אפרים כספי: - על ספרי התורה באוסף ארפורט וספר התורה העתיק מבולוניה

חלק א'

 "שאלי שרופה באש"

אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה? אמר להן: גוילין נשרפין ואותיות פורחות בבלי ע"ז יח ע"א




א. ספרי התורה באוסף ארפורט

לאחרונה הועלו לאינטרנט ע"י ספרית ברלין, מרבית כתבי היד היהודיים השייכים לאוסף ארפורט. כתבי היד השייכים לאוסף זה, ולרבות ספרי התורה שבאוסף - היו בידי קהילת יהודי ארפורט, ונשדדו מהם בעת הפוגרום בהם בימי מגפת המות השחור באירופה בשנת ה' ק"ט 1349. מבין החומשים והתנ"כים שהועלו לאינטרנט נציין את תנ"ך כ"י ברלין 1213 ואת החומשים כ"י ברלין 1212, 1214. אמנם התנ"ך המפורסם בגודלו החריג, כ"י ברלין 1210- 1211, אשר שוחזר לאחרונה בעמל רב טרם הועלה לאינטרנט. בין היתר הועלו לאתר זה כ"י ברלין 1220 לתוספתא וכן גם כ"י ברלין 1219 למסורה הקטנה.
[הערת העורך: גם בכתב יד ברלין 160, קובץ ספרות הגאונים מהמאה הי"א הכולל תשובות גאונים קדמונים, המקח והממכר ועוד, רשום שמקורו מאותה כנסייה האבנגליסטית בארפורט, משם הגיעו שאר האוסף הנרשם כאן- ואם כן, ניתן מעכשיו לזהות את כתב היד XV ברשימת יירצ'בסקי (עמ' 117), של אוסף כתבי היד של ארפורט  ע"ש].

להלן נייחד את ענייננו לארבעת ספרי התורה השייכים לאוסף ארפורט - כ"י ברלין 1215, 1216, 1217, ו- 1218 אשר הועלו כולם לאינטרנט, ובמיוחד נעסוק באלו מתוכם אשר, לצערנו, אינם שלמים וכמפורט בהמשך.

נדגיש כי במכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית בירושלים לא מצויים סרטי מיקרופילם לספרי תורה אלו, אלא רק שקופיות בודדות. ולכן ההעלאה לאינטרנט מאפשרת לראשונה בדיקה מקיפה של ספרי תורה אלו.

קיימת חשיבות למחקר בספרי תורה אלו, מאחר ולכאורה מצב הגהתם ולרבות מבחינת פרשיות, חסרות ויתרות, צורת אותיות, תיוג מרובה ואותיות משונות, אותיות גדולות וקטנות ומנוקדות, וכן ההלכות הקשורות לתיקון שגיאות - הוקפא עם העברתם לידיים לא יהודיות בשנת 1349.


בית הכנסת העתיק- ארפורט

ספר התורה ברלין 1215 הינו שלם וכן גם ספר התורה ברלין 1216. ראה קטעי צלום מתוכם - בלקט קטעי תמונות מקומיים לנושאים שונים הנדונים במאמר במתכונת המורחבת. ראה גם זיווג כל אחד מספרי תורה אלו בנפרד לספר התורה העתיק מבולוניה על ידי  מופע תיוג משותף בלעדי- ראה חלק ב' להלן.

ספר התורה ברלין 1217 קטוע בתחילתו והיריעה הראשונה בו הינה בפרשת מקץ. היריעות מפרשת בהעלתך ועד לפרשת חקת שרופות חלקית לאורכן וחסר לגמרי עד לאמצע פרשת פנחס – ראה תמונה א' (צילום מס' 28 באתר) להעמדת היריעות בקטע השרוף, פרשות בהעלתך-חוקת, ולהעמדת היריעה שנשרפה כליל, כאשר בהמשכה יריעת פרשת פנחס, (מס' 29 שם, בתמונה שבראש המאמר), שם הקריאה לראש חדש.

