לעולם ועד. תשכון

 

כיום, תפילת קדושה "ממקומך" נשמר בקהילות אשכנז, וטרם שמענו על חזן המפסק את המשפט האמצעי באופן שונה מ"מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון".

לפני שהגיע לאשכנז, בעודו בסדורי הגאונים, המשפט מחולק על ידי הוראות בערבית-יהודית, המחלקות את המשפט בין הקהל לחזן.

כך בסידור רס"ג (תשכ"ג קדושה של חול עמ' לח) בגניזה: T-S H18.18 ושם T-S H18.20.

וכן נראה בסדור רס"ג ENA 920.4-7

 

וכן   Oxford d.51 fol.67b

... בציון בקרוב בימינו

ויגיבון (הקהל) אמן

ויקול (החזן) תשכון תתגדל ותתקדש ...

 

סיבוב מעניין מצאנו בקטע קמברידג' T-S NS 196.26

המשפט "בקרוב בימינו ויחיינו" עובר לתגובת הקהל, ונספח ל"אמן".

יקול (החזן)  ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנו לך מתי תמלוך ותמלוך בציון .

יגיבון (הקהל)  אמן  בקרוב בימינו ובחיינו.

יקול (החזן) תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלם עירֶ[י]ך [ועירינו] לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה במלכות עוזך כ'דבר האמור בשירי עוזך על ידי דויד משיח ...

 

 

בנוסח שלם יותר של תפילת 'ממקומך' הופרדו 'בציון בקרוב בימינו' מ'תשכון על ידי משפטים שלמים.

כך בכ"י JTS 4607 דף 36 (לימים נוראים)

כי מחכים אנו לך מתי תמלוך בציון קרוב בימינו בחיינו . בחיינו ובימינו למענך עשה ולא למעצנו ולמען בריתך עם ישיני חברון אבותינו ולמע' שמך הקרוי עלינו תשכון תתגדל ותת' בתוך מקהלות ירושלם עירך לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה

 

בסדור ר' שלמה בן נתן, תפילת ממקומך מופיע פעמיים, בפרק א- תפילות החול (כרס"ג) ושוב בפרק ד- ראש השנה. אין כאן הוראות לחלוקת תפקידים, אלא טקסט רצוף. אך באחד העותקים, זו  של שלמה הלוי, בן חוגו של הרמב"ם (ראה עליו כאן), שרד דף מפרק א בקמברידג' T-S NS 157.134. הפיסוק ברור, ובלא מפתיע- משקף את החלוקה שבסדורי הגאונים :

 

וכן בסדור גניזה אחר, אוסף אדלר 2918.10, בתפילת פסח.

הפיסוק ברור:

ממקומך מלכינו תופיע  ותמלוך מהרה עלינו כי מחכים אנו לישעך.

 מתי תמולך בציון בקרוב ימינו בחינו.

תשכון תתגדל ותתקדש בתוך מקהלות ירושלם עירך לעדי עד ולנצח נצחים ועינינו תראינה במלכות עזך כדבר האמור בשירי קדשך על ידי דויד משיח צדקך.

 

כשתפילת "ממקומך" הגיע לאירופה, נעלמו הוראות חלוקתה בין הקהל לחזן, יחד עם שאר הוראות בערבית

אין ביכולתינו עכשיו לסקור את ים סידורי אירופה העתיקים, מה שידוע לי הוא רק מהטיפה בים שקטלגתי מתוך קטעי כריכה שעברו לפני. 

Koeln - Historisches Archiv der Stadt W 332/14 מתוך שחרית לסוכות

כאן עדיין מסומן הפסקה בין 'ועד' ו'תשכון'. (שימו לב שהגרשיים שלאחריו אינו משתמש לסופר זה כמילוי סרגל שמאל, אלא כסימן הפסקה, כדלעיל, לאחר 'ברוך יאמר').

 אך לרוב, קשה לעמוד על סופרי אירופה לדורותיהם, ולצפות מהם להקפיד על מסורת פיסוק.

קטע הנאו 8 אין פיסוק לא לכאן ולא לכאן.

מאידך, מחזור אשכנז מהגניזה T-S Misc. 33.3 רואים סימן להפסקה כפולה, גם אחרי ועד, וגם אחרי תשכון. ואפשר שהדבר מסמן מודעות לשתי אפשריות הפיסוק. שהרי ברור שלא מצופה מהחזן לשיר 'תשכון' לבד.

מחזור ויטרי כ"י לונדון (BL Add. 27200) המשוער למאה הי"ג, כבר יש הפסקה ברורה , ומקומה אחרי 'תשכון'.

וכן מצאנו בקטעי כריכה אחרים:

 

וכן קטע וינה ONB A 65

גיסן  592a

 

ובקטע Innsbruck, Universitäts- und Landesbibliothek Tirol, Frg. A18

חלק מקטעי הגניזה הגענו אליהם בעזרת סריקת OCR של הגניזה של פרוייקט MiDRASH בעזרת תוכנת החיפוש של הלל גרשוני. אמנם אי אפשר עדיין להיות בטוחים שהגענו לכל ממצאי הגניזה המציגים תפילת 'ממקומך' , עדיין יש מגבלות קריאה, אך נסתפק באמירה שעד כאן לא היינו מגיעים לתוצאות כאלה, ואין צורך לומר שאין יותר לנהל מחקר כגון זה מבלי להעזר בו. 

gmb 091