ההשערה בדבר האותנטיות של נוסח ספר פרדס רמונים בתרא עפ"י כ"י ולמדונה
1. בתחילת שנת תש"ע התגלה במכון כתבי היד בבית הספרים הלאומי,
כ"י של ספרו של הרמ"ק 'פרדס רמונים' הידוע ככ"י ולמדונה [London Valmadonna Trust 280]. כ"י זה מתוארך לסוף המאה ה – 17 או תחילת המאה ה – 18 לספה"נ. המיוחד בכ"י זה שהוא כולל, בין היתר, בפרק השני של השער הרביעי וכן בפרק השלישי של חמישי – תורת צמצום שכמוה לא נודעה בכתבים אחרים של הרמ"ק. תורה זו תכונה להלן תצ"ב (ר"ת: תורת צמצום ב').
2. תורה זו שונה לכאורה ממה שמקובל לתפוס כתורתו הסטנדרטית של הרמ"ק (להלן – תצ"א, ר"ת תורת צמצום א'), בעיקר בפרט יסודי מכריע אחד, והוא - שהצמצום בהויה האלוהית (- להבדיל מההויה הנאצלת המציאותית, שאליה רק חודרת ההויה האלוהית וממלאה אותה) מתרחש בדרך של פינוי מקום בתוך ההוויה האלוהית.
3. ענין בעל חשיבות מכרעת בהקשר לערכו של כ"י ולמדונה והחידוש הכלול בו, הוא העובדה
שקימת התאמה גבוהה ביותר בין הטקסט של כ"י ולמדונה לבין הטקסט המופיע בספר שפע טל; התאמה זו היא כה גבוהה, עד שניתן להניח בוודאות, שאם מחבר ספר שפע טל, הרב שבתי הורוויץ (להלן – הרב ש"ה) העתיק מכ"י, הרי שהוא העתיק מכ"י שמאחד מעותקיו או העתקותיו (להלן – כ"י 2) - הועתק גם כ"י ולמדונה.
4. הרב ש"ה מודיע במקומות הרבה בספר, ובלשונות מגוונות - כי הוא מביא בספרו את תורת הרמ"ק, בתוספות של באור ושינויים קטנים של עריכה ומילות קישור. כך, אם עדותו זו מקובלת, חזקה שהרב ש"ה שאב את תצ"ב מכ"י שהוחזק בעיניו בוודאות ככ"י משל תורת הרמ"ק. מאחר שספרי רמ"ק עיקריים המאוחרים לספר פרדס רמונים (אילימה רבתי וספרי האור יקר) לא נודעו לרב ש"ה, ותורת הרמ"ק נודעה לו רק מספר פרדס רימונים, חזקה שהרב ש"ה סבר שהוא החזיק בידיו כ"י של הספר פרדס רימונים, העתקה מכ"י אחר, מעשה ידיו של הרמ"ק (להלן – כ"י מקורי).
5. יתרה מזו, בהמשך להנחה לעיל, ניתן להניח שלפני הרב ש"ה היה אכן מונח כ"י ובו נוסח של ספר פרדס רמונים בתרא, הכולל לא רק את התוספת שבפרקי תצ"ב, אלא גם תוספות רבות נוספות, מהן הכוללות חידושים ייחודיים. תשומת הלב מופנית למשל למובאה מספר שפע טל, שער ו' פרק ו', ד"ה "הנה נביא לך משל נאה הביאו מורי ורבי בוצינא קדישא". בקטע זה מצטט הרב ש"ה משל של "כבוד מרנא ורבנא ר' משה קרדיוורו ע"ה בספר הקדוש פרדס רימונים". משל זה אינו מופיע בספר פרדס רמונים הנדפס, אלא רק בנוסח פרדס רמונים כ"י ולמדונה. נמצא, שהרב ש"ה מעיד בפירוש על המצאותו של "הספר הקדוש פרדס רימונים", הוא כ"י 2 המשוער, שממנו הוא מצטט. מכאן, שהרב ש"ה אכן העתיק וציטט בספר שפע טל מכ"י 2 - ובכלל זה את תוספת החומר הגדולה הדנה בתצ"ב; ושהרב ש"ה זיהה את כ"י 2 זה כספר פרדס רימונים ממש.
6. לפי זה, ברור שכ"י ולמדונה, הוא העתק מאוחר שנעשה מכ"י 2. כתב יד 2 זה, נעשה בודאי לאחר שנת מותו של מהר"י קארו [של"ה], שהרי מהר"י קארו מוזכר במקומות אחדים בכ"י 2 (כפי שהועתק בספר שפע טל), בליווי הכינוי 'ז"ל' או 'זכרונו לברכה' (דבר שכשלעצמו מתורץ בנוהג רווח ע"י מעתיקים מאוחרים בני הזמן ההוא). עם זאת, מעדותו של הרב ש"ה, ולאור העובדה שהוא לא הכיר את שאר ספריו של הרמ"ק - ברור כי הוא שאב אך ורק מכ"י 2, והוא סבר כי כ"י שהוחזק בידו הוא ספר פרדס רמונים שנכתב במקורו ע"י הרמ"ק עוד בחייו ובחיי מהר"י קארו.
