Leor Jacobi:
Fragments of the missing commentary of Rabbenu Aharon HaLevi of Barcelona to Tractate Pesahim
Fragments of the missing commentary of Rabbenu Aharon HaLevi of Barcelona to Tractate Pesahim
(המאמר בעברית בהמשך)
Manuscript fragments in poor condition salvaged from a notary bookbinding in Girona of Catalonia contain sections of a Rabbinic commentary on Tractate Pesahim. One leaf, whose ink had all transferred to the opposite page upon expert separation of the pages, reveals legible Hebrew text upon reversing the image electronically. The text enables positive identification of the author of the commentary as Rabbenu Aharon HaLevi of Barcelona. The author refers to Rabbi Zerachya HaLevi, the great-great-grandfather of Rabbenu Aharon, in exactly the same elaborate way that Rabbenu Aharon refers to him in his other extant works. He also refers to Ramban, Nachmanides, directly as just “Rabbenu,” just as R. Aaron HaLevi does. It appears that the standard appellation is added which indicates to us that the commentary was among those written during the lifetime of the Ramban.
The commentary itself to Tractate Pesahim was known to subsequent prominent Catalonian sages who cite it, and a copy of it was even reportedly in existence 150 years ago, but it too has apparently been lost. Other than one small section of the commentary which was first published as part of the commentary of a Provencal sage, these fragments represent our only remnants of the commentary.
An annotated Hebrew transcription is provided here, of the section in which the identification is made. Extensive reconstruction of missing or illegible text was required, mostly according to the sources clearly cited by the author. It is argued that the Ramban's criticism of the author's paternal ancestor, R. Zerachya HaLevy, is accepted in a much more tempered form. R. Zerachya does not actually hold the radically lenient position suggested by his brief ambiguous statement and attacked by Ramban and others, which would permit the inspection of the house for leavened items by daylight. Rabbenu Aharon HaLevy's interpretation of R. Zerachya's opinion agrees with the one which would eventually be taken by R. Yoel Sirkis (Bach), as opposed to the understanding of Rabbenu Nissim of Gerona (Ran), and Maran, R. Yosef Karo, in his Beit Yosef.
מתוך הכריכה של ספר נוטריון עתיק בגירונה (הדפים נמצאים בארכיון ההיסטורי של ג'ירונה, בתיק המסומן: 11, 14, תודות להוסטא רביס מונטסראת ואספיראנסה ואילס פוג'ול, מהארכיון, עזרא שבט ועידן פרץ מהספרייה הלאומית, ירושלים) הוצאו קטעי דפים פגומים מאוד. אבל יש חלקים שעדיין אפשר לקרוא בלי טיפול. זיהיתי שיש כאן פירוש לא מוכר על פרק ראשון של מס' פסחים של אחד מן הראשונים מבית מדרשו של הרמב"ן. לא הצלחתי לזהות את המחבר עד שהגעתי לדף אחד שכנראה יצא מן המעבדה הפוך. כל הדיו עבר לדף המקביל בהפרדת הדפים על ידי מומחים בגירונה.
.
הדפים היו מודבקים בתוך הכריכה למעלה משש מאות שנה. הפכתי את התמונה, ואז קבלתי תמונה זו:
בשורה 7, על יד הקטע האדום , פענחתי את המשפט הבא:
"כתב אדני זקני ר' זרחיה הלוי ז"ל הא דתנו אין בודקין לאור החמה..."
וכלשון זו בדיוק מייחס רבנו אהרן בן יוסף הלוי מברצלונה (הרא"ה, התחלת האלף השישי, סוף המאה השלש עשרה למניינם) לסבו בעל המאור בציטוטים בשמו בשיטה מקובצת! ובהקדמתו לפירושיו על הרי"ף הוא כותב:
"… על כן היתה עלי אחי ר' יהושע הלוי בן אדני אחי ורבי פנחס הלוי זצ"ל(לדעת י' תא-שמע ר' פנחס הוא מחבר ספר החינוך, אבל י' שפיגל לא קיבל את דעת תא-שמע בעניין, ואכ"מ.) , בקש למצוא דברי חפץ והפיל תחתנו לפני לפרש לו הלכות רבנו יצחק אלפסי זצ"ל שהם כמו תלמוד קטן, וחכמי הדורות אשר לפנינו ישאלו בהם כאשר ישאל איש בדבר האלהים, לגודל מעלת הרב הגדול אשר חברם, עד שאדני זקני הרב ר' זרחיה הלוי ז"ל חבר עליהם ספר נכבד הנקרא ספר המאור, דקדק אחריהם והשיב עליהם, ומורי הרב ר' משה זצ"ל [=הרמב"ן] בא אחריהם להעמיד דברי רבינו יצחק אלפסי זצ"ל שהיה עמוד הימני פטיש החזק".