נעתיק כאן את  התיאור הנורא להרס זה, המצוי בספרו של ירוצ'בסקי (ראה בנספח א' שבהמשך), "מאד מאד פגוע, בשוליים יש באופן ברור שרידים של לשונות אש בטרם כבר השתלטו עליהם ועקרו מתוך השתלטות הלהבות, באופן ברור יש גם שרידים של לכלוך הרחוב שבתוכו נדחסו".

ספר התורה ברלין 1218 קטוע והיריעה הראשונה בו הינה יריעת סוף פרשת שמיני ותחילת פרשת תזריע ונראה כי שתי היריעות הראשונות נמצאות במצב של השחתה חלקית, דבר המעיד על כך כי הספר היה מגולל למקום זה – ראה תמונה ב' לשתי יריעות אלו.
ראה גם תמונה ג', לחיבור שגוי בין יריעות (צילומים מס' 21 ו-22).

ב. קישור בין מצבם הפיזי של ספרי התורה למועד הגירוש

קיימת דעה רווחת למועד חורבן קהילת ארפורט, הקובעת לגביו את התאריך 21/3/1349 . וכן אברמסון, 'בירורים', סיני נח, עמ' קפא-קצב, אודות ר' אלכסנדרי הכהן זוסלין, בעל ספר האגודה, שנזכר ברשימת קדושי ארפורט. וכן אבנרי 'מנהגי ארפורט' סיני מו, עמ' רסד-רסח. וכן, הנ"ל Germania Judaica, Band II, Halbband I, p. 220.

עיון בלוח היוליאני המקדים את הלוח הגרגוריאני באותה תקופה ב-8 ימים, מעלה כי התאריך העברי המתאים לתאריך 21/3/1349 הינו יום שבת קדש א' בניסן ה' ק"ט. ולפי קביעות השנה בש"ז זוהי שבת ראש חדש פרשת החדש ומוציאים בה שלושה ספרים לקריאה – ספר ראשון בפרשת השבוע שהינה פרשת תזריע, ספר שני בפרשת פנחס לקריאת פרשיות מוספי שבת וראש חדש, וספר שלישי בפרשת בא לקריאת פרשית החדש הזה לכם.

הנה כי כן ניתן לשער כי אופן גלילת הספרים שנשרפו והושחתו תואמת את אופן הקריאה באותה שבת – ספר התורה ברלין 1217 הינו הספר השני שהועד לקריאה בפרשת פנחס, ואילו ספר התורה ברלין 1218, הינו הספר הראשון שהועד לקריאה בפרשת השבוע פרשת תזריע.

עומד לנגד עינינו המחזה הנורא של שבת חגיגית מיוחדת במינה בה מוצאים לקריאה שלושה ספרים גם יחד ובודאי נתכנסו עקב כך יחד כל בני משפחות הקהילה על נשיהם וילדיהם נרגשים לבית הכנסת לבושים בגדי שבת והנה ההמון הזועם מוכה המגפה עינו צרה בהם והוא מתנפל עליהם הורג בהם כ 3000- נפשות ושודד מהם את ספרי התורה משוש תפארתם ומכלה גם בם את זעמו.

אפשר ויהיה בכתיבת שורות אלו משום מצבה לזכרה של קהילה מפוארת - יקיצו וירננו כל שוכני עפר

[הוספת העורך: לאור התגלית המזעזעת של אפרים כספי, חשבנו לבדוק גם את המחזור של אותו אוסף, שכן 'אף הוא היה באותו' אירוע מצמרר של עלית קהילה שלמה על קדוש השם, תוך תפילת שחרית של שבת החודש-ראש חדש. והנה אכן מצאנו, כפי שתיאר צוקרמנדל כתמי דם בראש דף 6ב של כתב יד התוספתא,

כן ביוצר של שבת החודש, בקצה החיצוני של הדף, כתם נוסף.