7.
כאן המקום לציין כי בהנחה שכ"י המקורי אכן נכתב ע"י הרמ"ק - יש לומר שהוא נכתב - בדרך של הוספת הערות על כ"י כלשהו של מהדורה קמא של ספר פרדס רימונים וכן בהכנסה מיכנית של דפים חדשים משלימים - באותה שנה עצמה בה נפטר, היא שנת ש"ל. – שאם כתיבת כ"י קדמה לאותה שנה, יש להניח כי היה נוסחו מתפרסם יותר בעולם עוד בימי חיי חיותו של הרמ"ק. מסתבר גם שהיו נעשים ממנו כ"י רבים נוספים, כפי שנעשה לנוסח הסטנדרטי של ספר פרדס רמונים (הנוסח הסטנדרטי של הספר פרדס רימונים נכתב ע"י הרמ"ק כ"ב שנים לפני פטירתו, בהיותו בן כ"ו שנים, והוא זכה לתפוצה בכ"י שונים שנעשו בשנים הסמוכות לאחר חיבור הספר, לפחות עד שנדפס לראשונה בשנת שמ"ד); ועוד זאת - מן הסתם היתה תצ"ב חודרת לכתבים מאוחרים יותר של הרמ"ק. בכלל, אנו סבורים שיש לקשור את כתיבת התוספות שבמהדורה בתרא של ספר פרדס רימונים לפגישתו של הרמ"ק עם האר"י, אשר אירעה בחודש אייר ש"ל, שרק לאחריה מופיעה תורת הצמצום הראשונה של האר"י. כך, בהנחה שכ"י המקורי נכתב ע"י הרמ"ק עצמו, או לפחות ע"י תלמידו ששמע וכתב מפיו את התוספות שנוספו על מהדורה קמא של ספר פרדס רימונים, אנו תוחמים את זמן כתיבתו של כ"י המקורי לשנת ש"ל – ויתכן אפילו לקיץ שנת ש"ל. יחד עם זאת, יש לומר כי יתכן שיסודותיה של תצ"ב היו נודעים אצל הרמ"ק אפילו בשלב מוקדם קצת יותר בחייו, לפחות מהתקופה בה היה המהרח"ו תלמידו. עדות מסוימת לכך ניתן למצוא בפירושו של מהרח"ו לספר הזוהר (הנדפס בספר אור החמה של ר' אברהם אזולאי) דף כח' ט"א, בו כתב אודות רעיון הצמצום אצל הרמ"ק כבר אז, כדלקמן: "טף לסיטרא דא וגו', נראה לי שכאן ביאר התחלת צמצום האור בתחילת הבריאה". כאמור, פירוש זה נכתב ע"י מהרח"ו עוד בזמן שהיה תלמידו של הרמ"ק, לפני שנת חייו האחרונה של הרמ"ק, והוא מעיד לכאורה על כך שרעיון הצמצום באור הא"ס כיסוד תהליך המצאת העולמות - הבשיל אצל הרמ"ק כבר אז.
8.
הספר שפע טל הובא לדפוס בשנת שע"ב, כלומר מ"ב שנים בלבד לאחר פטירתו של הרמ"ק, בהיות המחבר הרב ש"ה עצמו בן מ"ז שנים. יש להניח כי כתיבתו של הספר החלה כאשר היה המחבר צעיר יותר, עוד שנים לא מעטות לפני כן, ויתכן מאוד כי המחבר עצמו עיין בכ"י 2 של הספר פרדס רימונים, אשר שימש יסוד ללימוד ולכתיבה - אפילו עוד לפני כן. מכאן, שיש להניח כי כ"י שממנו ציטט ושאב המחבר היה בנמצא בידי הרב ש"ה פרק שנים לא ארוך לאחר שנת מותו של הרמ"ק – יתכן אפילו סביב שנת ש"נ, בהיות הרב ש"ה מספיק בוגר כדי לעיין בחומר קבלי ולהתחיל לחבר חיבור קבלי.
