גניזת הר' משה מאימרן

העמוד הראשון של חידושי ר' משה מימרן לסנהדרין לאחר הרכבת הקרעים

גניזת ר' משה מימרן

הודות למפעל יד שמואל פרנקו של ישיבת אהבת שלום, זוכה תורתו של ר' משה בן אברהם מאימרן (מכנאס, מרוקו 1739- 1786) לעדנה. בין השנים תשס"ב-תשס"ח יצא לאור מטעם מפעל זה, חידושיו לתלמוד מסכתות פסחים, גיטין, קידושין, כתובות, נדרים, ראש השנה, מגילה מועד קטן, חגיגה, יומא, ולאחרונה גם סנהדרין, בעיקר פרי עמלו של הר' אשר זינגר. כתבי היד של ר' משה נמצאים בעיקר באוסף הספרייה הלאומית ובאוסף של הר' שלמה הלל.

במחסן הנדירים שבספרייה הלאומית, ישנם ארגזים המסומנים "גניזה" והם בעיקר דפים תלושים מכתבי יד שנאספו במשך הדורות, וזוכים זה עתה לטיפול. רבים מהחומרים שם הם דפים שהוצאו מבטנות של כריכות ספרים ישנים, על ידי מחלקת שיקום , בהיותם כורכים מחדש את הספר. בחוברת אחת, ללא סימון או ציון המקור, מצאנו עשרות שרידים של דפים תלושים, רובן באותה כתיבה. כאופייני למסמכים שעברו שימוש משני כחומר כריכה, הרבה מהניירות דבוקות יחד ודורשים טיפול "כירורגי" להפרידם.

באחת התעודות שבאוסף מופיע השם " משה מאימראן " חתום כעד או דיין. מצאנו חתימה זהה בחידושי ר' משה למסכת יומא, כתב יד שבאוסף הספרייה 8°2124 ,אך כתב היד שם נראה, במבט ראשון, שונה. קראנו לר' אשר זינגר להתייעצות שקבע שרוב המסמכים שבאוסף הם בכתב יד קדשו של ר' משה מימרן, אלא, כפי שהכיר מנסיונו, לר' משה שתי סגנונות כתיבה שונות, הכתיבה הרהוטה של הטיוטאות, שהיא שונה באופן ניכר מהספרים הגמורים שנשמרו בכתב ידו, הכתובים בכתב זעירא, אך מקצועית ופורמאלית. שתי הסגנונות מוצגות כאן באוסף.

בחידושים לתלמוד היה ניתן לארוך השוואה לספרים שכאמור, זכו לדפוס בעת האחרונה. גילינו שהמאמרים כאן בטיוטות הם במצבם הראשוני, ומכילים רק שלד של המאמר השלם. גניזה זו גילתה לנו ענפי ספרות חדשים שלא הכרנו עיסוקו של הר' מימרן בהן, כגון חיבורי תפילה מקוריים- "בקשות", ועיסוק אינטנסיבי בקבלת האר"י. בכלל, חכמי מכנאס אינם ידועים כבעלי שם בתחום הקבלה, אך לא מן הנמנע שעסקו בה מבלי לפרסם לרבים את יצירתם, ולכן נשארו רק בטיוטות.

לאחר מיון הקטעים, קבענו מה שנראים לנו כ-18 חיבורים שונים, אך נותרו קטעים רבים ללא שיוך וללא זיהוי. סימן הזיהוי שניתן להם בקטלוג כתבי היד של ספרייה הלאומית: 1800/260 8° .

1.

תעודת העסקת הבחור יצחק אלבז, כו ניסן תקל"ג. עם חתימת ר' משה מאימרן.

2.

הודעת בעל דין.

3.

הדף הראשון של החידושים למס' סנהדרין. 7 קרעים ששרדו מדף אחד, יחד הם מרכיבים את רוב הדף. הקרעים חוברו במעבדה של הספרייה בידי הגב' תמנה אלפר. הצילום שלאחר ה"ניתוח" מצורף כאן. בצד א’ 54 שורות. הופסקה העתקה באמצע צד ב’. בכותרת בראש צד א': "בסיעתא דשמיא אבאר מס[כת סנ]הדרין". פותח בהקדמה למסכת של 12 שורות. הכותרת בראש צד ב’: "סנהדרין קמא". עותק אחר של החדושים לסנהדרין, נמצא באוסף של רי"מ הלל ראש מוסדות "אהבת שלום".

