12/13/2024

Eli Genauer: Chulin 95b – Rashi on “אתלת קרנתא”- The Missing Triangle

 

                                 

                                                               

כי הא דרבה ב"ר הונא מחתך ליה אתלת קרנתא

The statement that Raba Bar Rav Huna cut meat in a triangular shape occurs three times in the Talmud. 1. Beitzah 28a, 2. Bava Metziah 23b, and 3. Chulin 95b.

In all three cases Rashi explains this in a similar manner, that he cut the meat into three cornered pieces. (אתלתא קרנתא).  In Beitzah, Rashi uses the language היה רגיל לעשות כל חתיכה בעלת שלש קרנות. In Bava Metziah Rashi writes that it means עושה החתיכה בת ג' קרנות. And in Chulin, Rashi writes לכל חתיכה ג' קרנות

In the Vilna Shas on Beitzah 28a, Rashi helps explain the words” אתלתא קרנתא” by using the word “כזה” and includes a picture of a triangle.




Rashi is presented in a similar manner in Bava Metziah 23b




Curiously, however, on Chulin 95b there is no “כזה” and no picture of a triangle




There is good manuscript evidence that on Beitzah 28a, Rashi included the word כזה and a picture of a triangle

The Palatina Library, Parma, Cod. Parm. 2903 – 13th-14th century

https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000836760205171&SearchTxt=%20Parm.%202903



There is also good manuscript evidence that on Bava Metziah 23b, Rashi included the word כזה and a picture of a triangle

Vatican Library, Ms. ebr. 131 – 14th century.  

https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.131



 

It turns out that there is compelling manuscript evidence that Rashi included the word “כזה” and a picture of a triangle on Chulin 95 b.

To review, in Chulin 95 the Gemara states that Rav would eat meat which was recognizable by a distinguishing mark on it, in the manner of Rabah bar Rav Huna who would cut the meat into a triangular shape (אתלת קרנתא)

אלא רב היכי אכל בשר? ….אי נמי בסימנא כי הא דרבה ב"ר הונא מחתך ליה אתלת קרנתא

Rashi explains that he cut each piece into a triangular shape as a distinguishing mark so that members of his household would not steal from it.

אתלת קרנתא - לכל חתיכה ג' קרנות ומשום סימן שלא יגנבו ממנה אנשי ביתו:

As mentioned, the way it is presented in the Vilna Shas is without the word “כזהand without a picture

Vilna 1882



A look at manuscripts indicates that the original Rashi did have כזה and did have a picture of a triangle

This manuscript includes the word כזה and it has a triangle

https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001861250205171/NLI

Vatican Library Ms. ebr. 139 – dated 1411

https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.139

 



 

This manuscript is even more clear as to Rashi’s intent

The Palatina Library Parma Italy Cod. Parm. 2589 – 14th century

https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990000951770205171/NLI#$FL17257673



This is manuscript is also clear

The Palatina Library Parma Italy Cod. Parm. 2756- 14th century

https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990000836780205171/NLI#$FL20876810



This manuscript has a more complex picture

University Library Johann Christian Senckenberg Frankfurt am Main Ms. Oct. 159 – 13th-14th century  (Note: This is the Merzbach manuscript referenced below in Dikdukei Sofrim)

https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001381060205171/NLI#$FL64910830



This manuscript has כזה without the picture, but it clearly indicates that there was one.

Trinity College Library Cambridge England Ms. F 12 17 – 15th century

https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001811970205171/NLI#$FL59969301




 


 

 

 

 

Dikdukei Sofrim on Chulin (פרעמישלא 1897) notes the presence of a drawing in Rashi in a manuscript


 



The first printed edition of Hullin, that of Soncino 1489, does not have “כזה” or the triangle – Either it was copied from a manuscript which did not have it, or the printers decided not to include it. (see comment of Dr Aharon Ahrend below)



The Bomberg Venice edition of 1521 was patterned after Soncino.[i] Therefore, it was not included in this edition and from then on, it was not included in Rashi.




Dr. Aharon Ahrend sent me this comment on the diversity of the manuscripts which were accessed to indicate the presence of a triangle in the “original Rashi”.[ii] He also commented on why possibly the Soncino imprint did not include the picture.