ספרני ברלין כתבו לנו שהקשו לקבוע אם מדובר בכתם דם או לא, אך ניתן לציין, שהכתם ממשיך ונדהה בשלשה הדפים שמתחתיו, ודף אחד מעליו. נראה שהספר נסגר בשהיית זמן מה אחר שהדף הוכתם.- ע"ש] 

נספח:רשימות קטלוג של ספרי התורה באוסף ארפורט

תיאורים כלליים של ספרי תורה אלו מצאנו בשלושה מקורות

א. רשימת ירצ'בסקי

Adolph Jaraezewsky - Geschichte der Juden in Erfurt ERFURT 1868

בסופו של ספר זה, שנושאו תולדות יהודי ארפורט, מובאת רשימת כתבי היד היהודיים באוסף ארפורט

אנו מצרפים כאן (נספח א') צילום קטע מרשימה זאת בהתייחס לארבעת ספרי התורה.

ב. רשימת שטיינשניידר

M Steinschneider Die Handschriften-Verzeichnisse der Koeniglichen Bibliothek zu Berlin

hebraeischen Handschriften Berlin 1897. II pp. 1-3.

צולם כאן (נספח ב').

ג. רשימת טים

Eva-Maria Thimme - Die "Erfurter Handschriften" in der Orienabteilung der Staatsbibliothek zu Berlin

מאמר זה הודפס בספר אסופת מאמרים: Erfurter Hebraische Handschriften, Jena 2010

 שם עמודים 48- 71, ספרי התורה באוסף מתוארים בעמודים 62- 64 . לתרגום מילולי לעברית של קטע זה של המאמר ראה נספח ג' במצורף.

* מאמר זה מהווה תמצית של מאמר במתכונת מורחבת בנושא אשר נתקבל לפרסום בשנתון "ירושתנו" התשע"ד בהוצאת מכון מורשת אשכנז, העומד להופיע בחודש אלול התשע"ג – ראה גם במצורף קובץ PDF למתכונת המורחבת למאמר ולהערות למאמר.

חלק ב'

מופעי תיוג יחידאים וסימוני נו"ן פשוטה בגליון בספר התורה העתיק מבולוניה

לפני מספר שבועות נחשפו לעיני כל צילומים של מספר יריעות בודדות מתוך ספר התורה העתיק שנתגלה לאחרונה בספרית אוניברסיטת בולוניה באיטליה.

קטעי הצלום הברורים הינם בפרשיות לך לך, מקץ, ויחי, בשלח, משפטים, האזינו וזאת הברכה והם ידועים ונפוצים וכדוגמת הקישור כאן:


להלן נסקור שני נושאים בהם מתבררת מתוך צילומים אלו - יחידאיות של ספר התורה מבולוניה .


א. מופעי תיוג מרובה ואותיות משונות


בקטעי הצילום הברורים ניתן להבחין בסך של 228 מופעי תיוג מרובה ואותיות משונות, מתוכם 189 הינם בהתאמה לרשימת התיוג המרובה והאותיות המשונות כמופיע בהעתקת כ"י של ספר תגי המלאה והקדומה ביותר אשר לפנינו והמצוייה בסוף מחזור ויטרי כ"י פרמא 2574 מאה י"ב-י"ג. סך מופעי ספר תגי בקטעי הצילום שנחשפו עומד על 305 ולכן ההתאמה הינה בשיעור של 62%.


לגבי 228-189=39 מופעי התיוג הנותרים המצויים בספר התורה שלפנינו ואשר לא קיימים בספר תגי - בהשוואה שערכנו עם מספר רב של מקורות תיוג אחרים (כ-100 מקורות כולל מקורות חלקיים), עולה כי 6 מתוך מופעים אלו הינם יחידאים לספר התורה מבולוניה ועד כה לא מצאנו מקור אחר המציין אותם כמתוייגים . בנוסף קיימים עוד 5 מופעי תיוג בהם התיוג משותף לספר התורה מבולוניה ולמקור אחר אחד בלבד , מענין לציין כי שנים ממקורות אחרים אלו הינם ספרי תורה מאוסף ארפורט אשר הועלה לאחרונה לאינטרנט וראה סקירתנו על ספרי תורה אלה בחלק א' לעיל. תמצא כאן טבלאות על מופעים יחידאיים אלו.

ב. סימון נו"ן פשוטה בגליון

בקטעי הצילום מתוך ספר התורה מבולוניה ניתן להבחין ב-5 ציונים בצורת נון סופית בגליון מצד ימין. להלן נציין סימנים אלו בבטוי "נון פשוטה" (להבדיל מסימן נון כפופה הנמצא בתורה לפני ולאחרי פרשית ויהי בנסע) ואלו הם מופעי נון פשוטה שזיהינו בקטעי הצלום אשר לפנינו:

פרשת ויחי - מול מרווח פרשית "גד גדוד יגודנו"

פרשת בשלח - שירת הים שורה לפני אחרונה

פרשת בשלח - שירת הים שורה אחרונה

פרשת בשלח - מול תחילת פרשית "ותקח מרים" בשורה לאחר המרווח

פרשת וזאת הברכה - מול מרווח פרשית "וללוי אמר"



על רשימת מופעי נון פשוטה - ראה י.עופר "המסורה הבבלית לתורה" פרק 12 עמ' 240 ואילך, מופעי נון פשוטה אשר בספר התורה מבולוניה שצוינו לעיל אינם מופיעים ברשימה זאת.


ניתן לערוך רשימה אחרת של מופעי נון פשוטה בגליון מתוך ציוני קרית ספר לר' מנחם בר' שלמה המאירי חלק ב' (חלק זה של החבור מונח לפנינו בהעתקות כ"י מתקופות שונות, הודפס באזמיר תרמ"א ומהדורה חדשה ע"פ כתבי יד שונים נמצאת בשלבי עריכה). שם בפירוט לפי פרשות השבוע של נושאים שונים כגון פרשיות, חסרות ויתרות, מופעי תיוג מרובה ומשונה, מניות פסוקים ומלים ואותיות וכיו"ב, מופיעים גם אזכורים של "וכנגדו בגליון נון כפולה" סך הכל בתורה כולה 81 אזכורים מעין אלה (ב-2 מתוכם הבטוי הוא "נון סתומה בגליון"). מופעי קרית ספר אלה אינם כוללים את מופעי הנון הכפופה בפרשית ויהי בנסע.

שלושה מתוך חמשת מופעי נון פשוטה בגליון אשר בספר התורה מבולוניה, מצויים ברשימת קרית ספר (אמנם לגבי המופע בפרשת ויחי - הציון בקרית ספר הוא "לישועתך קויתי ה'" בשורה שלפני כן).

לגבי שני מופעי נון פשוטה בגליון בשתי השורות האחרונות של שירת הים שאינם מופיעים בקרית ספר – נראה לנו כי הם קשורים לנושא הספק בקיום פרשיות סתומות בשורות אלו (ראה רשימת פרשיות סתומות כ"י JTS לוצקי 715L סימון "מס 51" הכוללת פרשיות "וישב יי' , ובני ישראל") ויתכן כי אי ציונם בקרית ספר נובע מכך שהמאירי מפרט את מבנה שירת הים בחלק הראשון של קרית ספר ולא בפירוט לפי פרשיות בחלק השני של ספרו.

אמנם נראה לכאורה מאידך גיסא – כי מופע נוסף המצוי ברשימת קרית ספר איננו מופיע בספר התורה שלפנינו והוא בסוף פרשת נח, בפרשית "ויהי כל הארץ שפה אחת". אבל לא ניתן לקבוע זאת בבירור בגלל ההצללה של הצילום בקטע זה.


