מגילת קלף של ספר משלי שנכתבה לפני למעלה ממאה שנה על פי כתר ארם צובה התגלתה בירושלים.
המגילה נכתבה על פי התנ"ך של ר' שלום שכנא יֶלין, שהיה סופר סת"ם שעסק במסורה למקרא והיה בקיא בה. רש"ש ילין עלה מליטא לירושלים בשנות החמישים של המאה התשע עשרה. הוא שלח את חתנו, ר' משה יהושע קמחי, לעיר חַלַבּ (=ארם צובה) שבסוריה, כדי שיבדוק את כתב היד הידוע של התנ"ך, כתר ארם צובה, שניקד ומסר אותו חכם המסורה אהרן בן אשר במאה העשירית. ילין נתן לשליח ספר תנ"ך מודפס שהיה ברשותו, ועליו הערות רבות בכתב-ידו. השליח בדק את כתר ארם צובה ורשם בשולי התנ"ך מאות ואלפי נתונים על הכתיב (המלא והחסר) של הכתר ועל מסורת הפרשיות, השירות והרווחים בספרי הנביאים ובספרי הכתובים. התנ"ך הזה התגלה על ידי בשנת תשמ"ז (1987), והוא שמור היום בהיכל הספר בירושלים.
במהלך השנים נתגלו בבתי כנסת רבים (בעיקר בירושלים) מגילות של נביאים ו'חמש מגילות' (פרט למגילת אסתר), שנכתבו לפי התנ"ך של ילין. מגילות הנביאים שימשו לקריאת ההפטרה, בקהילות שנהגו בדרכו של הגאון מווילנה (הגר"א) שהורה להקפיד לקרוא בציבור את ההפטרות ואת כל חמש המגילות ממגילות הכתובות כהלכתן על קלף, ככתיבת ספר תורה, ולא מתוך חומשים וספרי דפוס. עד היום נמצאו למעלה משבעים מגילות כאלה, רובן זוהו בידי הרב דוד יצחקי מבני ברק. מעתיקי המגילות האלה נעזרו בתנ"ך של ילין, או שהעתיקו את המגילות שלהם ממגילות אחרות שנכתבו על פיו.
אולם המעתיקים הסתפקו בדרך כלל בהעתקת הספרים הנקראים בציבור בבית הכנסת: ספרי הנביאים המשמשים לקריאת ההפטרה וחמש המגילות הנקראות במועדים. שאר ספרי הכתובים לא הועתקו בדרך כלל, שהרי ספרים אלה אינם נקראים לעולם בציבור בבית הכנסת. העדות היחידה הידועה לנו על כתיבת ספרי הכתובים במגילות קלף היא עדותו של שמואל שלמה בויארסקי בספרו 'עמודי שש' שיצא לאור בירושלים בשנת תרנ"ב (1892). בויארסקי מספר כי כתב עותק של ספרי הכתובים – והעמיד אותו בבית הכנסת חורבת יהודה החסיד בירושלים. הוא מדגיש מאוד את ראשוניותו וייחודיותו של המעשה שעשה "שעלה במחשבתי לעשות דבר חדש בעולם אשר לא קדמני שום אדם מעת שיצא מכבש הדפוס בעולם ונתבטל כתיבת התנ"ך על הקלף כדת".
לדעתו, במעשהו זה הוא מסיר חרפה מעל עם ישראל, שהרי "כאשר יקומו בתחיית המתים משה רבנו עליו השלום שכתב איוב, ודוד המלך עליו השלום ושלמה המלך עליו השלום שכתבו תהלים משלי, ועזרא ואנשי כנסת הגדולה שטרחו וכתבו כתובים בכתב כהלכתן [...] ולא לעצמם כתבו רק להניח לדורות - וידרשו אחריהם ולא יחפוצו בהנדפסים, ולא יהיה נמצא בכל ישראל אף אחד! ואיך לא נבוש ונכלם?!" (שם ג ע"א) בויארסקי מספר על השליח ששלח רש"ש ילין לחַלַב, ועל התנ"ך שהופקד בידי השליח וחזר לירושלים ובשוליו מידע רב על הכתר. את המגילות כתב, לדבריו, על פי התנ"ך הזה. יש להניח שאין כוונתו של בויארסקי לומר שכתב מגילה ענקית אחת הכוללת את כל ספרי הכתובים, אלא שכתב כל ספר מספרי הכתובים במגילה לעצמו: שלושת הספרים הנכתבים בצורת שירה - תהילים, משלי, איוב – ושלושת הספרים הנוספים: דברי הימים, עזרא (כולל נחמיה) ודניאל.
