‏הצגת רשומות עם תוויות rambam. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות rambam. הצג את כל הרשומות

10/14/2015

Eli Genauer: A Vineyard That Has a Tail






The Mishnah on Sotah 43a discusses the laws of those who do not have to go to war. This includes a man who has just planted a vineyard. The Mishnah clarifies this to mean not only one who has planted a vineyard, but anyone who has planted any five fruit trees , even of separate varieties.

ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו׳ אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמישה אילני מאכל, ואפילו מחמשת (ה)מינין

Rashi  limits this to a situation where the fruit  trees are planted in a certain configuration, in a way that it could be considered in the category of a “Kerem” .
אילני מאכל׃ דבהכי הוי כרם, שתיים כנגד שתיים, ואחת יוצא זנב
Five Fruit Trees: For in this way, it is a “vineyard”, two opposite two, and one protruding out as a tail.
Rashi’s comments are a quote from a Mishnah in Kil'ayim 4:6 which defines one type of  Kerem as it relates to the laws of Kil'ayim
הנוטע שתיים כנגד שתיים, ואחת יוצא זנב--הרי זה כרם

Rashi then adds the word “כזה” and gives us this very helpful diagram, the only one included in the entire Bomberg first and second editions.



As you can see,” two opposite two” means two sets of trees facing each other, and the tail which is protruding, is between the two sets at a distance. This diagram is extremely helpful in understanding the words of Rashi. The lines “connecting” the five ‘trees” were most likely added due to the printing techniques of the day. Whether this diagram was included by Rashi himself we will never know, as we have no autograph copies of Rashi’s commentary on the Talmud. In this case, we do not even have a later manuscript of Rashi’s commentary on Sotah 43A.
As I mentioned, Rashi’s comment here is based on a Mishnah in Kil'ayim 4:6. The Meforshim there differ as to what constitutes the configuration of “two opposite two with a tail protruding”. Some of them used words alone to illustrate their opinions, and some used diagrams alone to do the same.

The two main alternatives are drawn as such:

This is the opinion of Rav Ovadiah MiBartenura and Rash (Rav Shimshon of Sens) based on their commentary to Kil'ayim 4:6.


This is the figure in Rambam on Mishnah Kilayim 4:6, the Taz in Yoreh Deah 296:37, and  the opinion of Rashi based on the diagram included in Sotah 43a.






It is relatively easy to understand the Shita of the R. Bertinoro and Rash as proven by the fact that neither of their commentaries contains a diagram on this Mishnah.
Here is what the R. Bertinoro writes




Here is what the Rash writes:

אחת יוצא זנב׃ כגון ג׳ גפנים בשורה אחת, ושתים בּשורה שנייה כנגד שתים הסמוכות מן השלש

They both understand שנים כנגד שנים ואחד יוצא זנב as three vines lined up from top to bottom, two vines lined up in another row facing the top two trees, with the third vine having nothing facing it. 

It is the alternative of the Rambam and Taz (and Rashi in Sotah ) that is hard to understand without a diagram. As a matter of fact, neither of these commentators uses words at all. We only have the comment of כזה or כצורה זו followed by a diagram. Thus you can see how crucial the diagram is in understanding what they hold. 



In this case, we can be certain that what is represented as the opinion of the Rambam in contemporary editions of the Mishnah is in fact what he held. That is because we have available an autograph manuscript of the Rambam on this Mishnah  (Oxford Bodliean Hunt. 117) and it does look a bit like an animal with a tail. ( top diagram)


The manuscript below, Oxford Bodl. Poc. 238, written in 1223, is almost as important as the Autograph Ktav Yad. It was written by Shlomo Halevi, son of Shmuel Hadayan ben Saadyah, and was most likely copied from the original. If you look carefully at this diagram, you will see it differs a bit from that of the Rambam in that the “tail” is higher up and closer in to the “body” of the Kerem. It seems that Shlomo HaLevi tried to make “the vineyard with a tail” look even more like an animal with a tail.





                       

It is possible that when copying over diagrams, the scribes may have used more of their own skill set in trying to depict how something looked, as opposed to when they were just copying over words which they copied exactly as they were written.