4.

איגרת מוסר לבני משפחה. אינו בכתיבת ר' משה מימרן, אך אפשר שהוא מאחד התלמידים שבחוגו. הרב זינגר שיער שהכותב הוא ר' יעקב טלדנו, שכתב ידו מוכר מעותקיו של כתבי ר' משה.

5.

דף ראשון מתוך חיבור "השמטות למסכת מגילה" חידושי גפ"ת. נמצאו עוד שלשיה קטעים מהמשך החיבור, שייכים לדף ד ע"ב, לדף ה ע"ב, ולדף ח ע"ב. החידושים למס' מגילה פורסמו מכתב יד שלם באוסף ר' הלל, ואילו, כאמור, מההשמטות הנספחות לכתב זו.

6.

הדף הראשון מתוך החידושים למס' תענית.

7.

חידושים למס' קידושין: 4 זוגות דפים, דף אחד שלם. לפחות 4 מהדפים שייכים לדף יד ע"ב-טז ע"א. דף אחר שייך ל-יח ע"א. שם: "וכן פי’ מו"ר".

8.

5 שרידים מחידושים לתלמוד, אך קטנים מדי לזהות את הנושא.

9.

שטר הסכמה לשותפות עיסקית.

10.

דרשות, שני קטעים כולל הוראות לעיון הדרשן והשלמות נרחבות בגליון, טיוטה.

11.

פירוש על רש"י לתורה (בראשית ו) דף קטוע מלמטה, בכתיבה פורמאלית זעירה. מחולק למאמרים המתחילים: "ד"ה" (דיבור המתחיל). כמבנה וסגנון של פירוש על רש"י "פרי עץ חיים" לחיים בן משה מימרן (מכון בן צבי 2780, בהמ"ל לוצקי 810 שניהם נכתבו בתקס"ז). 12.

פרוש לרמב"ם, משנה תורה ספר קנין. זוג דפים קטנים (8.5X9 ס"מ), כמעט שלמים, על הלכות עבדים, ועוד דף ארוך יותר, קטוע על הלכות שותפים. מביא משנה למלך בשמו: "מהר"י רוזנס"; מפנה לדרוש לשבת הגדול.

13.

תפילות ובקשות. 13 קטעים בגדלים שונים. כתיבה מקצועית זעירה.

14.

דרשות, 6 דפים כמעט שלמיםים, כולם באותו סגנון כתיבה.

15.

מאמרים בקבלת האר"י. שרידים מכ-15 דפים. כמה מהדפים דנים ביציאת מצרים, אולי דרוש סביב ההגדה של פסח. מזכיר "האר"י ז"ל", מבוא שערים, הליקוטים, אוצרות חיים.

16.

מתוך סדר תפילת שחרית של חול. זוג דפים לא רצופים. מתוך סדר התפילות שבין ברכות השחר ופסוקי דזמרא- בדף 1: פסוקי תחנונים; "אלה הדברים שאין להם שיעור" (משנה פאה א:א), "לעולם יהא אדם". בדף 2 סוף סדר המערכה של אביי (יומא לג ע"א); תפילת נחוניה בן הקנה ("אנא בכח"), תפילה בסוף הקרבנות "רבון העולמים אתה ציויתנו..".

17.

קטע מתוך תפילת מוסף לראש השנה. 7 קרעים, אולי מאותו הדף. הכתיבה אינה של ר' משה.

18.

פרוש תהלים. 5 דפים קרועים. יחסית לשרידים האחרים, אלו דפים גדולים, אך צפיפיות וגודל הכתיבה משתנה, כאופייני לטיוטה. הרבה מהפרשנות הוא על דרך הסוד, והאר"י מוזכר בשמו.

Gmb 020