מרדכי וינטרויב: סדר קריאת התורה לקדמון לא נודע

לפני קרוב לששים שנה, פרסם פרופ' אברהם נפתלי רות קטע מן הגניזה (בודפשט, אוסף קאופמן, גניזה 430.) העוסק בחלוקת הקריאה בבית הכנסת בשני וחמישי ובשבת במנחה. בכותרת 'סדר קריאת התורה מקדמון לא נודע' (א.נ.צ. רות, 'מבית מדרשם של הגאונים ב"גנזי קויפמן"', סורא ב (תשט"ו – תשט"ז), עמ' 284 – 288).

בשנת תשס"א פרסם פרופ' יוסף עופר קטעים נוספים (אוקספורד E45. דפים 5-6) השייכים לאותו כתב יד, ובכך הרחיב את החיבור שבידינו. (י. עופר, 'המסורה הבבלית לתורה עקרונותיה ודרכיה', ירושלים תשס"א, עמ' 200 – 203. דיונים נוספים בחיבור זה: מ.מ. הוניג, 'הערות לגליונות כ-כא', אור ישראל, כב (תשס"א), עמ' רל; הנ"ל, 'הערות ועדכונים', שם, כט (תשס"ג), עמ' רלב.

מ.מ. הוניג (שם) טוען כי בעל החיבור החזיק בדעה שגם בשני וחמישי ושבת במנחה יש לקרוא את פרשת האזינו כולה ולחלק אותה לשבעה קרואים. ניתן לדחות זאת, כי לפנינו תחילת הקריאה של האזינו קטועה, וא"כ ניתן לשער כי בתחילה הופיעה הקריאה הרגילה של שלשה קרואים, ורק לאחר מכן פורטה הקריאה של שבת בשחרית, וזאת משום החשיבות בקריאה זו המחולקת לקריאות קבועות כבר בזמן קדום, אשר הסימן להם הוא הזי"ו ל"ך, ראה ע"כ בשו"ע או"ח תכח ה.)

לאחר זיהויו של יוסף עופר יש לנו את החיבור מפרשת וישב ועד פרשת בחוקתי, ומאמצע הקריאה של האזינו ועד סוף התורה. לאחר מכן מופיע סדר הקריאה במועדים הנקטע לקראת סופו.

מחיבור זה שרדו לנו מספר מנהגי קריאה נשכחים ובלתי ידועים. לדוגמה, פרשת בא אינה מתחילה במכת ארבה, אלא עשרים ושלושה פסוקים קודם לכן, במכת ברד, במילים (שמות ט, יג) "ויאמר ה' אל משה השכם בבוקר". בהתאמה לכך נקראת הפרשה בחיבור הנ"ל 'פרשת השכם'. מנהג זה ידוע לנו ממקורות אחרים. (ראה י. עופר (לעיל הערה 4), עמ' 187 – 200. בעמ' 199 – 200 מופיעה רשימה ביבליוגרפית של הדיונים בפרשת השכם. יש להוסיף לרשימה הנ"ל: ט. בארי, 'החזן הגדול אשר בבגדאד' (פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני), ירושלים תשס"ג, עמ' 185 ועמ' 214; י. עופר, 'מניין פסוקי המקרא של בן נפתלי', בתוך 'אוסף הגניזה הקהירית בז'נבה', ד. רוזנטל (עורך) בהשתתפות ש. אליצור ואחרים, ירושלים תש"ע, עמ' 215.)

מנהג נוסף, הקשור לחלוקת הפסוקים, קיים בקריאה של פרשת האזינו, שם מופיעה הפיסקה הבאה:

ואל תהו קורין כשם שקורין באפריקיה שמסיימין שני פסוקין בפיסוק אחד – לי נקם פיסוק אחד בפני עצמו וכי קרוב יום אידם פיסוק אחד הוא בפני עצמו.

מנהג 'אפריקיה' הוא מנהגנו, ובעל החיבור חולק עליו.