לגבי שאלתך, ההיגיון אומר שאם רש"י נקט ציורים בב"מ וביצה אזי גם בחולין היה ראוי שינקוט, אף כי זה לא מחייב, שכן לפעמים רש"י נוהג כך ולפעמים כך. אבל כשיש חמישה עדים זה הרבה, ושים לב שהעדים לא נכתבו באותה אות אלא הם מאזורים שונים, וגם יש הבדלים ביניהם באשר למילה 'כזה' ובאשר לציור עצמו, מה שמעיד על כך שאינם מאותו מוצא. העובדה שהם כותבים 'כזה' מחזקת את ההשערה שרש"י צייר זאת

הדפוס פעמים רבות השמיט ציורים, כי בדפוס זה מצריך עבודה של שמירת רווח עבור הציור ואח"כ הכנת הציור וקביעתו במקום

Modern editions of the Talmud keep the צורת הדף of the Vilna Shas, but they often have a section in which they note variant Girsaot. I would suggest that such a section include the fact that multiple “כתבי יד” of Masechet Chulin 95b include the word “כזה” in Rashi, and have a picture of a triangle.

 

 

 gmb 090



[i] Printing the Talmud: From Bomberg to Schottenstein. Mintz and Goldstein, Editors, New York, 2005, article by Marvin Heller, page 74.

 

[ii] Dr Ahrend has authored four critical studies of Rashi on various Masechtot

פירוש רש"י למסכת מגילה: מבוא ומהדורה, 368 עמ', הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשס"ח

פירוש רש"י למסכת ראש השנה: מבוא ומהדורה, 370 עמ', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד

פירוש רש"י למסכת סוכה: מבוא ומהדורה, 686 עמ', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשפ"א

פירוש רש"י למסכת ביצה: מבוא ומהדורה, 648 עמ', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשפ"ד

 

2/12/2024

השלמת תשובות ר' האי גאון מגליון הרי"ף Two Responsa of R. Hai Gaon in Alfasi Marginalia

 


זכינו להשלים שתי תשובות ר' האי גאון, ועוד מקורות, שנרשמו בגליון של כתב יד רי"ף.



רי"ף כ"י פירוקוביץ' RNL Evr. I 295.1  כ"י קלף בכתיבה ספרדית מרובעת. שרדו מכה"י 58 דפים ממקומות שונים במסכתות ברכות ושבת. מקורו מהגניזה הקהירית, שכן שרד ממנו חלק מדף נוסף, שבת פרקים כא-כב המורכב מקטעים קמברידג'T-S AS 95.250+244 .

 נוספו לו הגהות רבות בגליונות כתב היד,  רובן השלמות מילים או משפטים שהושמטו מנוסח הרי"ף. אך בלפחות שלשה מקומות נמצאות גליונות מורחבות בכתיבה מרובעת נאה, אך קטנה.  המצאותם בקצה הדף לא הטיב עמם במשך שנות בילוי כתב היד. הגהות אלו הן תוספות מספרות הגאונים והר"ח.

אוסף פירקוביץ' שבסט. פטרבורג רוסיה, צולם במיומנות על ידי צלם הספרייה הלאומית הישראלית ישראל וייזר ז"ל, תוך רגישות לחשיבות גילוי כל מילה. כך זכה לאפשר לנו לדובב שפתי חכמים גם בכתבי יד פגומים וקשיי קריאה. כעת דרוש צילום מחדש של גליונות אלה בטכנולוגיה שהתפתח מאז, כדי לגלות כל מילה של אוצר זה.

 

דף 2ב בגליון רי"ף פרק א'[1]  ליד המשנה (א:ד) בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה.

יש קרע ברוחב של כארבע מילים באמצע כל שורה.

בעל ההגהה  מעתיק מהירושלמי בלשון "כתב[2] בתלמוד ארץ ישראל". המאמר מהירושלמי (ברכות א:ה) מוזכר בסדור ר' עמרם גאון[3] (וכן במאמר הבא, 4ב, ירושלמי המובא שם). השלמנו על פי המאמר בסדרע"ג. בסופו שריד ממאמר אחר שהביא מהירושלמי כאן, כמובא בפירוש ר' נסים גאון, ומוכר הטיב לראשונים.

 

בשחר מברך וכו' כתב בתלמוד ארץ ישראל למ..     לאחריה בשחר ובערבית ש[תים לפניה] ושתים לאחריה ר' סימון בשם ר' ש[מואל בר נחמן על שם והגית בו יומם ולילה[4] ותהי' הגיית] היום והלילה ש[וין][5] ר' אבינא בשם ר' יהושע בן לוי על ש[ם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך[6]. ר' נחמן בשם ר' מונא] כל ה[מקיים שבע ביום] הללתיך כאלו מקיים[7] והגי"ת ב"ו יומ"ם [וליל"ה.]

