הרב יהודה פוחוביצר נולד בעיר
פינסק בבלרוס סביב שנת 1630 ושימש
כדרשן בקהילות שונות במזרח אירופה ובשנים
1681-82 בעיר פרנקפורט דאודר. בשנת 1700 לערך הוא עלה לירושלים שם נפטר. הוא פרסם
את דרשותיו בשני חלקים, קנה
חכמה (פרנקפורט דאודר תמ"א) ודרך
חכמה (שם תמ"ג), ספר כבוד
חכמים (ויניציאה ת"ס) וספר "דברי
חכמים" בהלכה ומוסר , בשני חלקים – דעת וחכמה ומקור חכמה (המבורג תנ"ב-תנ"ג). הספרים לא נדפסו מחדש עד המחצית השניה של המאה הכ' כאשר
נדפס מחדש ספר דברי
חכמים (ירושלים תשל"ו) וספר קנה חכמה שנדפס פעמיים בדפוס צילום, (ירושלים,
תשמ"ב וניו
יורק, תשנ"א). קטעים מהספר, במיוחד חלק א, "דעת חכמה" הועתקו
מהדפוס בשלשה כתב-יד שונים מהמאה
הי"ז או הי"ח, וזה מעיד, כנראה,
על נדירתו של הספר הנדפס. העניין המחודש בספריו של הרב פוחוביצר במחקר התחיל באמצע המאה הכ' כאשר חוקרים גילו
דמיון רב בין מאמרים בספר האנונימי "חמדת
ימים" שנדפס שש פעמים בין השנים תצ"א-תקכ"ג
והשפיע רבות על ההנהגות הדתיות
וההלכתיות מאז. מחבר ספר חמדת ימים לא זוהה בוודאות, ואפילו טיבו – אם היה שבתאי או נאמן למסורת ישראל לא ברור. בספרו "תעלומת
ספר" (תשי"ד), שיער אברהם יערי שמחבר
ספר "חמדת ימים" היה
הדיין בנימין הלוי, ובמקורות אחרים הועלו השארות נוספות לזיהויו של המחבר.
יערי, בספרו הנ"ל, הביא
מקורות שבספר דברי חכמים הדומים או
זהים למאמרים בספר "חמדת ימים"
וטען שהרב פוחוביצר העתיק ועיבד מאמרים מ"חמדת הימים" . גרשום שלום וישעיה תשבי ביטלו השערה זו, שלום במאמרו
ב"בחינות
בביקורת הספרות" ח (תשט"ו) עמ' 81-84, ותשבי ב"תרביץ", כד (תשט"ו)
עמ' 455-441 ובספרו "נתיבי
אמונה ומינות" (ירושלים תשמ"ב, דפים 208-142). הם טענו שספר "חמדת הימים" העתיק ועיבד קטעים מספר
"דברי חכמים".
כתב-יד MS Heid. 105 בספרייה המרכזית בציריך (Zentralbibliothek Zuerich ) מתואר בקטלוג אלוני, נ. וקופפר. א., רשימת תצלומי כתבי-היד העבריים במכון. חלק ב (ירושלים
תשכ"ד) מס. 1482, מתואר כקובץ הכולל החיבורים אנונימיים "שער התשובה, כוונות, דרשות והספדים, שער
שבת וענייני תפילות וברכות על דרך הקבלה”. בקטלוג אחר שחיבר יוסף
פרייס (Joseph Prijs) בשנת 1956 ונערך ונדפס על ידי משה פרייס Joseph Prijs: Die Hebräischen Handschriften in der Schweiz : Katalog
der hebräischen Handschriften in den Schweizer öffentlichen Bibliotheken
redigiert aus Grund der Beschreibungen von Joseph Prijs Basel; Bene Braq, 2018,
Nr. 252. תואר כתב-היד בצורה דומה, פחות או יותר. שמו של
מחבר כתב-היד לא צוין בשני הקטלוגים. אחרי עשרות שנים עומדים ברשותינו כלים
ביבליוגרפים שלא היו קיימים בזמנם של כותבי הקטלוגים ההם. חיפוש מלים מתוך כתב-היד
במאגר "אוצר
החכמה" מוביל לספר "דברי חכמים" של הרב פוחוביצר. עיון חדש בכתב-היד מורה שהוא
כולל נוסח מוקדם של הספר בחלוקת פרקים שונה. כתב-היד כולל חלקים משני שערים בספר
דברי חכמים שבדפוס המכונים שם: שער התשובה ושער השבת . שלא כמו
בדפוס שבו שער השבת קודם לשער התשובה, בכתב יד ציריך שער התשובה קודם לשער השבת
ובסוף שער התשובה דברי סיום לשער זה והקדמה קצרה לשער השבת.