לאחרונה זיהיתי שריד נוסף של החיבור, ואני מפרסמו בפרסום ראשוני מעל במה זו.

מדובר בקטע הנמצא בספריית קמברידג' וסימנו שם T-S AS 139.141. הקטע מסתיים בפרשת 'וישלח', ובכך הדף הבא המתחיל בפרשת 'וישב', מהווה המשך ישיר לו.

לפי השחזור המוצע כאן – מכיל הדף שלש עשרה שורות ובכל שורה כ-45 תוים (אין אפשרות להסתייע בשחזור מספר השורות בקטעים האחרים, משום שאינם אחידים – הדף הראשון אצל רות מכיל 18 שורות, ואילו הדף השני מכיל 15 שורות (הקטעים אצל עופר אינם זמינים באתר הגניזה של פרידברג). השיחזור בשורות 1¬-5 של ע"ב, הינו השערה בעלמא שנועדה להוכיח כי הדף הכיל שלש עשרה פסוקים. אין שום כוונה לטעון כי כך אכן היו שורות אלו במקור.

חשיבות מיוחדת יש לפיסקה המופיעה בתחילת ע"א של הקטע: 'וכך מינהג בשתי יש[יבות]', המלמד כי מקור החיבור הוא בבבל בתקופת הגאונים.

אני מודה ומכיר טובה למפעל האדיר והנפלא 'פרויקט פרידברג לחקר הגניזה', שסרק וממשיך לסרוק את כל אוספי הגניזה בעולם ומעלה אותם לרשת לשירות הציבור תאב הדעת. הקטע הבא זוהה במאגרים של מפעל זה.

שילבתי מספר תיקונים והערות ששלח לי בטובו פרופ' יוסף עופר ואני מודה לו על כך מאד.

העתקת תוכן הקטע כאן.



נספח: 14.10.12 כח תשרי תשע"ג:

אני מתכבד לפרסם מעל במה זו שני דפים נוספים מן החיבור 'סדר קריאת התורה לקדמון לא נודע'.


את הדפים מצאתי באוסף אוקספורד, ספריית הבודליאנה, תחת הסינגטורה Ms. Heb. D.33 דפים  12- 13 (קטלוג קוולי 2755.5).
תעתיק של דפי הקטע כאן.

הדפים הינם רציפים ומכילים את פירוט הקריאה לפרשיות במדבר – האזינו ובכך משלימות את הפער שהיה קיים עד היום, כך שהחיבור כולו – למעט קטע קטן בתחילתו וחלק מנספח הקריאות של המועדים בסופו – מונח לפנינו.

בקרוב אני מתעתד לההדיר את החיבור מחדש במהדורה מדעית ומוערת. כעת אני מפרסם את הדפים החדשים בפרסום ראשוני.

חשיבות מיוחדת יש לסיום הדף השני המתאר את קריאת האזינו – בתחילה מתוארת הקריאה הרגילה לימי שני וחמישי ושבת במנחה ולאחר מכן בא תיאור הקריאה בשבת שחרית וכלשון החיבור:

... זה במנחה ובשיני ובח' ובחמישי: אבל שבת שחל להיות בין ראש השנה ליום הכיפורים, סימן ה'ז'י'ו' ל'ך', כ'הן ק'רי מ'ן...

בכך נדחית השערתו של הוניג (מ.מ הוניג, 'הערות ועדכונים', אור ישראל, שנה ח גליון א (תשס"ג), עמ' רלב), שלדעת החיבור יש לקרוא אף בימות החול ובשבת במנחה שבעה קרואים.

חש אני צורך להודות לספריית הבודליאנה שהעלתה את אוצרותיה למרשתת ובכך מאפשרת להגדיל תורה ולהאדירה.

תודה מיוחדת למערכת 'גילוי מילתא בעלמא' – שבזכות קישור לאוסף הגניזה הסרוקה של אוקספורד – ששם במאמר הקודם, זיהיתי דפים אלו.