[8]אינו רשאי לחתום כגון ברכת[9] ..... מטבע קצור פותח בב[רוך][10]

 

 

 

דף 4ב בגליון רי"ף פרק ב סמוך למאמר אמ' עולא כל הקורא קרית שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ר׳ חייה בר אבא אמ׳ ר׳ יוחנן כאילו הקריב תודה בלא מנחה זבח בלא נסכים[11].

 

התשובה נעתקה באופן חלקי בפירוש רה"ג לברכות שבתשובות הגאונים החדשות (עמנואל- אופק, תשנ"ה) סי' קנח מכ"י מוסקבה גינצבורג RSL 566 ח"ב סי' עג  דף 196ב. וכן קיצור מהמאמר מופיע בפירוש המיוחס לרה"ג לברכות מבדף גניזה אוקספורד Heb. d.34 דף 69ב[12].  

מפרשי רבנן כינוי הוא זה והכי קאמ' כאילו מעיד שאין התורה אמת שהרי הוא אומ' כי חייב הוא ואינו עושה.

וכן מובא באבודרהם ברכות קריאת שמע בשם "יש מפרשים".

 

 

 אמ' עולא כל הקורא קרית שמע בלא תפילין וכו' אמ' ר' האי גאון זצ"ל מפרשי רבנן כינוי הוא[13] והכי קאמ' כאילו מעיד עדות שקר בעצמו מעיד שאין התורה מן השמים ואינה אמת שהרי אומ' כי החייב הוא ואינו עושה כאילו העיד עדות שקר בעצמו דוקא דכת' והי"ו לאו"ת ע"ל יד"ך ואין על ידו כלום אבל תודה בלא מנחה[14] כלו' עשה חציה והניח חציה שנ' ודבר"ת ב"ם וקשרת"ם לאו"ת קיים ודבר"ת ולא קיים וקשרת"ם.

ארח"ץ בנקיו"ן כפ"י[15] פ"ר חננאל ז"ל[16]  ...[גבה רא] .. וכבבמצות תפילין הקרבתי את מזבחך[17].

מתני'[18] ...     כת' שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה ר' יוסי[19] ... [תיב]ה לתיבה  ו[בי]ן.. ... ל[ש]..ם

 

 

 

דף 18א. גליון ליד  רי"ף פרק ו[20], רב הונא אכל מפת הבאה בכיסנין תריסר ריפתי בני תלתה תלתה לקבא ולא בריך.

בפירושו, רה"ג מגלה מהו מתכון המדויק של פת הבא בכיסנין, וכן מגלה שמה שפוטר אותו מברכת המזון אינו (רק) התוכן, אלא המעמד בו הוא נאכל, כמעדן מיוחד הנאכל אחרי ברכת המזון. ולכן ברכתו הראשונה 'מזונות'. יתכן שפירוש זה השפיע על הרי"ף, שלדבריו הגורם המכריע בין חיוב ופטור הוא הקביעות' וזה לשונו: ומסקאנא היכא דאכיל לה בתורת כיסנין .. והיכא דאכיל לה בתורת קביעותא מברך עלה המוציא ושלש ברכות

המתכון שונה לגמרי ממה שמובא בערוך[21] בשם ר' האיי גאון, שם טעם הפטור מהמוציא\ברה"מ פחות במעמד בו נאכל, אלא בכמות הקטנה ושלא למטרה לשבוע רעבון.  וזה לשונו:  

פיר' רב האיי גאון הם כעכי והיא פת בין מתובלת בין שאינה מתובלת שעושין אותה כעכין יבשין וכוססין אותה בבית המשתה ושלא בבית המשתה ומנהג בני אדם שאוכלין ממנו קמעה. וכש-אכל רב הונא הרבה אמ' רב נחמן 'עדי כפין' זה רעב ולרעבונו אכל לשבוע ממנה ולא בתורת כיסנין וצריך לברך עליה.

המתכון שבפירוש כאן דומה יותר לזה המובא בערוך שם בשם ר' חננאל, תלמידו של רה"ג. אך גם שם הגורם המכריע לפוטרו אינו המעמד כי אם התוכן:

ור' חננא[ל] פירש זו הפת עשויה כמין כיסין מלאין סוכר ושקדים ואגוזים כמין כעכין ולועסין אותו בבתי המשתאות[22].

