פירוש רש"י לתלמוד בבית מדרשו של הר"י מיגאש

ידוע שפירושו של רש"י לתלמוד אינו מוזכר במפורש אפילו פעם אחת בספרות הרמב"ם. ואע"פ שנמצאות פרשנויות מוסכמות ביניהם במקומות רבים, לא היה לנו עדות מוכחת שהפירוש היה מוכר לרמב"ם או נמצא בבית מדרשו. [אולם בתשס"ט פירסם ש"י פרידמן על אפשרות של שימוש מובהק של הרמב"ם בפירוש רש"י, ולא רק הסכמה אקראית, אך עדיין אין אזכור שמי].

לאחרונה יצא לאור החלק הרביעי של "ספר הודו", סדרה של תעודות מהגניזה הקהירית על סוחרים יהודים מיוזמתו של ש"ד גויטיין ובעריכתו של מ"ע פרידמן, בסיוע אמיר אשור. מכיוון שלא צפוי שסדרה חשובה זו תגיע למדפי רוב בתי המדרש, ראינו לנכון לפרסם ידיעה חשובה המתגלית שם לענייננו- ממתי הופץ פירוש רש"י בין רבותינו הראשונים חכמי ארצות האסלאם.

חלק ד' מוקדש לארכיונו של הסוחר המשכיל חלפון הלוי (ראה סיכום כאן) המקורב לגדולי הדור המוכרים, ר' יהודה הלוי ועוד.  לפי המסמכים המתפרסמים בחלק ד', חלפון הלוי הוא תלמיד של הר"י מיגאש וחיבר שיר אליו, ולכבודו, הטיוטה שלו נמצאת בזוג דפי הגניזה קמברידג' T-S NS 216.37 (תודה לחברנו ד"ר  בן אותוויט מיחידת הגניזה של קמברידג' על הצילומים)

נתמקד בשורה שישית שם:

בקמברידג' T-S NS 226.166, דף טיוטה בכתיבת ידו המוכרת של חלפון הלוי, של שיעור על סוגיית 'המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו' בבבא מציעא יד ע"ב.

תעתיק והסבר של הקטע, ספר הודו ד (ב), עמ' 560-564: כאן. 

מכיון שחלפון, עד כמה שידוע לנו, אינו מגיד שיעור אלא תלמיד בלבד, ההנחה היא, שאלו דברים שלמד ורשם בבית מדרשו של רבו הר"י מיגאש. הטיוטה קרועה ומטושטשת ברובה, אך ניתן להבחין בשורות 15- 16(בצילום שבראש המאמר) פירוש רש"י שם (ד"ה לאכילת פירות) "...[פירות] גמורין..." המוזכר בשמו "[רבינו?] שלמה".

מכאן שפירוש רש"י היה מוכר לא רק לרמב"ם, אלא אפילו בבית המדרש בו למד אביו ר' מימון, בית מדרשו של הר"י מיגאש.

מעתה נותר לנו לחקור, אם כן, מדוע פירוש רש"י לא מוזכר בשמו בכל ספרות הר"י מיגאש. רק אחרי חורבן הישיבה האנדלוסית, ומעברו לטולידו הנוצרית, אנו מוצאים עיסוק רחב בפירוש רש"י בספר י"ד רמה, שירש את הישיבה מתלמידי הר"י מיגאש. 

gmb0046