These diagrams have important Halachic implications. The first case of the Mishnah is considered a Kerem vis a vis Kilayim. That means in that configuration one cannot plant another species within four Amos of any of the vines. If it's not a Kerem, you can plant another species starting from six Tefachim away. The Meforshim explain that Rashi, the Rambam and Taz would consider the Rav's first case to be not a Kerem and therefore allow planting another species as close as six Tefachim from a vine. According to the R. Bertinoro, the Beit Din would be obligated to uproot such a plant. It works the same in the other way where the Rambam would require uprooting a plant in the second case of the Mishnah according to the R. Bertinoro's interpretation.

10.12.15 Rabbi Genauer has recently published an additional article on this subject, on the Seforim blog, here



2/22/2012

דן גרינברג- פראיץ’ אלסתינייה: ספר מצוות תימני שגילינו זה עתה


הרמב"ם בספר המצוות שלו, במעבר בין מצוות עשה למצוות לא תעשה, מעיר שחיוב המצוות הוא אינו על כל אדם בכל עת, וייתכן ואדם יעבור את חייו ללא חיוב במספר רב של מצוות. בהמשך הוא קובע שיש רק ששים מצוות עשה שהם חובה על כל גבר בכל עת, אותן הוא מכנה המצוות ההכרחיות, והוא מפרט מה הן המצוות האלו על פי המספור שהוא קבע בספר המצוות שלו. כחלק מהפירוט הוא מציין גם באלו מצוות הנשים חייבות ובאלו הן פטורות, ומסכם שהנשים חייבות בארבעים ושש מצוות מתוך הששים שהגברים חייבים בהן.



ברשימה להלן אתאר בראשי פרקים קטע מתחילת חבור העוסק בששים המצוות האלו, ההכרחיות על כל גבר בכל עת.

הקטע הנזכר הוא שבעה דפים השייכים לספריה הלאומית שנמסר לי באדיבותו של ד"ר עזרא שבט. הוא נמצא בין הדפים של כתב יד אחר- ספ"ל NLI 4o 1319 ועבר שיקום במעבדה של הספרייה הלאומית.

תיאור כתב היד: שבעה דפים הכתובים בכתיבה תימנית בינונית, 31-33 שורות בעמוד. הקטעים בעברית מנוקדים בניקוד חלקי, בבלי או טברני. לא כל הדפים רצופים. כנראה שהדף השביעי העוסק בדיני שחיטה וטריפות אינו שייך לחיבור הנ"ל והוא מתוך חיבור אחר.

בדף הראשון נמצאת טבלה הממספרת את ששים המצוות לפי שלוש שיטות; בטור הימני מספור המצוות על פי סדר הופעתם בתורה. בטור האמצעי מספור המצוות על פי מספורם בספר המצוות של הרמב"ם. בטור השמאלי מספורם מא' עד ס' לפי סדר רציף שקבע המחבר. בנוסף יש טור רביעי ובו תיאור קצר של כל מצווה בעברית גם הוא מסודר על פי סידור המחבר, כפי שמצוין בגוף החיבור בראש טור זה. לסיכום פסקה זו: המצוות מסודרות מא' עד ס' בסדר שהמחבר קבע, ומול כל מצווה מצוין מה המספר שלה בספר המצוות של הרמב"ם ועל פי סדר התורה. לדוגמא: מצוות עשיית מעקה היא מצווה ט"ו על פי סדר המחבר, מצווה קפ"ד בספר המצוות של הרמב"ם ומצווה רכ"ב על פי סדר התורה.

בקטע שלפנינו שרדו סוף המצווה השנייה שהיא מצוות ייחוד ה', כל המצווה השלישית שהיא מצוות אהבת ה', כל המצווה הרביעית שהיא מצוות יראת ה', חלק מהמצווה החמישית שהיא מצוות קריאת שמע, ובערך חצי מהמצווה השישית שהיא מצוות התפילה.

את המצווה השישית שהיא מצוות התפילה מחלק המחבר לשבעה פרקים.

אופי החיבור: חיבור זה מתאר בצורה מפורטת מאוד, הלכתית והגותית, כל מצווה ומצווה מתוך ששים המצוות בהן עוסק חיבור זה. הרמב"ם כתב את ספר המצוות כתכנית עבודה לחיבורו הגדול 'משנה תורה', ולכן תיאורי המצווה בספר המצוות הם בד"כ קצרים מאוד ולא נכנסים לפירוט החיובים שבכל מצווה ומצווה, מכיוון שפירוט זה נמצא במשנה תורה. חיבור זה בעצם בא לשלב בין ספר המצוות של הרמב"ם לבין משנה תורה של הרמב"ם, אולם הוא אינו מסתפק בכך.

