן מהמפעל לחקר השירה והפיוט ע"ש עזרא פליישר ז"ל, על כל עזרתה.

יוֹם הַפִּילִי תְחִינָּתִי

בְּעַד טַל[1] פְּנֵי צוּר תֶּהִלָתִי[2]

לְהוֹאֵל וּבָרֵך תְּבוּאָתִי

וּפְרִי עֵצִי וְאַדְמָתִי

   תּהִי נָא לְרָצוֹן תְּפִלָתִי תִּזַל כַּטָל אִמְרָתִי[3]

יוֹם בְּעַד טַרְפִּי וּמִחְיָתִי

לְכוֹנֵן וְחֹק לֶחֶם בֵּיתִי

כְּשַי הַקְרִיבִי נִשְמָתִי

וּמִבְחַר אֲמָרִים תְשוּרָתִי

יַד תוֹשִיט בַעֲמִידָתִי

לָקַחַת אֶת מִנְחָתִי[4]

   תּהִי [נָא לְרָצוֹן תְּפִלָתִי תִּזַל כַּטָל אִמְרָתִי]

צִמחֵי עָרוּגוֹת תְנוּבָתִי

בְּטַלְךָ[5] לְנוֹבֵב שֵאֱלָתִי

וְעַד לֵאמֹּר[6] דַּי בִּשְפָתִי[7]

יוֹם יוֹם תָרִיק בִּרְכָתִי[8]

וּתְנוּ רְפוּאוֹת כָּל שְנִָתִי

וְשִקוּי לְעַצְמִי[9] וְגוּפָתִי

   תּהִי [נָא לְרָצוֹן תְּפִלָתִי תִּזַל כַּטָל אִמְרָתִי]

חֻקֵּי שְבוּעָוֹת קְצִירָתִי[10]

תִּשְמוֹר וְעִתֵּי חֲרִישָתִי

וְתַשְלִים יְמוֹתֵי[11] תִקוָתִי

וּמִיוֹמִי טוֹב מָחֳרָתִי[12]

וְכוֹנֵן[13] בְּיוֹם קוֹר[14] קָרָתִי

וּבְּיוֹם הַחוֹם חַמָּתִי

   תּהִי [נָא לְרָצוֹן תְּפִלָתִי תִּזַל כַּטָל אִמְרָתִי]

קִצִּי[15] תְגַלֶה[16] וְשִבְיָתִי[17]

תְשוֹבֵב וְכַנֵּס גּוֹלָתִי[18]

וְיַסֵּד אַבְנֵי פִנָּתִי

וְהָשֵב כֹּהֲנֵי עֲבוֹדָתִי

וּלְשִיר[19] דוּכַן בֵּית קְהָתִי[20]

וּלְכֵּס מְלוּכָה אֶפְרָתִי[21]

   תּהִי [נָא לְרָצוֹן תְּפִלָתִי תִּזַל כַּטָל אִמְרָתִי]

אלהנו ואלהי אבותינו

בטללי אורות תאדֵּר אדמה. בטללי ברכה תברך אדמה. בטללי גילה תגדל אדמה. בטללי דשאים לדשן אדמה. בטללי הֲמולָה תהדֵּר אדמה. בטללי ויעוד תוָעד אדמה. בטללי חיים תחונן אדמה. בטללי טובה[22] תטהר אדמה. בטללי ישע תישר אדמה.[23]

שאתה הוא אלהינו מוריד הטל

אנא י'י אלהינו הורידהו לטובה ולברכה לחיים ולשובע[24]

מכלכל חיים בחסד וגו'

---

[1] תחינתי בעד טל- כבשבעתות לטל לקליר המתחילים  'אאגרה בני איש' וגם 'אשנן גבורות', בשניהם בטור השני: לחנן בעד טל.

[2] תהלתי- גניזה ד: קהלתי.

[3] ותזל כטל אמרתי- דברים לב:ב.

[4] לקחת את מנחתי- ע"פ שופטים יג:כג

[5] בטלך- בגניזה: בטובך.

[6] לאמר- כ"י HUC: לומר.

[7] ועד לומר די בשפתי- ע"פ תלמוד שבת לב ע"ב: אמר רב: עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.

[8] תריק ברכתי- ע"פ מלאכי ג:י, הנדרש בתלמוד שבת שם.

[9] רפואות... לעצמי- ע"פ משלי ג:ח- רפואות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. 

[10] שבועות קצירתי- רמז לספירת העומר המתחיל באותו לילה. גניזה ג: קציר שבועתי.

[11] תשלים ימותי- ראה שמות כג:כו-  את מספר ימיך אמלא, ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש (ראש השנה יא ע"א).

[12] ומיומי טוב מחרתי- ע"פ ספרא אמור פרק יב:א (מנחות סו ע"א) ממחרת השבת- ממחרת יום טוב. הלא הוא 'מחר' ליום תפילת הטל.

[13] וכונן- גניזה: יכונן.

[14] ביום קור- ע"פ נחום ג:יז החונים בגדרות  ביום קרה. או משלי  כה:כ מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר.

[15] קצי- משמעות כפולה: בהמשך לקודם- חום קיץ. בצמוד  לאחריו- קץ הימים.

[16] קצי תגלה- מטבע לשון חז"ל: פסחים נו ע"א: ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין. כתובות קיא ע" א:

שלא יגלו את הקץ.   סנהדרין דף צח ע"א: אין לך קץ מגולה מזה.

[17] ושביתי- גניזה: ושבותי.

[18] גולתי- גניזה א,ב: גלותי. (גניזה ג לא קריא).

[19] ולשיר- גניזה ג, כ"י HUC: ולשירי.

[20] דוכן בית קהתי- הלויים לדוכנם (יומא כ ע"ב, ועוד). מדרש פתרון תורה (תחילת קרח):  אבל בדוכן לויים בן קהת בן לוי בן ישראל. והשב כהני עבודתי ולשירי דוכן בית קהתי- כמטבע מוסף של חג הסמוך אחרי תפילת הטל: והשב כהנים  לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם.

[21] אפרתי- שמ"א יז:יב  ודוד בן איש אפרתי.

[22] טובה- כ"י HUC: טובות.

[23] בטללי אורות... תישר אדמה- כמטבע המצוי במחזורי ספרד לאחר סיום תפילת טל וגשם.  למען הקיצור הושמטו בכ"יHUC  אותיות ה-ח, ובכ"י גינזבורג הושמט רק ז. אורות תאדר אדמה   במחזורים מאוחרים יותר כך בסיומת של גשם, ובמקומו בטל: "בטללי אורה תאיר אדמה". וכן דשאים, תטהר- נוסח מאוחר יותר: דיצה, תטיב.

הסיומת לא נמצא בקטע הגניזה, ולא במנהג אלג'ריה (כ"י ששון ודפוס ליוורנו)  שכן נהוג בספרד בלבד.

[24] שאתה... ולשובע- רק בכ"י גינזבורג.

כ"י מוסקבה גינזבורג 198

 gmb 0066