ראוי לציון כי בעוד שרשימות מופעי הנון הפשוטה/הכפולה בגליון מתייחסות לאופן כתיבת ספר תורה, הרי שבפועל ניתן למצוא מופעים אלה וגם זאת באופן נדיר בכתבי יד של חומשים בלבד, ולא בספרי תורה, ולפי עניות דעתנו זהו ספר התורה הראשון אשר נמצא בו נון פשוטה בגליון (אמנם מונח לפנינו ספר תורה, ובמקביל גם רשימת נונין תואמת לו, בו קיימים סימני נון סופית בתוך חלק ממרווחי הפרשיות כלומר בתוך השורות עצמן ולא בצידיהן, אבל אין אלה הסימנים המצויים בספר התורה העתיק מבולוניה אשר מצויים בגליון מצד ימין).

ברור כי כאשר תחשפנה כל יריעות ספר התורה באופן מלא - ניתן יהיה לערוך השוואה מלאה ומקיפה בשני הנושאים שנדונו לעיל.

תגובות:

יהושע רוזנברג:


לכבוד הכותב הנכבד,

את מאמרך המעניין והמרגש קראתי, והנני להעיר לך שתי הערות:

א - בצדק עשית השוואה בין הספר תורה מבולוניה לספר קרית ספר של המאירי; הנוני"ן שנמצאו בגיליון הם המקור היחיד שיש לנו בינתים בספרי תורה עתיקים - דבר שהיה נראה זר מאוד עד עכשיו, למי שמצא אזכורם בספרו של המאירי, כעת שיש לנו עדות נוספת על ענין זה.

ובכך יש לי להוסיף קישור נוסף בין ספרו של המאירי לספר תורה זה: אחד הצילומים שפורסמו, כולל חלק של ברכת יעקב בסדר ויחי, ובמיוחד הפרשיות "יהודה" ו"זבולן", ורואים אנו שהסופר לא הקפיד לכתוב פרשת "יהודה" בראש עמוד כאותיות "בי-ה שמו". אבל עוד יותר מעניין הוא מה שרואים שפרשת זבולן מסתיימת בסוף העמוד, אשר מורה שפרשת "יששכר" נכתבה בראש עמוד, ודיעה זו מצינו מוזכרת בספרו של המאירי - הן בחלק ההלכות, בחלק ראשון של מאמר השני, והן בחלק התקון סופרים אצל פרשת יהודה, שכתב שבקצת תיקונין עושים יששכר בראש עמוד. ואף אין להתעקש שבמקרה יצא להסופר לכתוב פרשת יששכר בראש עמוד, כי נראה בעליל שהוצרך הסופר להרחיב אותיות של פרשת זבולן, ולהוסיף במרווח בין התיבות, כדי לגומרו בסוף עמוד דוקא, ולא להתחיל פרשת יששכר עד לעמוד הבא.



ב - תוך עיון בצילומים שסופקו על הספר תורה מבולוניה, נראה שהסופר עשה פרשיותיו בהתאמה לרשימתו של הרמב"ם וההולכים בשיטתו. אך בעמוד אחד מצאנוהו סוטה מדרך הרמב"ם - פעמיים! והוא בסוף סדר בא, בפרשת "והיה כי יבאך", שלדעת הרמב"ם הינה פתוחה, והסופר עשאה סתומה. ועוד מצאנוהו עושה פרשה בפסוק "והיה כי יביאך" הראשון - יג ד, שעשאה גם-כן פרשה סתומה. ואם כי פרשיה זו נמצאת בספרי תורה מאשכנז, ומוזכרת גם בספרי ההלכה של רבותינו מאשכנז, מכל-מקום לדעת הרמב"ם וסייעתו אינה פרשה כלל.



תודה רבה, ותודה על האכסניא המופלא,

יהושע רוזנברג





 

gmb 0045