שני הדפוסים של ספר "דברי חכמים" כוללים חלק הנקרא "סולת בלולה, הם דינים
שנתחדשו אחר חיבור הש"ע וההגהות בפוסקים האחרונים ...". ב"שער
השבת" בספר הנ"ל מפנה המחבר לספרו "סולת בלולה. בסוף פרק י"ג
בדפוס הוא כותב "ויתר פרטי הנהגות סעודת שבת יתבארו בס' סולת בלולה במקומם
כפי סימני הש"ע" ובפרק י"ד הוא כותב "ובס' סולת בלולה סי'
שכ"ג נאריך ג"כ בהתרים אלה...". בכתב-יד ציריך, בסוף פרק י"ב
המקביל לסוף פרק י"ג שבדפוס הנוסח הוא: "ויתר פרטי הנהגות סעודות שבת יתבארו לקמן בשער כוונות המצוות סדר
הנהגות סעודות שבת". מכאן אפשר להסיק שבשעה שנכתב כתב-יד ציריך המחבר טרם קרא
לחידושיו על ספר "שלחן ערוך"
בשם "סולת בלולה".
חלוקת הפרקים בשער התשובה שונה מהחלוקה בדפוס
מספר הפרק בשער התשובה בכתב-יד ציריך מספר הפרק בשער התשובה בדפוס
א יח
ב
יט
ג
כ חלק
ראשון
ד
יב
ה כ חלק
שני
ו כא
ז
כב
ח כג (עד
ולא כולל הליצנות לצום)
ט כג
(מהליצנות לצום)
י כד
יא כה
יב יז
יג ב
יד ג
טו ד
טז ה
יז ו
יח ז
יט ח
כ ט
כא י
שער השבת בכתב-היד כולל יג פרקים לעומת יד פרקים שבדפוס כיון שפרק ט
כולל גם את פרק י שבדפוס .
השוואת הטכסט שבכתב-היד עם
הנדפס מראה שבמקומות רבים אין כמעט הבדלים, אבל במקומות אחרים ההבדלים
גדולים. דוגמא לשינואים אפשר למצוא כבר בהתחלת פרק א בכתב-היד שהיא זהה לזו שבנדפס בפרק יח, אך אחרי שורות
אחדות אנו מוצאים טכסט שלא נמצא כלל בדפוס, לא בפרק יח ולא בפרק אחר בספר כולו.
תחילת פרק יח בדפוס
פרק שמונה עשר: ועתה חל עלינו חובת ביאור הסיגופים ותעניות בפרטיות
השייכים לכל עון ועון מועתקים מתיקוני תשובה של רוקח וספר בית מידות ותיקוני תשובה
מהאר"י ז"ל והם בהכרח לבעל תשובה להתיך הזוהמא כמ"ש בפ"ו וקודם
שנבארם נביא תחלה קצת גודל העונשים וקצת גודל הפגמים מכמה חטאים כיד ה' הטובה
עלינו ואז ילהב לבבו ונפשו אל התשובה לתקן מה שפגם במדות העליונות ...
תחילת פרק א בכתב-היד:
ועתה חל עלי חובת ביאור הסיגופים ותעניות בפרטיות השייכים לכל
עון ועון מועתקים מתיקוני תשובה של רוקח וספר בית מידות ותיקוני תשובה מהאר"י
ז"ל והם בהכרח לבעל תשובה להתיך הזוהמא כי
התעניות והסיגופים הם להתיך הזוהמא והקליפה מפניומיתו ומחציוניותו. אבל החרטה
ועזיבה והווידוי צריך להיות קודם זה כי
הוא עיקר התשובה רק מפני שהחטאים ממשיכים הזוהמה על האדם בפנימיותו
וחיצוניותו ע"כ צריך הסיגופים האלה כמו שיבאו כי לא סגי בלאו הכי. וקודם
שאבאר אותם אביא תחילה קצת גודל העונשים וקצת גודל הפגמים כיד ה' הטובה עלי ואז ילהב לבבו ונפשו אל התשובה לתקן מה שפגם
במדות העליונות ...
נראה שכתב-היד הוא אוטוגרף של המחבר, אך כמעט אין בו מחיקות, תיקונים או
הערות בשוליים .
כתב-היד כולל 119 דפים, אך דפים 110-67 ריקים. ספר דברי חכמים נכתב
בדפים 5א-67א. בדפים 111א-119ב חידושים
ודרושים באותה כתיבה, ונראה שגם הם מידי
ר' יהודה פוחוביצר.
מידות העמודים 19.5X32.9 ס"מ. בכל עמוד בין 55-67 שורות.
gmb 0071
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.