בהמשך, בהבאת ההשגות על הרז"ה שבספר מלחמות ה', הוא מתייחס למחברו, הרמב"ן, כ'רבנו נ"ר' כנראה, עוד סימן מובהק של רבנו אהרן הלוי. לכן יש לקבוע בלי שום ספק שקטעים אלו הם מפירוש הרא"ה. האי גברא רבא היה נצר ממשפחה מיוחסת מגירונה. הוא היה לפי דבריו תלמיד מובהק של הרמב"ן (יש לציין שבתוך הדפים שהותאו מאותו כרך, זהיתי דף אחד שהוא פירוש הרמב"ן למס' נדה. הרי שהקטעים מתאימים לאותו בית מדרש. במקביל במאמר הבא שלי כתב יד שזהיתי כחיבור על חלכות ברכות של תלמיד הרשב"א, הדפים היו משולבים עם דפים רבים שלכתב יד של תורת הבית של הרשב"א. הרי, אותו בית המדרש.) הריטב"א מתייחס אליו בתדירות כרבו המובהק. הוא היה בר פלוגתא של הרשב"א.
על פירושי הרא"ה למס' פסחים שנאבדו
חידושי הרא"ה על מס' פסחים עמדו לפני הריטב"א, תלמיד הרשב"א , הר"ן, הנמוקי יוסף והרשב"ץ כנראה.
לפני כ-150 שנה יש עדיין עדות על כתב יד שלם של החיבור. ראה במבוא לפירושי הרא"ה למס' ברכות (מהד' אהבת שלום, תש"ס, הע' 36. שם מסומן שבפירושו לברכות הרא"ה עצמו מתייחס לחיבור זה, וכנראה גם לחיבור על הרי"ף למס' פסחים. על רגל אחת נראה שכאן לפנינו החידושים, ולא פירוש לרי"ף).
לפני כ-150 שנה יש עדיין עדות על כתב יד שלם של החיבור. ראה במבוא לפירושי הרא"ה למס' ברכות (מהד' אהבת שלום, תש"ס, הע' 36. שם מסומן שבפירושו לברכות הרא"ה עצמו מתייחס לחיבור זה, וכנראה גם לחיבור על הרי"ף למס' פסחים. על רגל אחת נראה שכאן לפנינו החידושים, ולא פירוש לרי"ף).
"שבהסכמת הגרי"ש נטאנזאהן (בעל שו"ת שואל ומשיב) לספר ברכה משולשת, ווארשא תרכ"ג, שמנה שם מבחר כתבי יד שרכש הגביר ר' אברהם יעבץ ושברצונו להוציאם לאור, וביניהם מנה את חידושי הרא"ה על מס' פסחים וגיטין, אולם לא יצאה מחשבתו לפועל, ואבד מאיתנו חיבור חשוב זה במלחמה העולמית, וחבל על דאבדין".
לדעתו של המו"ל ר' משה בלוי, הפיסקה המודפסת בסוף ספר המכתם על מס' פסחים (מה' בלוי, ניו יורק תשכ"ב, אמ' קה-קח, ובסוף הערה 212 שם) בשם 'תלמיד הרמב"ן', גם היא מן חידושי הרא"ה (וכן דעת בלוי מובאת בהקדמת ר"א ליכטנשטיין ז"ל לחידושי הר"ן על מס' פסחים, מה' מוסד הרב קוק, עמ' 9) .אכן, ברור שקטעים אלו הם מן הרא"ה, ולא ברור אם הם מחידושיו או מפירושיו להלכות הרי"ף. ומוטל עלינו לחקור את היחס ביניהם לקטעים האלו החדשים. בינתיים לא מצאתי שהקטעים השרידים דנים באותן סוגיות.
ישנם הרבה חיבורים של הרא"ה הידועים לנו שנאבדו. (ראה את הרשימה במבואות לחידושי הרא"ה לברכות, מהדורות אהבת שלום, תש"ס.) נראה לי שכמות החיבורים שנאבדו עולה על כמות החיבורים ששרדו בידינו. לכן, בכל ספרות התלמודית הנגלית מעתה בקטעי ג'ירונה, יש לקחת בחשבון האפשרות שלפנינו מהחיבורים האבודים של הרא"ה.
בעזרת השם, נזכה על ידי חקירת כתבי יד גירונה לעוד גילויים משמחים, והחזרת עטרת רבנו הרא"ה לראשו, וגם שאר גדולי התורה, ראשוני חכמי קטלוניה, הן הידועים לנו והן שנשכחו מאתנו. יהי רצון שיחיו שוב דבריהם, בכותלי בית מדרשינו.
.
gmb 0038