לדעתו, במעשהו זה הוא מסיר חרפה מעל עם ישראל, שהרי "כאשר יקומו בתחיית המתים משה רבנו עליו השלום שכתב איוב, ודוד המלך עליו השלום ושלמה המלך עליו השלום שכתבו תהלים משלי, ועזרא ואנשי כנסת הגדולה שטרחו וכתבו כתובים בכתב כהלכתן [...] ולא לעצמם כתבו רק להניח לדורות - וידרשו אחריהם ולא יחפוצו בהנדפסים, ולא יהיה נמצא בכל ישראל אף אחד! ואיך לא נבוש ונכלם?!" (שם ג ע"א) בויארסקי מספר על השליח ששלח רש"ש ילין לחַלַב, ועל התנ"ך שהופקד בידי השליח וחזר לירושלים ובשוליו מידע רב על הכתר. את המגילות כתב, לדבריו, על פי התנ"ך הזה. יש להניח שאין כוונתו של בויארסקי לומר שכתב מגילה ענקית אחת הכוללת את כל ספרי הכתובים, אלא שכתב כל ספר מספרי הכתובים במגילה לעצמו: שלושת הספרים הנכתבים בצורת שירה - תהילים, משלי, איוב – ושלושת הספרים הנוספים: דברי הימים, עזרא (כולל נחמיה) ודניאל.
בדקתי את המגילה שנתגלתה בירושלים ומצאתי שהיא מתאימה בדיוק לרישומים שבתנ"ך ילין. בבדיקה מדוקדקת ניתן להוכיח בוודאות גמורה שהמגילה נכתבה על פי תנ"ך ילין, ולא הועתקה ישירות מכתר ארם צובה. הסופר היה אמן במלאכתו, והצליח ליישם בצורה יפה מאוד את הנתונים שנרשמו בתנ"ך ילין. סביר מאוד להניח שלפנינו מגילה השייכת לסדרת המגילות שכתב רש"ש בויארסקי עצמו, שהרי כתיבה של ספר משלי היא אירוע נדיר ביותר, אולי יחידאי בתקופתו. לדברי בויארסקי, מגילות הכתובים שלו נשמרו בבית הכנסת 'החורבה' בירושלים. ככל הנראה, עם נפילת הרובע היהודי בתש"ח נלקחו המגילות ממקומן, ובדרך כלשהי הגיעה אחת מהן, זו המחזיקה את ספר משלי, אל הספרייה הלאומית בירושלים.
לפי המספר האינבנטורי שניתן למגילה, Heb. 4° 648, קבעו אנשי הספרייה הלאומית כי המגילה הגיעה לאוסף כתבי היד של הספרייה הלאומית לפני יותר מ-60 שנה. המגילה נרשמה בספר האינבנטר של הספרייה, אך לא זכתה לקטלוג. בתקופה האחרונה מבצעת הספרייה תיאום דיגיטלי של ממצאי מחסן הספרים הנדירים, ובמהלכו מצאה הגב' עפרה ליברמן, מנהלת המחסן, את המגילה בתחילת שנת תשע"ג. אני מודה לד"ר עזרא שבט מן הספרייה הלאומית שאפשר לי לעיין במגילה ולעמוד על טיבה.
לסיום יש לומר כי המגילה איננה מגלה שום דבר חדש על כתר ארם צובה ועל החלקים החסרים בו, שהרי ספר משלי מצוי בשלמותו בחלק הכתר ששרד. אבל מאחוריה מסתתר סיפור היסטורי מרתק הקשור למאמץ של דורות להגיע לנוסח מדויק של המקרא כולו ולהעמידו בבתי הכנסת.
ביבליוגרפיה: יוסף עופר, 'כתר ארם צובה והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין', ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 295- 353; נחמיה אלוני, 'העתקי כתר ארם צובה בירושלים ובגולה', בית מקרא 24 ב (תשל"ט), עמ' 193 -204.
פרופ' יוסף עופר, המחלקה לתנ"ך, אוניברסיטת בר-אילן
gmb 0039
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה