השלמת תשובות ר' האי גאון מגליון הרי"ף Two Responsa of R. Hai Gaon in Alfasi Marginalia

 

זכינו להשלים שתי תשובות ר' האי גאון, ועוד מקורות, שנרשמו בגליון של כתב יד רי"ף.

רי"ף כ"י פירוקוביץ' RNL Evr. I 295.1  כ"י קלף בכתיבה ספרדית מרובעת. שרדו מכה"י 58 דפים ממקומות שונים במסכתות ברכות ושבת. מקורו מהגניזה הקהירית, שכן שרד ממנו חלק מדף נוסף, שבת פרקים כא-כב המורכב מקטעים קמברידג'T-S AS 95.250+244 .

 נוספו לו הגהות רבות בגליונות כתב היד,  רובן השלמות מילים או משפטים שהושמטו מנוסח הרי"ף. אך בלפחות שלשה מקומות נמצאות גליונות מורחבות בכתיבה מרובעת נאה, אך קטנה.  המצאותם בקצה הדף לא הטיב עמם במשך שנות בילוי כתב היד. הגהות אלו הן תוספות מספרות הגאונים והר"ח.

אוסף פירקוביץ' שבסט. פטרבורג רוסיה, צולם במיומנות על ידי צלם הספרייה הלאומית הישראלית ישראל וייזר ז"ל, תוך רגישות לחשיבות גילוי כל מילה. כך זכה לאפשר לנו לדובב שפתי חכמים גם בכתבי יד פגומים וקשיי קריאה. כעת דרוש צילום מחדש של גליונות אלה בטכנולוגיה שהתפתח מאז, כדי לגלות כל מילה של אוצר זה.

 

דף 2ב בגליון רי"ף פרק א'^[1]  ליד המשנה (א:ד) בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה.

יש קרע ברוחב של כארבע מילים באמצע כל שורה.

בעל ההגהה  מעתיק מהירושלמי בלשון "כתב[2] בתלמוד ארץ ישראל". המאמר מהירושלמי (ברכות א:ה) מוזכר בסדור ר' עמרם גאון[3] (וכן במאמר הבא, 4ב, ירושלמי המובא שם). השלמנו על פי המאמר בסדרע"ג. בסופו שריד ממאמר אחר שהביא מהירושלמי כאן, כמובא בפירוש ר' נסים גאון, ומוכר הטיב לראשונים.

2ב  

בשחר מברך וכו' כתב בתלמוד ארץ ישראל למ..     לאחריה בשחר ובערבית ש[תים לפניה] ושתים לאחריה ר' סימון בשם ר' ש[מואל בר נחמן על שם והגית בו יומם ולילה[4] ותהי' הגיית] היום והלילה ש[וין][5] ר' אבינא בשם ר' יהושע בן לוי על ש[ם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך[6]. ר' נחמן בשם ר' מונא] כל ה[מקיים שבע ביום] הללתיך כאלו מקיים[7] והגי"ת ב"ו יומ"ם [וליל"ה.]

[8]אינו רשאי לחתום כגון ברכת[9] ..... מטבע קצור פותח בב[רוך][10]

 

 

 

דף 4ב בגליון רי"ף פרק ב סמוך למאמר אמ' עולא כל הקורא קרית שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ר׳ חייה בר אבא אמ׳ ר׳ יוחנן כאילו הקריב תודה בלא מנחה זבח בלא נסכים^[11].

 

התשובה נעתקה באופן חלקי בפירוש רה"ג לברכות שבתשובות הגאונים החדשות (עמנואל- אופק, תשנ"ה) סי' קנח מכ"י מוסקבה גינצבורג RSL 566 ח"ב סי' עג  דף 196ב. וכן קיצור מהמאמר מופיע בפירוש המיוחס לרה"ג לברכות מבדף גניזה אוקספורד Heb. d.34 דף 69ב[12].  

מפרשי רבנן כינוי הוא זה והכי קאמ' כאילו מעיד שאין התורה אמת שהרי הוא אומ' כי חייב הוא ואינו עושה.

וכן מובא באבודרהם ברכות קריאת שמע בשם "יש מפרשים".

 

 

4ב

 אמ' עולא כל הקורא קרית שמע בלא תפילין וכו' אמ' ר' האי גאון זצ"ל מפרשי רבנן כינוי הוא[13] והכי קאמ' כאילו מעיד עדות שקר בעצמו מעיד שאין התורה מן השמים ואינה אמת שהרי אומ' כי החייב הוא ואינו עושה כאילו העיד עדות שקר בעצמו דוקא דכת' והי"ו לאו"ת ע"ל יד"ך ואין על ידו כלום אבל תודה בלא מנחה[14] כלו' עשה חציה והניח חציה שנ' ודבר"ת ב"ם וקשרת"ם לאו"ת קיים ודבר"ת ולא קיים וקשרת"ם.

ארח"ץ בנקיו"ן כפ"י[15] פ"ר חננאל ז"ל[16]  ...[גבה רא] .. וכבבמצות תפילין הקרבתי את מזבחך[17].

מתני'[18] ...     כת' שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה ר' יוסי[19] ... [תיב]ה לתיבה  ו[בי]ן.. ... ל[ש]..ם

 

 

 

דף 18א. גליון ליד  רי"ף פרק ו[20], רב הונא אכל מפת הבאה בכיסנין תריסר ריפתי בני תלתה תלתה לקבא ולא בריך.

בפירושו, רה"ג מגלה מהו מתכון המדויק של פת הבא בכיסנין, וכן מגלה שמה שפוטר אותו מברכת המזון אינו (רק) התוכן, אלא המעמד בו הוא נאכל, כמעדן מיוחד הנאכל אחרי ברכת המזון. ולכן ברכתו הראשונה 'מזונות'. יתכן שפירוש זה השפיע על הרי"ף, שלדבריו הגורם המכריע בין חיוב ופטור הוא הקביעות' וזה לשונו: ומסקאנא היכא דאכיל לה בתורת כיסנין .. והיכא דאכיל לה בתורת קביעותא מברך עלה המוציא ושלש ברכות. 

המתכון שונה לגמרי ממה שמובא בערוך[21] בשם ר' האיי גאון, שם טעם הפטור מהמוציא\ברה"מ פחות במעמד בו נאכל, אלא בכמות הקטנה ושלא למטרה לשבוע רעבון.  וזה לשונו:  

פיר' רב האיי גאון הם כעכי והיא פת בין מתובלת בין שאינה מתובלת שעושין אותה כעכין יבשין וכוססין אותה בבית המשתה ושלא בבית המשתה ומנהג בני אדם שאוכלין ממנו קמעה. וכש-אכל רב הונא הרבה אמ' רב נחמן 'עדי כפין' זה רעב ולרעבונו אכל לשבוע ממנה ולא בתורת כיסנין וצריך לברך עליה.

המתכון שבפירוש כאן דומה יותר לזה המובא בערוך שם בשם ר' חננאל, תלמידו של רה"ג. אך גם שם הגורם המכריע לפוטרו אינו המעמד כי אם התוכן:

ור' חננא[ל] פירש זו הפת עשויה כמין כיסין מלאין סוכר ושקדים ואגוזים כמין כעכין ולועסין אותו בבתי המשתאות[22].

 ר"ש  אסף, תשובות הגאונים תרפ"ט הקדמה לפרק כח (עמ' 180), הזכיר את כ"י פריקוביץ' שלנו, ושם (עמ' 181) הביא קיצור התשובה מעותק אחר,   אוקספורד Heb. c.27 דף 77א[23]. 

רוב התשובה מופיעה גם בראש הדף של קטע גניזה בודפשט DKG 271 עמ' a. אך גם  שם חסר ההתחלה. השוונו בהערות לשתי המקורות.

 

 

18א

 

פי' רבינו האיי גאון זצ"ל וששאלתם פת הבאה בכיסנין מביאין [24]סלת יפה[25] ונקייה ונותני[ן] בה שמן ודבש ואיגוזים[26] ושמשמים ול[ש][27] בכרכום אופין אותן [28]בתנור ועושין מהן כמה מינין דמות ציפור[29] ודמות אילנות וכמ[ה] מנין ולאחר שגומרין סעודה ומברכין בר[כת] המזון[30] מביאין אותן ומברכין[31] עליהן בו[רא] מיני מזונות.

 

gmb 089

---

[1] ברי"ף במקביל בדפוס  ה ע"א.

^[2] זהו סגנון יחודי להצגת דברי התלמוד, במיוחד בימי הגאונים בו התלמוד 'נאמר' בפה. השוה לו לשון הרי"ף שו"ת רסב: "על פי מה שכתוב בתלמוד ארץ ישראל". וכן במאמר הבא (4ב) ראה לשון שהבאנו מסדור ר' עמרם גאון: "ובגמרא דארץ ישראל כתוב". מצטייר אפשרות שבעוד התלמוד הבבלי נמסר בעל פה, לכל הפחות הרמה המוצהרת, הירושלמי נמסר מהכתב.

^[3] כ"י BL 613 דף 22א.

ומיד צריך לעמוד בתפלה כדי שיהא מתפלל מתוך דברי תורה דתנן בשחר מבר[ך] שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה וקא מתני עלה בתלמוד ירושלמי ר' סימון בשם ר' שמואל בר נחמן אומ[ר] על שם והגית בו יומם ולילה ותהי הגיית היום והליל[ה] שוין. רבי יוסי בר אבין בשם ר' יהושע בן לוי אומ[ר] על שם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ר' נחמן בשם ר' מונא אומ[ר] כל המקיים שבע ביום הללתיך כאלו מקיים והגית בו יומם ולילה.

וכן נעתק (כנראה משם) בספר המנהיג, דיני תפילה (כ"י אוקספורד Can. Or. 13 דף 18ב. בכ"י JTS Rab. 527 דף 12ב חסר), נעתיק רק את השונה מסדרע"ג הנ"ל: "ותכף לגאל ישראל לעמוד בתפי[לה] מתוך דברי תורה. דתנן בשחר... לאחריה. ירושל' סימון ב"ר שמואל בר נחמני על שם והגית בו יומם ולילה. ר' יוסי בר' בון בשם ר' יהושע בן לוי שנ' שבע ... ר' נחמן בשם ר' מונא כל המקיים...ולילה.". העדר תיבות "אומר" בהמנהיג כבירושלמי כ"י ליידן.

[4] יהושע א:ח.

[5] ותהי' ... שוין- השלמנו ע"פ סדור ר' עמרם גאון (ראה הערה הקודמת), ואינו בהעתקה שבמנהיג (שם). בירושלמי כ"י ליידן: שתהא הגיית היום והלילה שוין.

[6] תהלים קיט:קסד.

[7] מקיים- כב ר' עמרם והמנהיג. ירושלמי כ"י ליידן: קיים.

[8] מפרש את הסיפא של אותה המשנה: לחתום אינו רשאי שלא לחתום ושלא לחתום אינו רשאי לחתום:

[9] אולי צריך להשלים "כגון ברכת [הפירות ומצות]" כבפירוש רש"י כאן.  

[10] מטבע קצור פותח בברוך- ירושלמי כאן (א:ה), כמובא בפירוש ר' נסים גאון: "בגמ׳ דבני מערבא גרסי ר׳ יודן מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם בברוך מטבע ארוך פותח בברוך וחותם בברוך". וכן מובא ברשב"א כאן, תוספות רא"ש לקמן פרק ז (מו ע"ב סוף ד"ה ויש מהן חותם), תוספות פסחים קד ע"ב סד"ה חוץ מברכה הסמוכה, ועוד ראשונים. נוסח 'קצור' כבירושלמי כ"י ליידן.

[11] תלמוד בבלי ברכות יד ע"ב, ברי"ף ברכות פרק ב (ח ע"א) .

[12] באוצר הגאונים ברכות הפירושים סוף עמ' 15, תעתיק כאן.

[13] כינוי הוא- בפירוש רה"ג שבדף גניזה אוספורד משובש: כינו הא זה.

[14] נוסח התלמוד בכתבי היד ובדפוסים: הקריב עולה בלא מנחה. וכן נוסח הגאונים- בה"ג (כ"י וטיקן 142 דף 13א); גנזי שכטר ב (תרפ"ט) עמוד 147 (מיוחס לפירקוי בן באבוי) מקמברידג' T-S Misc.36.109 תעתיק כאן. תשובות הגאונים החדשות (עמנואל – אופק, תשנ"ה) סי' קסא מכ"י מוסקבה גינצבורג RSL 566 ח"ב סי' עו דף 197א-ב. תעתיק כאן. וכך ניתן לקרוא בפירוש רה"ג בדף גניזה אוקספורד שם (סוף שורה 10). הנוסח כאן 'תודה' כברי"ף, כאן ובמאמר המקביל ברי"ף הלכות קטנות, סוף תפילין (י ע"א) (בהגהה בתלמוד כ"י פירנצה בשם נ"א). ומהרי"ף לתלמידיו- האשכול, ומפרשיו, ר' יונה, נמוקי יוסף להלכות קטנות שם, וספר הנר לר"ז אגמעתי לברכות. וכן באבודרהם תחילת דיני קריאת שמע (כ"י אוקספורד 905 דף 61א). מה שמפרש כאן "עשה חציה והניח חציה" יותר שייך בתודה בה בלחמים הם חלק מהקרבן, מה שאין כן בעולה, הדומה ל"זבח בלא נסכים" .

[15] בהמשך שם בתלמוד (טו ע"א) וברי"ף בסמוך: וכל הנוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קרית שמע ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא׳ ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך יי׳ (תהלים כו:ו).

[16] אין בידינו פירוש ר"ח למסכת ברכות, פרט לכמה קטעי גניזה החשודים לו ומה שנלקט באוצר הגאונים בשמו בראשונים. מאמר זה טרם נמצא.

[17] את מזבחך- כלשון תהלים שם: ואסבבה את מזבחך ה'.

[18] מפרש את המשנה הסמוכה ברי"ף שם: קרא ולא דקדק באותותיה ר׳ יוסי אומר יצא ר׳ יהודה אומר לא יצא.

[19] השוה סדור ר' עמרם גאון  כ"י BL 613 דף 19א)  בשם ירושלמי (פסחים ד:ט, וכבתוספתא שם ג:יט):" ובגמרא דארץ ישראל כתוב בפרוש שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה ר' יוסי ור' זעירא ורבי אילא, שלא היו מפסיקין בין שמע לברוך, מכל מקום קא שמעי[נן] לאפסוקי בין תיבה לתיבה ובין אחד לברוך".  רש"י מנחות  עא ע"א -וכורכין את שמע - מפרש בפסחים במקום שנהגו שהיו אומרים שמע ישראל ולא היו מפסיקין ליתן ריוח בין תיבה לתיבה.

[20] כט ע"א, מתלמוד בבלי מא ע"ב.

[21] ערך כסן א. כ"י לונדון BL Add. 26881 דף 186א.

[22] על היחס למשתאות בשני הפירושים שבערוך, נראה שמופשע מהגמרא בכתובות יז: 'אמרלתא לית לה כיסנין' כמובא בערוך שם בהמשך (כסן ב').

[23] תעתיק כאן.

[24] כאן מתחיל קטע אוקספורד (א).

[25] א משובש: ופת.

[26] כתיב מלא גם ב-א. י' צרה. כפי שנמצא בתוספתא וספרות בבל העתיקה, כגון הלכות פסוקות כ"י ששון.

[27] א" ולשין אותן.

[28] כאן מתחיל דף גניזה בודפשט DKG 271 (ב).

[29] א,ב: ציפרים.

[30] ב: מזון.

[31] א,ב: עים כיסנין ומברך