 ר"ש  אסף, תשובות הגאונים תרפ"ט הקדמה לפרק כח (עמ' 180), הזכיר את כ"י פריקוביץ' שלנו, ושם (עמ' 181) הביא קיצור התשובה מעותק אחר,   אוקספורד Heb. c.27 דף 77א[23]. 

רוב התשובה מופיעה גם בראש הדף של קטע גניזה בודפשט DKG 271 עמ' a. אך גם  שם חסר ההתחלה. השוונו בהערות לשתי המקורות.

 

 

18א

 

פי' רבינו האיי גאון זצ"ל וששאלתם פת הבאה בכיסנין מביאין [24]סלת יפה[25] ונקייה ונותני[ן] בה שמן ודבש ואיגוזים[26] ושמשמים ול[ש][27] בכרכום אופין אותן [28]בתנור ועושין מהן כמה מינין דמות ציפור[29] ודמות אילנות וכמ[ה] מנין ולאחר שגומרין סעודה ומברכין בר[כת] המזון[30] מביאין אותן ומברכין[31] עליהן בו[רא] מיני מזונות.

 

gmb 089

[1] ברי"ף במקביל בדפוס  ה ע"א.

[2] זהו סגנון יחודי להצגת דברי התלמוד, במיוחד בימי הגאונים בו התלמוד 'נאמר' בפה. השוה לו לשון הרי"ף שו"ת רסב: "על פי מה שכתוב בתלמוד ארץ ישראל". וכן במאמר הבא (4ב) ראה לשון שהבאנו מסדור ר' עמרם גאון: "ובגמרא דארץ ישראל כתוב". מצטייר אפשרות שבעוד התלמוד הבבלי נמסר בעל פה, לכל הפחות הרמה המוצהרת, הירושלמי נמסר מהכתב.

[3] כ"י BL 613 דף 22א.

ומיד צריך לעמוד בתפלה כדי שיהא מתפלל מתוך דברי תורה דתנן בשחר מבר[ך] שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה וקא מתני עלה בתלמוד ירושלמי ר' סימון בשם ר' שמואל בר נחמן אומ[ר] על שם והגית בו יומם ולילה ותהי הגיית היום והליל[ה] שוין. רבי יוסי בר אבין בשם ר' יהושע בן לוי אומ[ר] על שם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ר' נחמן בשם ר' מונא אומ[ר] כל המקיים שבע ביום הללתיך כאלו מקיים והגית בו יומם ולילה.

וכן נעתק (כנראה משם) בספר המנהיג, דיני תפילה (כ"י אוקספורד Can. Or. 13 דף 18ב. בכ"י JTS Rab. 527 דף 12ב חסר), נעתיק רק את השונה מסדרע"ג הנ"ל"ותכף לגאל ישראל לעמוד בתפי[לה] מתוך דברי תורה. דתנן בשחר... לאחריה. ירושל' סימון ב"ר שמואל בר נחמני על שם והגית בו יומם ולילה. ר' יוסי בר' בון בשם ר' יהושע בן לוי שנ' שבע ... ר' נחמן בשם ר' מונא כל המקיים...ולילה.". העדר תיבות "אומר" בהמנהיג כבירושלמי כ"י ליידן.

[4] יהושע א:ח.

[5] ותהי' ... שוין- השלמנו ע"פ סדור ר' עמרם גאון (ראה הערה הקודמת), ואינו בהעתקה שבמנהיג (שם). בירושלמי כ"י ליידן: שתהא הגיית היום והלילה שוין.

[6] תהלים קיט:קסד.

[7] מקיים- כב ר' עמרם והמנהיג. ירושלמי כ"י ליידן: קיים.

[8] מפרש את הסיפא של אותה המשנה: לחתום אינו רשאי שלא לחתום ושלא לחתום אינו רשאי לחתום:

[9] אולי צריך להשלים "כגון ברכת [הפירות ומצות]" כבפירוש רש"י כאן.  

[10] מטבע קצור פותח בברוך- ירושלמי כאן (א:ה), כמובא בפירוש ר' נסים גאון: "בגמ׳ דבני מערבא גרסי ר׳ יודן מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם בברוך מטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך". וכן מובא ברשב"א כאן, תוספות רא"ש לקמן פרק ז (מו ע"ב סוף ד"ה ויש מהן חותם), תוספות פסחים קד ע"ב סד"ה חוץ מברכה הסמוכה, ועוד ראשונים. נוסח 'קצור' כבירושלמי כ"י ליידן.