כתיבת ספרי מצוות, התלויים באופנים שונים בספר המצוות של הרמב"ם, הייתה ז'אנר מקובל בדור או דורות שאחרי הרמב"ם, ואנו מוצאים שרידים שלהם בגניזה הקהירית. חיבורים אלו סידרו מצד אחד את המצוות על פי סדר שונה מהרמב"ם; סדרם בתורה, סדרם במשנה תורה לרמב"ם, סדר אישי של המחבר, ומצד שני יצרו מעין הרכבה בין ספר המצוות התמציתי לבין משנה תורה המרחיב.

חיבור זה משתייך מצד אחד לז'אנר הנזכר לעיל אך מצד שני תלותו במשנה תורה פחותה והוא משתמש גם במקורות נוספים.

מקורות החיבור: המקור היחיד המוזכר בשמו הוא הרמב"ם אותו הוא מכנה 'רבנו ז"ל' או 'רבנו משה ז"ל כדרך תלמידי הרמב"ם. חיבורי הרמב"ם בהם הוא משתמש הם 'ספר המצוות' 'משנה תורה' ומורה נבוכים. בנוסף משתמש המחבר במקורות חז"ל. מקור מפתיע למדי בו עושה המחבר שימוש הוא סידור רס"ג. בתכלאל התימני יש שני ציטוטים מסידור רס"ג. האחד, בו מפורש המקור, עוסק באופן החזקת הלולב, והשני, בו לא מפורש המקור, עוסק בתנוחת הגוף באמירת התחנון. בקטע זה שלפנינו יש ציטוטים רבים בשפת המקור מסידור רס"ג, שמקורם בתימן מקום שעד עתה סיפק לנו ציטוטים מעטים מאוד מסידור רס"ג. החשיבות בעובדה זו נובעת מכך שהמקורות שיש לנו המצטטים את סידור רס"ג בשפת המקור הם מעטים ורובם נמצאים בגניזה הקהירית.

נקודה מעניינת נוספת היא שאין התאמה בין מספור המצוות המוכר לנו מספר המצוות של הרמב"ם לבין המספור שמחבר הקטע טוען שהוא המספור של ספר המצוות לרמב"ם. אי ההתאמה קיימת ביחס למספר מצוות. אציג בטבלה את המצוות בהם יש חוסר התאמה מתוך ארבעים ושלוש המצוות המנויות בטבלה שבקטע.


המצווה           מספרה על פי טענת הקטע         מספרה על פי המוכר לנו

לקרוא קריאת שמע                      ה                            י

להתפלל                                     ו                             ה

לברך כהנים את ישראל                ז                            כ"ו

לחלוק כבוד לזרע אהרון               ח                           ל"ב

לכתוב כל איש ספר תורה לעצמו    ט                           י"ח

לקשור תפילין בראש                    י                           י"ב

לקשור תפילין ביד                     י"א                           י"ג



כפי שניתן לראות אי ההתאמה היא רק מהמצווה החמישית עד המצווה האחת עשרה, ונראה שהדבר נובע מטעות של המחבר שבמקום לציין את מספר המצווה בספר המצוות של הרמב"ם חזר על המספור של המצוות שהוא מנה.

המחבר אינו מונה את המצוות, כפי שניתן לראות בבירור מהשוואתו לספר המצוות של הרמב"ם, על פי הסדר של ספר המצוות של הרמב"ם. מנייתו היא גם לא על פי הסדר במשנה תורה לרמב"ם השונה מהסדר בספר המצוות. כנראה שהמחבר מונה את המצוות על פי סדר שהוא קבע בעצמו.

שפת החיבור: החיבור כתוב בעברית ובערבית בצורה מעורבת. הציטוטים הם על פי השפה של המקור אותו הוא מצטט; ציטוט מסידור רס"ג או ממורה נבוכים יהיה בערבית, וציטוט ממשנה תורה יהיה בעברית. הדברים שהמחבר כנראה כתב מעצמו, או שלפחות לא מצאתי את מקורם הם בדרך כלל בערבית.

לסיכום: תיארתי לעיל קטע מתוך ספר מצוות העוסק בששים המצוות המחויבות על כל גבר בכל עת, הכתוב בכתיבה תימנית, שעושה שימוש במקורות חז"ל, בסידור רס"ג ובחיבורי הרמב"ם.

אני מקווה שיהיה המשך לתיאור זה שיעסוק במחקר מעמיק בקטע ולא רק בתיאור חיצוני.




Gmb 030