בנוסף, לדעתנו בלתי סביר להניח כי נעשה כ"י מזויף בטווח י"ד השנים שמפטירת הרמ"ק בשנת ש"ל עד לפרסום ספר הפרדס רמונים הסטנדרטי בדפוס בשנת שמ"ד. אילו טרח מאן דהו לבצע מעשה זיוף כזה לאחר פטירתו של הרמ"ק - מן הסתם היה דואג לפרסם את 'תגליתו' אודות כ"י הייחודי שבידו, ברבים - כבר בסמוך למועד הזיוף. לא שמענו על ארוע כזה, ומה שקרה ככל הנראה היה תהליך התגלגלות שקט של כ"י 2 לידי הרב ש"ה ואולי גם לחכמים נוספים, עד שצוטט לראשונה בספר שפע טל, בדפוס, מ"ב שנים לאחר פטירתו של הרמ"ק. לחילופין, לאור המציאות שנוצרה בארץ ישראל, שבה תורתו של האריז"ל דחקה את תורת הרמ"ק באופן מידי לאחר פטירת רמ"ק, סביר להניח שהלומדים בא"י לא התענינו עוד בתורת הרמ"ק
ומכל מקום לא טרחו עליה בפן העיוני שלה (למעט לצורך ספרי מוסר [כגון 'ראשית חכמה' של די וידאש, או ספרי פירושים כגון ספרי אברהם גלנטי]. בתנאים כאלה, קשה להניח שמאן דהו בא"י ראה צורך או ענין לזייף את ספר פרדס רמונים, ובפרט להכניס באופן מלאכותי לתוך תורת הרמ"ק תצ"ב – בפרט תצ"ב שאינה זהה בכל פרטיה לאף תורה אריזלי"ת ידועה באותה עת. הסבירות שמאן דהו באירופה ביקש לזייף תצ"ב לתוך תורת רמ"ק – גם היא נמוכה, שכן לא היה זה ממנהגם של בני אירופה להוסיף משלהם על תורתם של אשלי רברבי ולהציג תוספות אלה כאותנטיים, באופן מכוון ומודע, מאחר שהם לא ראו עצמם כאפוטרופסים על יצירתם של גדולי המקובלים מא"י. נוהג זה היה קיים, במידה שהיה קיים, בא"י או ע"י יוצאי א"י.
10. לדעתנו יש לקבל את ההשערה בדבר חיבורה של מהדורה בתרא של ספר פרדס רימונים בידי הרמ"ק, בשנת חייו האחרונה של הרמ"ק, כעובדה אפשרית וסבירה. סביר להניח, בהתחשב בקוויה ופרטיה הייחודיים של תצ"ב, שהיא נוצרה באופן עצמאי ע"י הרמ"ק על גבי יסודות תצ"א, תוך התפתחות רעיונית אישית של הרמ"ק במשך כ"ב השנים שחלפו מאז כתיבת נוסחו הראשון הסטנדרטי של ספר פרדס רמונים - שנים בהן שקד הרמ"ק על כתיבת חלקי ה'אור יקר'. נראה שיסודותיה של תצ"ב היו ידועות לרמ"ק כבר שנים אחדות לפני פטירתו. נראה שהמפגש קצר הימים בין הרמ"ק לבין האריז"ל בצפת, בחודש או סיון שנת ש"ל - היה קטליזטור לניסוחה הארגומנטלי המסודר של תורת הצמצום של הרמ"ק בשבועות הסמוכים שלאחר מכן, סמוך לפני פטירתו הפתאומית של הרמ"ק לאחר מחלה קצרה, בכ"ג תמוז שנת ש"ל. – באותו מפגש קצר הימים שבין שני האישים גם נוצקו יסודות אחדים לבניית תורת הצמצום הראשונה של האריז"ל כפי שבאה לידי ביטוי, מאוחר יותר, בכתבי מהר"י טבול ובדרושים ומאמרים אחרים מאותו שלב התפתחות בהגותו של האריז"ל. לפי זה נראה, כי במפגש קצר הימים בין שני האישים, הרעיונות של תורת הצמצום נבנו דוקא ע"י הרמ"ק, והאריז"ל רק קיבל ממנו, ורק לאחר זמן בנה תורת צמצום (בדרך של 'פינוי מקום') ראשונה משלו.
ההשערה הוצגה, על שלל ראיותיה, במסמך בן 17 עמודים, בפני פרופ' ברכה זק. עד כמה שאנו מכירים את דעתה של פרופ' זק, יסוד השקפתה בשתי הנחות - ההנחה שכ"י ולמדונה הוא שנערך מתוך ספר שפע טל, וההנחה כי ספר שפע טל כולל חידושים עצמאיים רבים משל הרב שבתאי שעפטל הורוויץ עצמו. לדעתנו, שתי הנחות אלה משוללות יסוד, ובידינו ראיות חזקות השוללות אותן.
נשמח מאוד אם היא תציג את עמדתה בבלוג, במאמר משלה. אנו סבורים כי בידינו תשובות הולמות לכל טענה שתועלה נגד סבירות ההשערה, ונשמח להשיב בהתאם.
אורי איינהורן א"י סימון
gnb 021
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה