בגמרא חולין ס"ד ע"ב:
אמר חזקיה: מנין לביצת טמאה שהיא אסורה מן התורה? שנאמר: ואת בת
היענה, וכי בת יש לה ליענה? אלא איזו זו ביצה טמאה;
ודלמא היינו שמייהו? ...אלא, כתיב היענה וכתיב בת היענה, ושאני הכא
דפסק ספרא לשתי תיבות, ומדפסיק להו ספרא בתרתי תיבות, שמע מינה - תרי שמות נינהו.
אלא מעתה, את כדר לעומר, דפסק להו ספרא בתרי, הכי נמי דתרתי שמי נינהו? אמרי: התם
- בשתי תיבות פסיק להו, בשני שיטין לא פסיק להו, אבל הכא - אפי' בשני שיטין נמי
פסיק להו.
בגמרא לפנינו מפורש שתיבות "בת
יענה" נכתבות "אפילו" בשני שיטין, לא שנכתבות "דווקא"
בשני שיטין, וכן היא דעת רוב מפרשים, וכן נהגו הסופרים כולם מכל הדורות ובכל
המקומות "כמעט", אשר מעולם לא הקפידו לכתוב "בת היענה" בשני
שיטין דווקא.
אף מפורש בתרומת הדשן - פסקים וכתבים סימן
קפ"ח:
וראיה בבת היענה, בדקתי בתיקון ס"ת ובס"ת עצמה דכותבין
בחד שיטה, ואף על גב דבפ' א"ט מסיק בהדיא דבתרי שיטין כתבינן, אלא ע"כ
ר"ל אם ירצה וכו'
אמנם, רבינו אברהם מן ההר (בכ"י מוסקבה
גינזבורג 966) מפרש, שכוונת הגמרא לומר "דמנהגא דספרא הוא, לסימנא
בעלמ' וכו' לאורויי איסור' אחרינא וכו' ומשום האי טעמ' פליג ספרא לתרתי, כלומ' לב'
שיטין" וכו'
הוי אומר שלדעתו מדובר ב"מנהג
סופרים" לחלק תיבות "בת היענה" לשני שיטין דווקא, לסימן הוראת
איסור ביצת טמאה הנדרשת משם.
מפורש יותר מצאנו בספר "פירושים
ופסקים לרבי אביגדור צרפתי" עמ' ש"פ: פסק ת"ב. ואת בת היענה.
בגמרא ביצת היענה. ופסק דצריך לאפסקינהו בתרי שיטין וכו' המהדיר שם באמת
מציין נוסח אחר בגמרא חולין הנ"ל: "הכא בשני שיטין פסיק לה", ללא
"אפילו" וללא "נמי".
לדעת נעמה בן שחר, במאמרה: ר' אביגדור
כץ, ר'
נחמיה הנביא וחוג הכרוב המיוחד, קבלה ל"ב. רבי אביגדור צרפתי הוא בעצמו רבי
אביגדור כ"ץ ז"ל.
מעתה, השאלה היא אם נוכל למצוא עקבות
מעשיות ל"פסק" של רבינו אביגדור כ"ץ ז"ל, מגדולי הראשונים
בדורו. ברוב כ"י אשכנזיים ישנים אשר בידינו, ודאי אין הדבר מתועד, וסופריהם
לא הקפידו לחלק תיבות "בת היענה" לשתי שיטין דווקא.
אך בספר תורה אחד, היינו באחד מספר
תורה הניצולים מפרעות ארפורט[1] שבת פרשת
החודש שנת ה' ק"ט, BERLIN fol. 1217, ספריית הכנסייה
האוונגלי של ארפורט, ארפורט, גרמניה Ms. 8,
(עמודים 16, 35 בצילום
מקוון), הנה נמצא מנהג נדיר מאוד הזה!
התיבות "בת היענה" הינם
מופסקים בשני שיטים, בשתי הופעותיהם שם, בפרשת שמיני ובפרשת ראה. ה
פרשת שמיני
פרשת ראה
שורות שבספר תורה שם, בנות 10 תיבות, כל אחד מהם בממוצע. בכן, סבירות נמוכה מאוד קיימת, לתלות תופעה החוזרת שם פעמיים במקרה, ובפרט אחרי שפסק כזה אכן מוכרת לנו מאשכנז של אותה התקופה.
התופעה קיימת שם בלבד, ולא בשאר ספרי תורה וחומשים ותנ"ך כ"י ארפורט אשר זמינים ברשת. מכל מקום, מן האפשר שהמנהג שייך לאוסטרייך, לא לריינוס, שכן רבי אביגדור כ"ץ ז"ל מילא את מקום בעל אור זרוע בווינה, והגדול שבפוסקי דורו באוסטריה היה. עכ"פ, בכ"י אשכנזיים ישנים אחרים לא מצאתיו.
gmb 0076
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.