[11] תלמוד בבלי ברכות יד ע"ב, ברי"ף ברכות פרק ב (ח ע"א) .

[12] באוצר הגאונים ברכות הפירושים סוף עמ' 15, תעתיק כאן.

[13] כינוי הוא- בפירוש רה"ג שבדף גניזה אוספורד משובש: כינו הא זה.

[14] נוסח התלמוד בכתבי היד ובדפוסים: הקריב עולה בלא מנחה. וכן נוסח הגאונים- בה"ג (כ"י וטיקן 142 דף 13א); גנזי שכטר ב (תרפ"ט) עמוד 147 (מיוחס לפירקוי בן באבוי) מקמברידג' T-S Misc.36.109 תעתיק כאן. תשובות הגאונים החדשות (עמנואל – אופק, תשנ"ה) סי' קסא מכ"י מוסקבה גינצבורג RSL 566 ח"ב סי' עו דף 197א-ב. תעתיק כאן. וכך ניתן לקרוא בפירוש רה"ג בדף גניזה אוקספורד שם (סוף שורה 10). הנוסח כאן 'תודה' כברי"ף, כאן ובמאמר המקביל ברי"ף הלכות קטנות, סוף תפילין (י ע"א) (בהגהה בתלמוד כ"י פירנצה בשם נ"א). ומהרי"ף לתלמידיו- האשכול, ומפרשיו, ר' יונה, נמוקי יוסף להלכות קטנות שם, וספר הנר לר"ז אגמעתי לברכות. וכן באבודרהם תחילת דיני קריאת שמע (כ"י אוקספורד 905 דף 61א). מה שמפרש כאן "עשה חציה והניח חציה" יותר שייך בתודה בה בלחמים הם חלק מהקרבן, מה שאין כן בעולה, הדומה ל"זבח בלא נסכים" .

[15] בהמשך שם בתלמוד (טו ע"א) וברי"ף בסמוך: וכל הנוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קרית שמע ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא׳ ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך יי׳ (תהלים כו:ו).

[16] אין בידינו פירוש ר"ח למסכת ברכות, פרט לכמה קטעי גניזה החשודים לו ומה שנלקט באוצר הגאונים בשמו בראשונים. מאמר זה טרם נמצא.

[17] את מזבחך- כלשון תהלים שם: ואסבבה את מזבחך ה'.

[18] מפרש את המשנה הסמוכה ברי"ף שם: קרא ולא דקדק באותותיה ר׳ יוסי אומר יצא ר׳ יהודה אומר לא יצא.

[19] השוה סדור ר' עמרם גאון  כ"י BL 613 דף 19א)  בשם ירושלמי (פסחים ד:ט, וכבתוספתא שם ג:יט):" ובגמרא דארץ ישראל כתוב בפרוש שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה ר' יוסי ור' זעירא ורבי אילא, שלא היו מפסיקין בין שמע לברוך, מכל מקום קא שמעי[נן] לאפסוקי בין תיבה לתיבה ובין אחד לברוך".  רש"י מנחות  עא ע"א -וכורכין את שמע - מפרש בפסחים במקום שנהגו שהיו אומרים שמע ישראל ולא היו מפסיקין ליתן ריוח בין תיבה לתיבה.

[20] כט ע"א, מתלמוד בבלי מא ע"ב.

[21] ערך כסן א. כ"י לונדון BL Add. 26881 דף 186א.

[22] על היחס למשתאות בשני הפירושים שבערוך, נראה שמופשע מהגמרא בכתובות יז: 'אמרלתא לית לה כיסנין' כמובא בערוך שם בהמשך (כסן ב').

[23] תעתיק כאן.

[24] כאן מתחיל קטע אוקספורד (א).

[25] א משובש: ופת.

[26] כתיב מלא גם ב-א. י' צרה. כפי שנמצא בתוספתא וספרות בבל העתיקה, כגון הלכות פסוקות כ"י ששון.

[27] א" ולשין אותן.

[28] כאן מתחיל דף גניזה בודפשט DKG 271 (ב).

[29] א,ב: ציפרים.

[30] ב: מזון.

[31] א,ב: עים כיסנין ומברך